"נתניהו ביקש להאזין לראש המוסד ולרמטכ"ל"
כך נטען ב"עובדה". ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, התייחס לכוונה להאזין לו ולרמטכ"ל לשעבר בני גנץ בתחילת כהונתם: "לשים האזנה זה חוסר האמון הכי גדול שיכול להיות". על הבדיקה שערך בנוגע לסמכות לתקוף באיראן, אמר: "רציתי לוודא שלא יווצר מצב שאני מבצע פעולה לא חוקית". לשכת רה"מ: "הטענה מופרכת לחלוטין"
"לשים האזנה זה חוסר האמון הכי גדול שיכול להיות. אני מעולם לא ביקשתי לשים האזנה על מישהו מעובדי המוסד. מעולם. זה לא חלף אפילו בדעתי. בעיניי זה מחוץ לכללי המשחק". כך התייחס ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בראיון ששודר אמש (יום ה') בתוכנית "עובדה", בהתייחס לפרסום על בקשת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לראש השב"כ דאז יורם כהן להאזין לפרדו ולרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, בזמן שנכנסו לתפקיד. לדבריו, "להאזין לראש מוסד זה מחוץ לכללי המשחק". ראש השב"כ יורם כהן סירב, כך על-פי הפרסום, לבקשה. כהן הסביר כי "השב"כ לא אמור לעשות שימוש באמצעים קיצוניים כאלה כנגד האנשים שעומדים בראש הצבא והמוסד".
"אני לא רוצה להאמין שבמדינת ישראל שהיא מדינה דמוקרטית, ראש הממשלה יבקש מראש השב"כ לשים האזנה על הרמטכ"ל או עליי. אם הוא לא מאמין בנו, הוא יכול לגרום לנו לסיים את התפקיד תוך עשר דקות", אמר ראש המוסד לשעבר.
"זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות. אם הייתי יודע דבר כזה, הדבר הנכון שהייתי צריך לעשות זה לקום וללכת ולהגיד, זה לא המשחק שלי".
לגבי תקיפה אפשרית באיראן, אמר ראש המוסד לשעבר: "מכיוון שהעמדה שלי היתה ברורה, שאני חושב שזה לא מהלך נכון, אז אין ספק שקיוויתי שלא דורכים בשביל לבצע. פ+15 זה אומר קודם כל שזו כוונה אמיתית, נכנסים לתהליך של נוהל קרב ובסופו של דבר הולכים לביצוע. אני לא האמנתי שזה יכול לקרות".
פרדו הוסיף: "בדברים האלה אתה צריך להאמין לאנשים, אלה הקברניטים שלך. אז כשהוא אומר לך תיכנס לתהליך של ספירה לאחור, אתה מבין שהוא לא משחק איתך משחקים. לדברים האלה יש משמעויות אדירות. זה לא משהו שמותר לעשות ולהשתמש בו בשביל לתרגל. זאת אומרת, אם מישהו עושה את זה יש לזה שתי תכליות - תכלית אחת זה שהוא מתכוון, ואפשרות שנייה זה שהוא מאותת למישהו בחוץ כדי להניע אותו לעשות משהו".
על חיסולים של מדענים איראנים, הוא השיב כי יש גבולות שלא עוברים. "אתה לא מעניש, גם אנשים שפלים, על מה שהם עשו, אם הם הפסיקו לעשות", הוא אמר. "אתה מטפל בפצצות מתקתקות, באנשים שעושים רע עכשיו, וממשיכים לעשות רע".
על-פי הדיווחים, נתניהו ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק תכננו לתקוף באיראן. לגבי הוראה אפשרית להיערך לתקיפה באיראן, הוסיף פרדו: "עשיתי בירורים מכל מה שיכולתי לעשות בתור ראש מוסד שרק נכנס לתפקידו, בדקתי עם ראשי מוסד קודמים, ובדקתי עם יועצים משפטיים, והתייעצתי עם כל מי שמוסמך בשביל להבין מי המוסמך לתת הנחיות. בסוף, אם אני אקבל פקודה ואם אני מקבל הוראה מראש הממשלה, אני אמור לבצע אותה, אני צריך להיות בטוח שאם חס וחלילה יקרה משהו לא תקין, אפילו אם הפעולה תיכשל - שלא יווצר מצב שאני מבצע פעולה לא חוקית". פרדו נשאל אם תקיפה באיראן היא כמו פתיחת מלחמה. תשובתו הייתה: "חד וחלק".
הוא גם נשאל על מסיבת העיתונאים שערך נתניהו ובה הציג את המסמכים מארכיון הגרעין האיראני, שהביא המוסד מטהרן: "אמרתי... אני מסתכל על הדברים האלה ברמה המבצעית קודם כל, אמרתי וואלה מבצע יפה. הסתכלתי על זה בכיוון הזה וואלה מבצע יפה. אני לא אבקר ראש מוסד מכהן... אני, בוא נאמר ככה בשנת 2016, אם היה אירוע מהסוג הזה לא הייתי אוהב שיפרסמו אותו ואת פרטיו המבצעיים".
מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה לטענות: "הטענה שראש הממשלה ביקש מראש השב"כ לבצע האזנות לרמטכ"ל ולראש המוסד מופרכת לחלוטין. זהו עיוות מוחלט של מאמצים מערכתיים שנעשים מעת לעת כדי לשמור על ביטחון מידע בנושאים רגישים בעלי חשיבות עליונה לביטחון ישראל. ההחלטה באילו אמצעים להשתמש ומול אילו גורמים, נתונה בידי הגורמים המוסמכים".
לפנייה לכתב/ת 
