המתח שמפריע לישון
שינה הינה הצורך הטבעי שלנו כחלק מצרכי ההישרדות שלנו. כמות השינה ואיכות השינה שונים מאדם לאדם וכרבע מהאוכלוסייה סובלת בשלב כזה או אחר של החיים מנדודי שינה
להפרעות שינה יש מספר גורמים, ביניהם יציאה משגרה, השפעות הורמונליות של גיל המעבר ומתחים שונים שאנו חווים ומשפיעים באופן ישיר על איכות השינה. ד"ר אינה טרשנסקי-בלום, רופאת משפחה במכבי שירותי בריאות, מפרטת על התופעה שנובעת ממתח וממליצה כיצד ניתן לטפל בבעיה:
לא חסרות תקופות לחוצות לאורך חיינו. לחצים רבים מופעלים עלינו כבר בגילאים צעירים, של עמידה בהישגים בבתי ספר ובבגרויות, ממשיכים איתנו לצבא, לאוניברסיטה, לגידול ילדים ולמקום העבודה. כאמור, אנשי קריירה שעובדים שעות מרובות, חשים בעומס רב במהלך היום וגם לעתים קרובות "לוקחים את העבודה הביתה" ולא מצליחים להשתחרר מתחושת העומס שנוצרה הורגשה במהלך היום, ולהפסיק מדי ערב את "מרוץ החיים", בכדי לתת לגוף את השינה האיכותית לה הוא זקוק. המתחים השונים משפיעים עלינו באופן ישיר ולא בהכרח משנה באיזה שלב בחיים אנו נמצאים. בעקבות כך עלולות להופיע הפרעות שינה הפוגעות בתפקוד היום-יומי שלנו וגורמות לנו להיות פחות יסודיים, פחות עירניים ופחות מרוכזים. אותה פגיעה בתפקוד מזינה מעגל מתגבר של לחץ ומתח נוספים שמשפיעים עוד יותר על השינה. ההשפעות של המתח והמחשבות המרובות שמתרוצצות לנו בראש על השינה, באות לידי ביטוי בין היתר בשינה לא איכותית, יקיצות מרובות במהלך הלילה ואז קושי לחזור לישון, התעוררות מוקדמת, קושי בהירדמות ועוד.
במצב כזה, אנו פעמים רבות נכנסים למעין מעגל שמשבש לנו את השעון הביולוגי, שמכוון אותנו מתי צריך ללכת לישון. כשיש חושך הגוף מתחיל להפריש מלטונין- ההורמון האחראי להשריית שינה, וכשאנו לא מצליחים להירדם בשעה סבירה, או שהשינה שלנו שטחית, הגוף נוטה להתבלבל ולהפריש באופן פחות מסודר את הורמון השינה מלטונין. יחד עם זאת, חשוב לציין כי הפרעת שינה שנובעת ממתח נחשבת כהפרעה משנית, קרי, הפרעה שנובעת כתוצאה מבעיית רקע, והבשורות הטובות הן שלרוב בירידת מתח ופיתרון בעיית הרקע, הפרעת השינה חולפת.
פעילות רגועה בשעות הערב
לצד ניסיון לשמור על אורח חיים רגוע ככל שניתן, בדגש על שעות הערב, אז הגוף מכין עצמו לשינה, רצוי להתנתק במידת האפשר ממכשירי הסמארטפון אשר משגרים אלינו התראות מייל מהעבודה, ולבצע פעילות כלשהיא שתסיח את דעתנו מדאגות היום-יום, דוגמאת קריאה או צפייה בתוכנית טלויזיה אהובה וכן הלאה. יתרה מזאת, הקפדה על היגיינת שינה טובה הינה כלי הכרחי למניעת תופעת הפרעת השינה. לפני הכניסה למיטה, מומלץ לייצר סביבת שינה נעימה כגון החשכת החדר, טמפרטורת חדר נעימה, כרית נוחה וכדומה. בנוסף, מומלץ לנסות לשמור על זמני שינה קבועים וכן להפקיד לפחות על שמונה שעות שינה.
מעבר לכך, גם בשעות היום חשוב להיות מודעים למה אנו מכניסים לגופנו; יש להימנע במידת האפשר מצריכת קפאין מרובה, שתייה ממותקת, צריכת ניקוטין מרובה וגם מומלץ להימנע משנת צהריים. בנוסף, הקפדה על קיום פעילות גופנית תסייע לעיתים רבות לשינה איכותית יותר.
סיוע תרופתי זמני במידת הצורך
אם גם לאחר הקפדה על יצירת סביבת שינה נוחה והקפדה על תזונה לאורך היום אינם עוזרים, ניתן למזער ואף למנוע את ההשפעה של הבעיות הללו באמצעות טיפול תרופתי נקודתי. בנוסף למתח וללחץ שעלול להשפיע על איכות השינה שלנו, חשוב להכיר כי גם לטיפולים תרופתיים שונים ישנן תופעות לוואי שעלולות לגרום הפרעות שינה. התרופות שבעיקר גורמות לכך: כדורים נוגדי דיכאון וכדורים נוגדי גודש להצטננות. להפרעות שינה שנובעות כתוצאה מלחץ וכתוצאה מתופעות לוואי של תרופות אחרות, מומלץ לנקוט בטיפולים שאינם ממכרים ואינם מפתחים תלות, כגון התכשיר "סליפ אייד" המכיל Doxylamine Succinate 25 mg (יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש). תכשירים כגון אלו ניתנים לשימוש במשך פרק זמן של עד שובעיים באופן רצוף (אם כי לרוב ניתן להבחין בתוצאות מהר יותר) וניתן להשיגםללא מרשם רופא. שימוש בתכשירים אלה, מאפשר תפקוד ביום של אחרי ולא משאיר תחושת כובד או עייפות והם יכולים לשמש גם כטיפול משלים לכדורים נגד הפרעות שינה.
במרביתם המכריע של המקרים לא יידרש טיפול תרופתי קבוע היות והפחתת המתח וסיוע תרופתי נקודתי יסייעו באופן טבעי גם בשיפור השינה.
לסיכום, מרוץ החיים גורם לנו לעיתים קרובות לחוש לחץ מתמשך. הפרעת שינה מבודדת אינה שכיחה ולעיתים קרובות מלווה במתח, בלחץ או בדיכאון. רמת הלחץ משתנה מאדם לאדם ולאלו החשים שהם בלחץ שלא ניתן לעמוד בו, מומלץ לצד טיפול בהפרעות השינה, לטפל גם אצל פסיכולוג במידת הצורך.
לצד זאת, כפי שציינתי, לרוב לאחר שמטפלים במקור הלחץ והוא חולף, גם הפרעת השינה חולפת.
כתבה: ד"ר אינה טרשנסקי-בלום, רופאת משפחה במכבי שירותי בריאות
