בהרכב של 9 שופטים: בג"ץ ידון בחוק ההסדרה

היועמ"ש, אביחי מנדלבליט. "חוק בלתי חוקתי"(צילום: יאיר שגיא)

הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ צפוי לקיים היום (א') את אחד הדיונים הרגישים ביותר בתקופה האחרונה, לגבי מעמדו וגורלו של חוק ההסדרה. מדובר בחוק שיאפשר "להסדיר" בדיעבד את מעמדם של כ-2,000 בתים בהתנחלויות, שנבנו על קרקעות פרטיות בבעלות פלסטינים. אם יוסרו ההתנגדויות לחוק, הוא יאפשר להשאיר את הקרקע בידי הפלסטינים, אולם המדינה תפקיע מידיהם את הקרקעות ותאפשר למתנחלים להשתמש בקרקע.

בחודש פברואר 2017 עבר חוק ההסדרה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת ברוב של 60 תומכים מול 52 מתנגדים. באוגוסט אותה שנה הוציא שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, צו ביניים ארעי נגד חוק ההסדרה, עד להכרעה בשורה של עתירות שהוגשו נגד החוק על ידי ארגוני שמאל וארגונים פלסטינים.

גם היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הודיע כי הוא לא יכול להגן על החוק בבג"ץ מכיוון שהוא מפר את חוקי היסוד. לפני כמה חודשים הגיב מנדלבליט לבג"ץ ואמר כי יש לקבל את העמדה שהחוק לא חוקתי. "אין מנוס מהכרזה שיפוטית על חוק ההסדרה כחוק בלתי חוקתי, אשר דינו בטלות", כתב היועץ המשפטי לממשלה בתגובתו, "מדובר בהסדר גורף ופוגעני שאינו צולח את מבחן המידתיות". באופן חריג ויוצא דופן, את הממשלה מייצג בבג"ץ עורך דין פרטי, הראל ארנון, ולא היועמ"ש שכאמור תומך בעתירות שהוגשו וסבור כי החוק אינו חוקתי ודינו להתבטל.

בסוף השבוע הוגשה תגובת הממשלה לחוק ובה צוין כי החוק נועד לתכלית ראויה ואין לפסול אותו. "תכליתו המרכזית של החוק היא להסיר, אחת ולתמיד, את עננת הקיפאון וחוסר הוודאות המרחפת על פני קהילות שלמות, חלקן ותיקות בשנים", נכתב בתגובה. "ממשלת ישראל סבורה כי הריסה של אלפי מבנים באזור ופינוי המשפחות, גברים, נשים וטף - גם אם העילה לכך היא פגמים חוקיים בהקמתם, לרבות חריגות לקרקעות פרטיות - היא תרחיש שיש להימנע ממנו גם במחיר של פגיעה בזכות הקניין של אנשים פרטיים".

העותרים נגד החוק, ובהם הארגונים 'יש דין', שלום עכשיו והאגודה לזכויות האזרח, אמרו כי החוק אינו חוקתי וסותר חוקי יסוד. "החוק כובל את שיקול הדעת של הרשויות ומחייב אותן להפקיע מפלסטינים את זכויות השימוש וההחזקה שלהם באדמותיהם הפרטיות לתקופה בלתי מוגבלת", אמרו. "החוק מפר את המשפט הבינלאומי ועלול לסבך אזרחים ישראליים וקציני צה"ל בביצוע פשעי מלחמה".