צפו בתיעוד ניסוי ב"להבת חדה": המערכת הישראלית שמשדרגת לרקטות את הדיוק
ברפאל מפתחים קיט זעיר, שמושאל מטילי מטוסי קרב, לצורך שדרוג רקטות "טיפשות" דוגמת גראדים. הפעולה מתבצעת בטכנולוגיית "התאמת תמונה" כחלופה בטוחה ל-G.P.S הניתן לשיבוש. בניסויי המערכת שנערכו בדרום נרשמו פגיעות בדיוק של שלושה מטרים מטווח של 25 קילומטרים
המערכת הזעירה שתהפוך כל רקטה "טיפשה" - למדויקת: בזמן שבסוריה ובאיראן פועלים לסייע לחיזבאללה להפוך אלפי רקטות של הארגון לטילים מדויקים, נראה שהמגמה לא פוסחת על צבאות אחרים ותעשיות ביטחוניות מערביות. בחברת רפאל מפתחים את ה"אפיק" (EPIK - Electro-optical Precision Integration Kit), ערכה קטנה (קיט) שניתנת לשילוב בכל ראש קרב של רקטה. הערכה יכולה להביא לדיוק בפגיעה בעד שלושה מטרים מהמטרה - לטווחי ירי של עד 100 קילומטרים.
שמה העברי של המערכת הוא "להבת חדה", וטרם הוחלט אם היא תירכש גם בצה"ל. הקיט מבוסס על טכנולוגיה אלקטרו-אופטית כחלופה בטוחה ומדויקת יותר ל-G.P.S - נגדו מופעלים כבר מערכות שיבוש שמסוגלות להסיט את הטיל או הרקטה מהמטרה.
לפיתוח ה"אפיק" השאילו למעשה ברפאל את הטכנולוגיה הקיימת שבה משתמשים במטוסי הקרב של חיל האוויר. טכנולוגיה זו מאפשרת פגיעה במטרה באמצעות זיהוי תמונתה: צילום המטרה, דוגמת חלון בקומה מסוימת, בבניין ספציפי בתוך שכונה או מחנה פליטים, מוטען מראש ב"מוח" של הערכה אשר בראש הקרב של הטיל.
כשהטיל או הרקטה המשודרגת מתקרבים למטרה, הם מצלמים את המרחב וסוקרים את סביבת המטרה באופן ויזואלי, עד לזיהוי המוחלט של המטרה והתבייתות עליה. הקיט החדש יכול להתלבש על רקטות שבהן עושים כיום שימוש בצבאות מזרח אירופיים, דוגמת גראד 122 מ"מ, באופן שיוזיל עלויות לצבא שישתמש בהן. בעוד טיל מדויק מבוסס על טכנולוגיה זו עולה מאות אלפי דולרים, רקטה "טיפשה" שתשודרג ביכולת זו עולה רק כ-2,000 דולרים.
"אפקט מאוד משמעותי בפגיעה"
"ברור שבלחימה הבאה יהיו פחות ופחות שימושים בחימושים מבוססי G.P.S,שאת השבשים שלהם אפשר לקנות היום באיביי", הסביר ל-ynet גורם בכיר ברפאל המעורה בפרטי הפרויקט. "הטכנולוגיה הזו מזהה את המטרה באמצעות התאמת תמונה באיכות גבוהה, וכך הרקטה יודעת לפגוע בדיוק בפיקסל שהגדרת בה מראש. כשמדובר במטח של רקטות שמשוגר במקביל מאותו המשגר אז האפקט הוא מאוד משמעותי בפגיעה ולהורדת המבנה".
בעוד טילי נ"ט מבוססי ראש אלקטרו-אופטי נעים במהירות של 180 מטר לשנייה, הרקטות המשודרגות בקיט האפיק ינועו במהירות גבוהה בהרבה, של שני מאך, באופן שיאפשר פגיעה במטרה בתוך פחות משתי דקות מרגע השיגור. המערכת פותחה בסיום סדרה של ניסויים שערכה החברה בדרום הארץ, וכעת היא פועלת בשיטת "שגר ושכח", אך בהמשך מתכוונים ביצרנית הנשק לשלב בה גם יכולת של שליטה מרחוק.
"בצורה הזו לכל רקטה שמשוגרת במטח תהיה כתובת אחרת, נגיד לשדה תעופה אז רקטה אחת תפגע במגדל הפיקוח, ואחרת במפקדה ונוספת במסלולי ההמראה או במחסן נשק", הוסיף הגורם. הקיט יוכל להיות מותקן גם על רקטות מונחות G.P.S, כמותן יש כיום בצה"ל, ובכך להגדיל דרמטית את דיוק הפגיעה שלהן, אם יוחלט להתבסס בזמן השיגור על אחת משתי היכולות, בהתאם למודיעין הנתון ולמגבלות במרחב המטרה, דוגמת תנאי מזג האוויר.
"המערכת יכולה לקבל גם תמונה של המטרה מכוח קרקעי סמוך המצלם את המבנה שצריך לתקוף ומשדר לאחור מיד את התמונה. בתוך שנה נוכל להיות כבר עם מוצר מדף ראשון ולהתאים את הערכה גם לקוטרים אחרים של רקטות", ציין הגורם. "במערכת שילבנו גם זיהוי המטרה ע"י גלאי לייזר לצורך הרחבת הגמישות המבצעית ומתן האפשרות לכוח לפגוע ביעד שבתנועה".
הפיתוח הישראלי יוצע בשלב הראשון יותר למדינות מזרחיות שמחזיקות במערכי רקטות "טיפשות", ובהמשך תפתח רפאל מערך גראדים שלם וזול יחסית, הכולל בתוכו כבר את ראשי הקרב המדויקים, עבור צבאות מערביים.
בתיעוד סרטון ניסוי ה"אפיק" שוגרו שתי רקטות מושבחות בקיט לעבר מבנה קטן בגודל של שני מטרים על שני מטרים, שהיה במרחק של 25 קילומטרים מהמשגר. ה-G.P.S שעל ראש הרקטה נוטרל במכוון, והרקטה זיהתה במהלך מעופה את המבנה באמצעות תמונתו שהוטענה ב"מוח" שלה, עד לפגיעה המדויקת. בניסוי השני ניתנה עדיפות לגלאי הלייזר של המערכת, וגם הוא הסתיים בפגיעה מדויקת במטרה.
לפנייה לכתב/ת 
