האישה שהתחפשה להיטלר: הסערות של רוזאן בר
הציוץ הגזעני שהביא לירידת הסדרה שלה הוא רק טיפה בים השערוריות של רוזאן בר. משירת ההמנון שהרגיזה את הנשיא בוש ועד וידויים פומביים על הטרדות מיניות ופיצול אישיות - כך הצליחה הקומיקאית היהודייה לייצר הרבה אהבה ושנאה מאז שנות ה-80
רוזאן על ההתבטאות הגזענית: "הייתי תחת השפעת כדורים"
רשת ABC ביטלה את "רוזאן" בגלל ציוץ גזעני
הקומיקאית צווחה בקולה הגבוה את מילות ההמנון מבלי לשמור על קצב, צרחה חלקים שלמים, תקעה אצבעות באוזניה וחייכה בהתרסה. כשסיימה לשיר (ולירוק על הרצפה בהפגנתיות), רצה אל בעלה דאז, טום ארנולד, וקיבלה ממנו חיבוק אוהב. "היית נהדרת" הוא אמר לה, ולאחר מכן אף הגן עליה בריאיון.
"היא זמרת מתחת לממוצע והיא עשתה את המיטב שהיא יכולה", אמר הבעל, במה שנראה כבר אז כהטרלה בסדר גודל לאומי. אפילו הנשיא המכהן אז, ג'ורג' בוש האב, הגיב, וטען שמדובר באקט "מביש". בר, מצידה, הבטיחה לשיר את שיר הדגל זרוע הכוכבים מתי שתרצה, שכן מדובר בהמנון הלאומי שלה. בפרק שפתח את העונה השלישית של סדרת הטלוויזיה המצליחה שלה, שצילומיה החלו ימים ספורים לאחר התקרית, היא נשמעת אומרת באחת הסצנות: "איזה יום יפה, ממש מתחשק לי לשיר!".
המקרה הזה הוא רק נקודה אחת בחיים שמנהלת בר מאז פרצה לתודעה בשנות ה-80 כאחת הקומיקאיות הנשכניות והשנויות במחלוקת בארצות הברית. על סט הסדרה בכיכובה היא הייתה ידועה כדיקטטורית שרבה עם מפיקים שונים ודרשה כמה שיותר שליטה על האופן שבו דמותה הוצגה. בשלב מסוים היא גם הכריחה את כותבי סיטקום הלהיט שלה לצרף את בעלה כדמות בסדרה, והדינמיקה בין השניים הובילה לפיצוצים בינם ובין חברי הקאסט הקבוע, ביניהם ג'ון גודמן.
הטרדות, כדורים וקטשופ
אבל גם מחוץ לסט של הסדרה המדוברת שלה, מדובר היה תמיד בדמות שיצרה לעצמה לא מעט פרסום רע. פרשת הציוץ הגזעני מהשבוע האחרון היא בטח לא הפעם הראשונה שבר (65) מסתבכת. למען האמת, נדמה שבמשך שנים הקריירה שלה התקדמה מתוקף שערוריות, גידופים, הכפשות וצורך בלתי נשלט שלה לעורר עניין או זעם.
לא עבר הרבה זמן מאז תקרית ההמנון ורוזאן שוב יצרה בלגן סביבה, כשב-1991 טענה בפני קהל בכנסייה בדנבר כי הותקפה ועברה התעללות מינית כילדה. "קוראים לי רוזאן בר ואני ניצולת גילוי עריות" הכריזה שם, באוזני קהל המום של כאלף איש.
בהמשך תיארה מסכת התעללות נפשית, פיזית ומינית שביצעו בה הוריה במשך שנים, עוד מאז שהייתה תינוקת. בין היתר תיארה זיכרון מוקדם מגיל שנתיים שבו אמה משתעשעת ברעיון לחנוק אותה עם כרית; או מקרה בו חזרה הביתה מבית הספר וגילתה את אמא שלה שוכבת על הרצפה מכוסה מה שהיא חשבה לדם. משהתחילה לצרוח, סיפרה, קמה אמה מהרצפה, צחקה ואמרה לה "זה קטשופ, מטומטמת". וזה לא נגמר שם.
"אבא שלי התעלל בי מינית עד שעזבתי את הבית בגיל 17", אמרה. "הוא כל הזמן הניח את ידיו עליי. הוא הכריח אותי לשבת על ברכיו, להתרפק עליו ולשחק עם איבר המין שלו באמבטיה. הוא עשה דברים גרוטסקיים ודוחים. הוא היה רודף אחריי עם הצואה שלו ומנסה להניח אותה על הראש שלי. הוא היה שוכב על הרצפה ומשחק עם עצמו. זה היה הדבר הכי מגעיל שאפשר לדמיין".
"אף פעם לא הורשינו לנעול את דלתות השירותים", המשיכה. "אבא היה מגיע בזמן שהייתי מתקלחת, מסיט את הווילון ומסתכל עליי. לכן התחלתי לעשות אמבטיות, כך שאוכל לקפל את ברכיי שיסתירו את החזה שלי, בזמן שהוא מצלם אותי במצלמה החדשה שלו". בר תיארה בפרטי פרטים ילדות ונערות איומה בבית הוריה, שמצידם סירבו להגיב לדברים. לטענתה, כל אלה הודחקו עד שנות ה-30 המאוחרות לחייה, כשהייתה במערכת יחסים עם טום ארנולד.
אין דבר רע בלהיפתח ולחשוף דברים איומים שנעשו לך, אך המקרה של רוזאן היה שונה. שכן שלאחר שזעזעה את ארצות הברית עם סיפורי ההתעללות האיומה שעברה, היא הכחישה לחלוטין את הדברים. אז כמו היום, היא תלתה את ההסבר לדבריה בהשפעת סמים ותרופות שנטלה באותה תקופה.
בריאיון לאופרה ווינפרי ב-2011 היא אמרה: "אני חושבת שזה הדבר הכי נוראי שעשיתי אי פעם. זו הטעות הגדולה ביותר שלי... אני חושבת שמה שקרה זה שהייתי במערכת יחסים מאוד לא שמחה. (רופאים) רשמו לי מספר תרופות פסיכיאטריות. תערובת שלא תיאמן של תרופות פסיכיאטריות, כדי לעזור לי להתמודד עם העובדה שהיו לי, ותמיד יהיו במובן מסוים, בעיות נפשיות. השילוב בין התרופות שניתנו לי, שהיו מאוד חזקות, גרם לכך שאיבדתי לחלוטין מגע עם המציאות".
ב-2009 היא הצטלמה למגזין היהודי הסאטירי "Heeb" כשהיא מחופשת ללא אחר מאשר אדולף היטלר - כולל בלורית ילד אימו מסורקת הצידה, שפם וצלב קרס. בתמונות נראתה הקומיקאית מוציאה עוגיות שרופות בצורת אדם מהתנור, ובראיון הכתוב הוזכר המונח "עוגיות יהודים שרופות". כמובן שהתגובות הסוערות לא איחרו לבוא – בין היתר גם מאיש חדשות פוקס ביל או'ריילי.
לטענת אנשי המגזין, הייתה זו רוזאן (יהודייה גאה) שהציעה את הרעיון לסשן הצילומים, אבל גם זה לא הרגיע את שונאיה, שראו בצילומים אקט של זילות שואה. היא עצמה הסבירה שהיא למעשה ניסתה לצחוק על היטלר, לא על הקורבנות שלו. "יש שכבה נוספת, עמוקה יותר, לכל הסיפור", אמרה. "מאז השואה ההיא היו עוד בערך 50 כאלה. זה מה שאני מנסה להגיד. אלוהים אדירים, זה קורה בכל יום היום. שואה, זה כמו לאפות עוגיות". התמונות צצו שוב ברשתות החברתיות לפני מספר חודשים, עם פרסום הידיעה כי הסדרה "רוזאן" תשוב למסך.
באוגוסט 2011 התוודתה בראיון ל"אסקווייר" כי היא סובלת מפיצול אישיות. היא סיפרה שמדובר בהפרעה שהיא מתמודדת איתה מגיל צעיר, כבר מילדות למעשה (מתישהו בין גיל שנתיים לחמש) וכי בראשה ישנן שלל נשים שאינן רוזאן בר, ביניהן סינדי, סוזאן, הת'ר וג'ואי.
שנה לאחר מכן מצאה את עצמה השחקנית במרכז עוד שערוריה. הפעם הייתה זו התערבותה במשפט הרצח המתוקשר של טרייבון מרטין, נער אפרו-אמריקני בן 17, על ידי ג'ורג' צימרמן בן ה-28, מתנדב במשמר הקהילתי בעיירה בפלורידה. צימרמן הרג את מרטין ואמריקה כולה עקבה אחר המשפט בשאלה אם צימרמן יזוכה על בסיס הגנה עצמית. לאחר שצימרמן אכן זוכה, צייצה רוזאן "אם לא עוצרים את צימרמן אולי אלך לביתו בעצמי", וצירפה גם את כתובת בית הוריו לעיני כל עוקביה בטוויטר. הוריו של צימרמן, רוברט וגלאדיז, תבעו את רוזאן ב-2014, בטענה כי פעולותיה גרמו להם לחפש מקומות מסתור מחשש ללינץ' שיבוצע בהם. התביעה נדחתה שנה מאוחר יותר.
ביולי 2016 היא הייתה אחת הראשונות לדבר בקול רם על ההתנהלות המינית של לואי סי.קיי. בראיון שהעניקה ל"דיילי ביסט" טענה בר, לאור פרשת ביל קוסבי, כי הניצול וההתעללות המינית של גברים בתעשיית הקומדיה בארצות הברית לא עוצרת רק במי שהיה פעם ד"ר האקסטבל. היא חשפה סיפורים על לואי סי.קיי (עוד בטרם צצו מתלוננות שונות וסיפרו שתקף אותן מינית), ובעוד שהודתה כי אין בידיה ראויות, ניבאה את העתיד כשאמרה שמעלליו של הסטדנאפיסט הג'ינג'י ייחשפו. "שמעתי כל כך הרבה סיפורים", אמרה בריאיון. "לואי סי.קיי נועל את דלת החדר ומתחיל לאונן מול נשים קומיקאיות או כותבות".
רוצה להזדקן בישראל
לצד כל השערוריות, יש גם זווית אחרת - הזווית הישראלית. בר היא תומכת ישראל נלהבת שלא מפספסת הזדמנות לצאת נגד מחרימי ישראל. במרץ 2016 היא ביקרה בארץ ונאמה במסגרת הועידה למאבק בחרם התרבותי על ישראל של "ידיעות אחרונות". "ה-BDS הם פשיסטיים", אמרה בוועידה. "הם חלק מהשמאל המזויף, לא אכפת להם מהאנשים שהשמאל האמיתי דואג להם. אלה אנשים שיצרו רשת עולמית כדי להשמיץ יהודים עם אותן אמירות שהשתמשו בהם הנאצים ובימי הביניים", הוסיפה, וכינתה ה-BDS "משוגעים".
באפריל השנה היא אף אמרה בכנס שנתי של הג'רוזלם פוסט בניו יורק שהיא מפנטזת על הזדקנות בחווה בישראל, יחד עם משפחתה. בין היתר היא דיברה על רצון לעשות עלייה, ואפילו לרוץ לראשות ממשלת ישראל.
עברו שנים רבות מאז שרוזאן בר הייתה הקומיקאית האהודה ביותר בארצות הברית, וגם היא עצמה מודעת למעמדה ההולך ופוחת. בעשורים שעברו היא הספיקה להתגרש, לבצע שלל ניתוחים בפניה ובעיקר להצית שרפות פומביות בכל מקום שאליו הלכה. לאחרונה, כששבה הסדרה שלה למסך אחרי 21 שנה, זו הייתה ההזדמנות שלה לשוב לתודעה ולהציג שוב את מודל המשפחה האמריקנית הווייט-טראשית שהציגה באייטיז ובניינטיז, שגם היום נראה רלוונטי מתמיד.
עם רייטינג גבוה ותמיכה מהנשיא טראמפ - זו הייתה הפעם הראשונה מזה עשורים שרוזאן נדמתה לרגע כשחקן בזירת קומדיית המצבים המידלדלת בארצות הברית. אבל השנה היא לא 1991, הפוליטיקלי קורקט שולט כל פינה, ועל מה שסלחו אז - התקשורת, דעת הקהל והרשת לא סולחת היום כל כך בקלות.
