נשיאת העליון מחדדת נהלים: מה אסור ומה מותר לשופטים

בין שלל הנאומים שנישאו בכנס ה-18 של לשכת עורכי הדין שנערך השבוע באילת, היו שניים בולטים שביקשו לסמן מחדש את הכללים והגבולות בהתנהלות השופטים ובניהול מערכת בתי המשפט – נאומה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, ודבריו של מנהל בתי המשפט החדש, השופט יגאל מרזל.

"אירועי הכנס הקודם חייבו אותנו להפיק לקחים". נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות(צילום: יאיר שגיא)

חיות, שהייתה זו הופעתה הראשונה בכנס השנתי של הלשכה, הציגה את האני מאמין שלה בנושאי יחסי השופטים עם לשכת עורכי הדין, עם פוליטיקאים ועם הציבור. היא התייחסה לסערה שעוררה לפני כחצי שנה התוכנית "עובדה", אשר תיעדה בכנס הלשכה הקודם שופטים מתרפסים בפני ראשי הלשכה בניסיון לעשות לעצמם לובינג שיוביל לקידומם.

"אירועי הכנס הקודם חייבו אותנו לרענן ולחדד מול לשכת עורכי הדין את הכללים הרלוונטיים הנוגעים להזמנת שופטים להשתתף בכנסים מסוג זה", אמרה חיות. "כמו כן, הציבו אותם האירועים מראה בפנינו השופטים באשר לליקויים שנפלו בהתנהלותם של אחדים מאיתנו באותו הכנס".  

שרת המשפטים איילת שקד ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות(צילום: יאיר שגיא)

כמו כן אמרה: "כחלק מהפקת הלקחים מאותו אירוע הדגשתי בפני ציבור השופטים כי כל מי שייבחר להמשיך ולהשתתף בכנסים אלה, נדרש להקפיד על הכללים שקבעו הנהלת בתי המשפט, ועדת האתיקה ונשיאי בית המשפט העליון, ולנהוג באופן ההולם את מעמדנו כשופטים. אני מאמינה שהשיעור הזה הופנם ומקווה שאירועים מסוג זה לא יישנו".

חיות הזכירה בדבריה גם את פרשת "שופטת המסרונים" רונית פוזננסקי-כץ, שהתכתבה בוואטסאפ עם נציג התביעה ללא ידיעת נציגי ההגנה. השופטת הורשעה בדין משמעתי אך עונשה טרם נגזר. היא הזכירה כי מינתה צוות בראשות שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, במטרה להפיק לקחים מערכתיים מהפרשה, וכבר כעת ברור שהצוות ימליץ להימנע מכל סוג של יחסים חד-צדדיים בין שופטים לבין נציגי תביעה או סנגורים, למעט במקרים חריגים שיפורטו.

דוקטור יגאל(צילום: יוסי זמיר, דוברות הרשות השופטת)

אחרי חיות נאם מנהל בתי המשפט הטרי, השופט יגאל מרזל. מרזל מונה לתפקיד בעקבות התעקשותה הנחרצת של חיות, שהובילה להכללתו ב"דיל" שסגרה עם שרת המשפטים איילת שקד על מינוי שני השופטים החדשים לבית המשפט העליון, עפר גרוסקופ ואלכס שטיין. חיות תולה במרזל תקוות רבות, בין השאר אחרי שהציג בכנסת את החזון שלו לניהול בתי המשפט.

מרזל אמר בנאומו כי "לצד המיומנויות המשפטיות המקצועיות של מערכת המשפט ושל כל אחד מהשופטים בה, יש הכרח לפתח גם מיומנויות ניהוליות המשלימות את מלאכת השיפוט ותומכות בה. זאת לאור השינויים המתפתחים, הגידול העצום בעומסים ובמורכבות ההליכים ולאור השינויים בחברה ובטכנולוגיה".  

השלכות פרשת "שופטת המסרונים". רונית פוזננסקי כץ(צילום: אתר בתי המשפט)

לדבריו העולם הטכנולוגי המורכב שבו אנו חיים הוביל לשחיקה במעמדם של השופטים ומציב בפניהם אתגרים שלא ידעו בעבר: "העולם הפך להיות כפר גלובלי, נגיש ופתוח. חלה עלייה ברמת המורכבות של תהליכים רבים בכלל, ושל העולם המשפטי בפרט. מעמדם של מוסדות השלטון מוצא עצמו מאותגר, לצד שינוי בדעת הקהל המתבטא בציפייה גוברת והולכת לשירותים יעילים ולשימוש מיטבי בכספי ציבור. אך מעל לכל חלה שחיקה במעמדן של קבוצות מקצועיות. זהו שינוי סוציולוגי משמעותי. חשים בו בין היתר רופאים, רואי חשבון, מרצים באוניברסיטאות וגם ציבור עורכי הדין והשופטים".

מרזל ציין כי האתגר שניצב בפני מערכת המשפט כיום הוא להבטיח בתנאים של ביקושים המוניים ועומסים גדלים והולכים, את מעמדם של השופטים ולמנוע את שחיקתם. "לא ניתן לדרוך במקום", אמר. "נדרשת חשיבה ניהולית נוספת ומענה ניהולי לאתגר שכזה".

הפתרון לדעתו הוא בפיתוח מנהיגות בעלת השפעה ומיומנות לניהול יוזם ופרואקטיבי. "מנהיגות בית המשפט חייבת להבטיח שאינו פועל במנותק מסביבתו", הסביר. "כדי להשיג רמת ביצועים יוצאת דופן, דרוש לנו ממשק יעיל עם ארגוני האכיפה האחרים המשפיעים מאוד על פעולתנו. דרוש גם ממשק פעיל ויעיל, ענייני וסדור עם עורכי הדין, עם הפרקליטים, עם הסנגוריה הציבורית, עם שירות בתי הסוהר, שירות המבחן ועוד.

"לבסוף", סיכם, "עלינו לזכור שבית משפט מצטיין נמדד לא רק במנהיגותו, ולא רק בביצועיות, אלא גם, ואולי בעיקר - ביכולת של שופטיו לקיים הליכים משפטיים ברמת האיכות הגבוהה ביותר".