עברית שפה קשה? ומה עם אנגלית?
במחקר זיהינו שיכולות הבנת הנקרא בשפת האם (עברית או ערבית) מהוות נדבך חשוב ליכולות ההבנה באנגלית
נולדתי בארצות הברית, והתחלתי לדבר במקביל בעברית (בבית) ובאנגלית (בגן). רק בגילאי בית הספר, כשכבר גרתי בישראל, הבנתי שנפל בחלקי מזל גדול לזכות באנגלית כשפת אם, ושלילדים סביבי בכיתה נדרש מאמץ רב ללמוד את השפה. בהמשך, כאשר התחלתי ללמוד בעצמי צרפתית וערבית ונתקלתי בקושי רב לדבר ולהשתמש בשפות אלו, העניין שלי בנושא הלך וגבר. רציתי להבין האם תפיסת העולם של אדם דו-לשוני שונה מזו של אדם הדובר שפה אחת בלבד? ולמה כל כך קשה ללמוד שפה נוספת?
גם את הקוראת וגם אתה הקורא דו-לשוניים, גם אם לא חשבתם על עצמם ככאלה. כולנו, כמעט כל תושבי מדינת ישראל, משתמשים ביותר מאשר שפה אחת במהלך חיי היומיום שלנו, והמגוון הוא רחב: עברית, ערבית, אנגלית, רוסית, אמהרית, צרפתית ועוד. לכן מבחינתי, ישראל היא מעבדה טבעית נפלאה לשאלה המרתקת כיצד אנשים לומדים ומשתמשים ביותר מאשר שפה אחת. למעשה, רוב אוכלוסיית העולם כיום דוברת יותר משפה אחת, כך שהבנה של תפקוד דו-לשוני חשובה ורלוונטית מתמיד.
בתמונה למעלה אפשר לראות מודעות לגיוס נבדקים למחקרים שמתקיימים במעבדה לחקר שפה באוניברסיטת חיפה. כמו שהנבדקים שלנו רב-לשוניים, כך גם המודעות שלנו רב-לשוניות, וכך גם צוות החוקרים במעבדה, ואני מנסה לנצל כל הזדמנות כדי ללמוד עוד על השפות השונות שנוכחות במרחב שלנו.
מדוע לומדים מסוימים מתקשים יותר מאחרים?
היכולת להגיע למיומנות גבוהה בשפות נוספות, מלבד שפת האם שלנו, הולכת ומתבססת כבעלת תפקיד קריטי בהצלחה באקדמיה ובעולם העבודה. כולנו לומדים בבית הספר וגם לאחר מכן אנגלית כשפה נוספת, אך למרות שעות ההוראה הארוכות שמוקדשות לאנגלית במערכת החינוך, ישנם בוגרים לא מעטים אשר מתקשים לקרוא ולהבין טקסטים בשפה האנגלית.
אחת השאלות שאנחנו חוקרים במעבדה היא מדוע לומדים מסוימים מתקשים יותר מאחרים? כמו כל תהליך של למידה מורכבת, יש לשאלה הזו תשובות רבות, אבל במחקר שלנו זיהינו שיכולות הבנת הנקרא בשפת האם (עברית או ערבית) מהוות נדבך חשוב ליכולות ההבנה באנגלית. כלומר, קוראים אשר בעת קריאה בשפת אמם יודעים לזהות האם הם מבינים או לא מבינים את מה שקראו, נוטים להצליח לעשות זאת גם בעת קריאה באנגלית. כעת אנחנו בוחנים כיצד לתרגם את הממצאים האלו לפיתוח תוכניות הוראה שיקדמו את לימודי האנגלית בישראל.
מלבד הצורך ללמוד את השפה האנגלית, ישנם תלמידים מהגרים רבים במערכת החינוך הישראלית הדוברים שפה שאינה עברית בביתם. תלמידים אלו נהנים מידע ושליטה בשפה נוספת, אשר מאפשרת להם גישה לעולם חברתי ותרבותי עשיר. מחקר עדכני מן המעבדה שלנו מצא כי ילדים שהשפה הדבורה בביתם היא רוסית יודעים פחות מילים בעברית, אבל הידע המופשט שלהם לגבי המבנה של מילים בעברית (הנקרא ידע מורפולוגי) היה זהה לזה של עמיתיהם דוברי העברית כשפת אם. לדוגמה, כל הילדים ידעו שהרצף "התפקלתי", שאינו מילה אמיתית בעברית, היה יכול להיות פועל בזמן עבר. המשמעות היא שמורות המלמדות ילדים שעברית אינה שפת אימם יכולות לנצל את הידע המופשט שיש להם על המבנה של מילים בעברית על מנת לשפר את הרחבת אוצר המילים שלהם.
בעקבות המחקרים הללו ואחרים, העמיקה ההבנה שלי שהשפות של דוברים דו-לשוניים כרוכות זו בזו ומשפיעות האחת על השניה. אני ממשיכה לחקור ולחשוב איך ניתן לנצל את התובנות הללו בצורה הטובה ביותר על מנת לקדם הוראה ולמידה של שפות, כדי לפתוח בפני כולנו את העושר והיופי הגלומים בהיכרות עם שפות שונות.
ד"ר ענת פריאור היא מרצה בכירה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה
חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ הלימודים של ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית".
לפנייה לכתב/ת 
