המגעים בין ישראל לרוסיה: המו"מ עדיין בעיצומו
הרוסים הבהירו שהם תומכים בדרישה שהאיראנים ייצאו מסוריה - אבל הם מתכוונים לעתיד, וישראל דורשת שזה יקרה כבר עכשיו. צבא אסד רוצה יד חופשית להשתלט על דרום-מערב סוריה, אבל אין עדיין הסכמה ישראלית לכך, וגם לא הסכמה ירדנית או אמריקנית. תמונת מצב
המגעים בין ישראל לרוסיה
עוסקים כעת בשני נושאים נפרדים, אך קשורים זה בזה: נושא אחד הוא שאיפתה של רוסיה
לאפשר לצבאו של בשאר אסד להתעמת עם המורדים בדרום מערב המדינה ולכבוש את האזור עד הגבול עם ישראל ברמת הגולן, ועד הגבול בין סוריה לירדן. השני הוא ההתבססות האסטרטגית האיראנית בסוריה כולה, לא רק באזור הקרוב לגבול.
האזור של דרום מערב סוריה חשוב כרגע לאסד והוא רוצה להחזיר אותו לשלטונו במסגרת ההשתלטות על כל המדינה. נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, נחוש לעזור לו בעניין זה.
פוטין רוצה שישראל לא תפריע לאסד לרדת דרומה עד גבול ירדן ולהשתלט על כל שטח רמת הגולן הסורי. בתמורה, הנשיא הרוסי מוכן להבטיח לישראל שאנשי משמרות המהפכה האיראניים ואנשי המיליציות הקשורות באיראן לא יהיו בשטח שצבא סוריה יכבוש.
הרוסים מציעים לישראל שהכוחות הנאמנים לאיראן, כולל חיזבאללה, יהיו במרחק של 70-60 ק"מ ממזרח לקו הפסקת האש בגולן. בכל מקרה, מעבר לכביש המחבר בין דמשק לעיר סווידא, שהיא בירת החבל הדרוזי, וגבול ירדן.
את הנושא הראשון, שנוגע להשתלטות אסד על דרום מערב סוריה, מנהל שר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו מול שר הביטחון אביגדור ליברמן, ולכן הוא הזמין אותו לפגישה שהתקיימה אתמול (יום ה') במוסקבה.
את הנושא השני, האסטרטגי, מוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו
ישירות מול פוטין.
לכן, למרות שליברמן היה במוסקבה, שוחח נתניהו עם פוטין בטלפון בנפרד כדי לספק לו מידע חדש שהגיע לישראל בנושא ההתבססות האיראנית, ובעיקר כדי להבהיר לפוטין שישראל - גם אם תסכים להסדרה מקומית הנוגעת לדרום מערב סוריה - אינה מסתפקת בהרחקת חיזבאללה והאיראנים מהגבול.
ההסכם הקודם - בלי ישראל
לגבי דרום מערב סוריה נחתם כבר בקיץ שעבר הסכם בין ירדן, ארצות הברית ורוסיה, שמגדיר את האזור שמדרום לדמשק ועד לגבול סוריה-ירדן כ"אזור מופחת-לחימה". הרוסים מנסים להגיע להרגעה בשלבים של מלחמת האזרחים בסוריה באמצעות ייצור אזורים מופחתי-לחימה כאלה, במטרה להגיע, בסופו של דבר, להפסקה מוחלטת של הלחימה.
ירדן וארה"ב, שדאגה לאינטרסים של הממלכה, הסכימו שהמורדים הקשורים להן לא יתגרו בכוחות הסוריים באותו אזור. ישראל לא יוצגה בשיחות אז, והאמריקנים דאגו בעיקר לירדנים - החוששים מעוד פליטים מסוריה.
שני הארגונים העיקריים באזור הזה הם הארגון "חזית א-שאם", לשעבר ג'בהת א-נוסרה, כלומר, אל-קאעידה - ארגון ג'יהאד עולמי חזק. הארגון השני הוא "צבא סוריה החופשי", שהוא ארגון חילוני שמורכב בעיקר מעריקים סונים מצבא סוריה וכפריים מקומיים.
מכיוון שבהסדר מלפני שנה האמריקנים לא ממש ייצגו את התביעות של ישראל, הלחימה לאורך הגבול בגולן נמשכה ומדי פעם היו "זליגות" של ירי של הצבא הסורי וגם של המורדים לשטח ישראל. היו גם ניסיונות לפגוע בשטח ישראל משטח סוריה. לאחרונה הודיע צבא סוריה שהוא יורד דרומה עם הדיוויזיות 4 ו-5 המשוריינות וכוחות נוספים כדי לכבוש את סביבות העיר דרעא, שבה שולטים המורדים, ואת אזור הגולן הסורי שגובל בישראל.
מטרת צבא סוריה, לפי מקורות רוסיים, היא להשתלט על שלוש נקודות: על מעבר הגבול נציב שמדרום-מזרח לעיר דרעא, על הגבול בין ירדן לסוריה, ועל תל אל-חרה שצופה לגולן הישראלי ואל קו שביתת הנשק בגולן - 12 ק"מ ממזרח לגבול עם ישראל. עד שהתל נכבש לפני כשנתיים על ידי המורדים היה עליו מוצב מודיעין איראני שאסף חומר מתצפיות והאזנות, לא רק על המורדים במשטר בגולן הסורי, אלא גם ובעיקר על ישראל. המקום השלישי הוא העיירה בסר אל-חריר, 30 ק"מ מצפון מזרח לדרעא.
שלוש נקודות אסטרטגיות אלו יאפשרו, למעשה, לצבא סוריה לשלוט בכל האזור שכרגע הוא שולט בו חלקית. באזור זה כוחות המורדים מונים כ-35 אלף איש, כולל אנשי דאעש שנמצאים באזור מפגש הגבולות בין סוריה, ישראל וירדן. המשטר הסורי בתמיכת הרוסים מנסה לבודד את המורדים הסורים שנמצאים באזור הלג'ה, שסווידה במרכזו, ולהרחיקם מגבול ירדן שממנו הם מקבלים תמיכה אמריקנית. הכוונה היא להכניס משטרה צבאית רוסית לאזור שייכבש ושהמורדים ימסרו את נשקם הכבד. זו התוכנית השאפתנית הרוסית, אך היא נתקלת בהתנגדות ישראלית וירדנית.
הרוסים מבקשים מישראל שלא תמנע מצבא סוריה לרדת לאזור הזה - ואם יהיו זליגות של ירי מהצבא של אסד, ישראל לא תגיב ולא תחבל במאמץ המלחמתי של המשטר, וגם לא תיפגע ביועצים הרוסים שנמצאים עם הכוחות הסוריים.
ישראל נוטה לקבל, כנראה, את הבקשה הסורית, אבל היא רוצה ערבויות שכוחות איראניים ואנשי מיליציות שנאמנים לאיראן, כולל חיזבאללה, לא יהיו יחד עם דיוויזיה 5 של צבא סוריה, למשל, שאליה נספחת יחידה שפועלת בחסות איראן. ישנה שם גם חטיבת "קאדס" הפלסטינית, שנאמנה, כנראה, לאיראן.
ישראל לא מוכנה שהם יהיו בכוח שירד דרומה ויתקרב לגבול עם ישראל, ואומרת את זה לרוסים בצורה גלויה. הדבר הזה מעמיד את הרוסים בפני בעיה, מפני שצבא אסד לבדו כנראה לא מסוגל להתמודד עם כוחות המורדים ללא הסיוע של אנשי מיליציות איראניות, שאנשיהן לוחמים על הקרקע. הרוסים מוכנים להבטיח שמיד כאשר צבא אסד ישתלט על דרום מערב סוריה, האיראנים ושלוחיהם יעזבו וייסוגו מזרחה אל מעבר לכביש סווידא-דמשק.
דרישה נוספת של ישראל היא שהכוחות האיראניים ונספחיהם לא יהיו בכל האזור שמדרום לדמשק ובפרברי הבירה הסורית, ולא רק ממזרח לכביש דמשק-סווידא.
עוד נקודה שכנראה עדיין לא סגורה היא - מה יאמרו הירדנים והאמריקנים שאם צבא אסד יתקדם דרומה לעבר גבול ירדן-סוריה, הדבר יביא לגל של פליטים מהכפרים הסוריים המקומיים שיברחו לירדן.
המלך עבדאללה, שגם ככה מתקשה לממן ולפרנס את הפליטים האלו במחנות שבצפון ירדן, אינו מוכן לגל נוסף, והאמריקנים תומכים בו בנקודה זו. כך שלפי שעה, אין עדיין הסכמה, לא ישראלית וכנראה גם לא אמריקנית וירדנית, לתת לצבא אסד יד חופשית להשתלט על דרום-מערב סוריה.
הרוסים לוחצים וגם מבהירים שהם, עקרונית, תומכים בדרישה של ישראל שכל הכוחות הזרים ייצאו מסוריה, חוץ מהם כמובן. אבל כשהרוסים אומרים זאת, הם מתכוונים לעתיד, אחרי שתושג הסדרה פוליטית בסוריה.
ישראל, לעומת זאת, דורשת שזה יקרה כבר עכשיו - ולא בעתיד, בעוד שנה או יותר. כך, המשא ומתן שמתנהל בין ישראל לרוסיה, הן בעניין של דרום-מערב סוריה, והן בעניין האסטרטגי של מניעת התבססות איראנית בסוריה, עדיין בעיצומו ואין עדיין סיכום סופי.
לפנייה לכתב/ת 
