את קו המחשבה והשקט קטע צלצול הטלפון, על הקו יוסי.

"העיר ריקה, חבל שלא ננצל את מזג האוויר הנעים להליכה באחד מהמסלולים הרבים שיש בצפון ניו ג'רזי, מתי לאסוף אותך?",

עוד שעה.

"סגור, תביא נעלי הליכה נוחות מים, אני אביא את השאר”/

מה לגבי מפה?

"מפה? יש מסלול מסומן וטלפון, אני לא יודע אם יש מפות למכירה, מאיפה הרעיון של המפה?"

הולכים בטבע, לא? ואם לא תהיה קליטה או שהסוללה תיגמר, מה נעשה?

"עוד לא שמעתי על מישהו שהלך לאיבוד ביערות ניו ג'רזי, תגיע יהיה בסדר"

תוך שעה הוא הגיע עם הרכב השכור.

כשנכנסתי לרכב שאלתי, ראית את התוכנית "ערומים ופוחדים"בדיסקברי?

"לא שמעתי, מה זה התוכנית הזאת?"

זאת תוכנית מרתקת, לוקחים זוג אישה ואיש שמעולם לא נפגשו או מכירים והם נדרשים להיות בטבע עוין בלי שום אמצעים במשך 21 ימים. הם חייבים להסתדר ביניהם וגם לדאוג לכל הצרכים שלהם, אוכל מים, בנוסף הם ללא בגדים עירומים לגמרי.

"אתה צוחק, עירומים!! בלי כלום? בטבע במשך 21 יום, דווקא נראה לי סבבה", הוא צחק.

כן? פעם הדלקת אש בלי גפרורים?

"לא, אבל בטח אפשר להביא”.

לא, אתה לא יכול להביא גפרורים.

"באמת? אז לא נראה שאפשר לשרוד ככה, בלי אוכל, בלי שתיה, בלי בגדים, זה אתגר גדול מדי”.

ואם אני אומר לך שזה אפשרי, מה תגיד?

"מי שמצליח כנראה עם כושר מטורף או עם ניסיון בתחום ההישרדות, לא נראה לי שאפשר לשרוד בצורה הזאת”.

לסוג כזה של אתגר נדרשת יכולת גופנית, אבל מצפייה ממושכת בתוכנית הזאת מצאתי שמדובר בהרבה יותר מחסינות גופנית, מדובר בסטייט אוף מיינד, ראיתי משתתפים שנראו חסונים ויחד עם זאת בהלך הרוח שלהם הם לא השכילו להתמודד עם המצב ונאלצו לצאת מהאתגר בשלבים מוקדמים. ומאידך ראיתי נשים עדינות שרחוקות מתדמית של מאצ'ואיסטית שהצליחו לשרוד את האתגר בצורה מדהימה.

"אז מה בעצם אתה אומר, שבשביל להצליח באתגר מהסוג הזה, המחשבה או הלך הרוח הוא הרבה יותר חשוב”.

ראיתי שכל מי שהגיע לאתגר ולא הפסיק להתלונן על החום על היתושים או על הרעב ולא עשה עם עצמו את השינוי בהלך הרוח, מצא את עצמו בשלב מאוד מוקדם מחוץ למשחק. מי שבחר אחרת, הצליח. בקיצור על מנת להצליח בכל דבר בחיים נדרשת שליטה מוחלטת בהלך הרוח וזה הרבה יותר בטוח מכל משאב גופני,

צפייה בתוכנית הזאת מוכיחה לי כל פעם שכל מה שנרצה תלוי בכוח המחשבה ולא בשום דבר אחר. המוח לא יודע להבחין בין המציאות מחשבתית לבין המציאות.

"אז אם במסגרת הטיול שאנחנו נעשה היום נלך לאיבוד ולא נמצא את הדרך חזרה, מה שיעזור לנו זה הלך הרוח שאיתו אנחנו באים”.

זה משהו שיכול לעזור לנו, יחד עם זאת בגלל שאנחנו לא באפריקה או באמזונס, קליטה טובה בטלפון וחיוג למשטרה יחזירו אותנו במהרה לציוויליזציה. בוא נדבר שניה ברצינות, תגדיר מהי הצלחה עבורך?

"להיות מסודר כלכלית, בלי משכנתא, עם רכב פרטי, לא כזה שצריך לשכור כל פעם שרוצים לצאת, עם אישה יפה, הצלחה זה שהכול עובד כמו שצריך”.

אני מבין, ויחד עם זאת מה לגבי זוגיות טובה, סיפוק בעבודה, אושר?

"ברגע שיש לי עבודה טובה ואת האמצעים הכלכליים הדרושים, אהיה מסופק מאושר וכל מה שאמרתי”.

ממה שאני מבין, יש את ההצלחה הפיזית, כמו בית גדול, כסף, אוטו וכו’, ויש את ההצלחה הערכית הרוחנית שזה הזוגיות, סיפוק אושר. אם כך,מה יוצר את מה? ההצלחה הפיזית את הערכית או הערכית את הפיזית?

"אני מאמין שאם אני מרוויח כסף ויש לי את האמצעים הכלכליים הנדרשים, אני יכול להיות מסופק ומאושר, כלומר שההצלחה הפיזית יוצרת את הערכית”.

אז זהו שלא, הרי ישנם כל כך הרבה אנשים שהם מבוססים כלכלית ועדיין מתוסכלים, מניסיון, ואת זה אמרו חכמנו "איזה עשיר השמח בחלקו". כשנצא לתוך העשייה שלנו מתוך מציאות מחשבתית של סיפוק ותחושת שלמות הרי שהתוצאות שלנו יקבלו את הביטוי הזה מתוך העשייה שלנו.

במילים אחרות, תאר לך עובד שעובד במקום שבכל פעם שהוא בא עם רעיון לשיפור או הצעת ייעול, הוא מושתק ומתבקש לא להפריע עם הרעיונות שלו, מה תהיה המוטיבציה של העובד הזה? נמוכה מאוד ולכן גם התוצאות שלו יהיו בהתאם.

קח את אותו עובד, שים אותו בסביבת עבודה תומכת מעצימה מפרגנת ותומכת שכל רעיון מתקבל בברכה. מה תהיה המוטיבציה של העובד הזה? גבוהה ולכן גם התוצאות בהתאם.

אני חושב שהוכחתי את הטענה שלי.

"הבנתי אותך, רק בוא נקפיד שלא נלך לאיבוד, לא בא לי לשחק במשחקי הישרדות יש לי הרבה עבודה השבוע”.

יאללה, תוביל.

 ניסים שדה, מחזיק בתואר שני מטעם אוני' תל אביב במינהל ציבורי, מאמן לתקשורת ותוצאות, מאמן ומנחה יחידים וקבוצות, מוסמך מטעם האקדמיה של אנטוני רובינס, ומחבר הספר

"50 סיבות למה לא ניו יורק".

www.nissimsade.cominfo@nissimsade.com

917-22258549