"מגיע לנו לחיות בירושלים": המאבק על מחנה יהודה
סטודנטים צעירים - הן חילונים והן דתיים - מתנגדים לדרישת ליצמן לסגירת מתחם הבילויים: "דרישה שמנותקת מהמציאות". אבל תושבים המתגוררים בסמוך לשוק מייחלים לשינוי: "יש כאן סמים, בקבוקים מנופצים וריחות טיגון"
דרישתו של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן (יהדות התורה) מהמועמדים לראשות העיר ירושלים לסגור את מתחם הבילוי בשוק מחנה יהודה בשעות הערב נתפסה כאיום על אחד מסמליה המובהקים של העיר ופגעה לרבים מהירושלמים בבטן הרכה. המבלים מתנגדים בחריפות לסגירה, אולם התושבים המתגוררים באזור השוק מייחלים לשינוי.
התושבים מתלוננים על סבל מהרעש והלכלוך שנגרמו מהעלייה הדרסטית במקומות הבילוי בשוק. משה גזית מתגורר מילדותו ברחוב אגריפס, הצביע על החצר האחורית של הרחובות המוכרים, המלאה בארבע ארובות עשן היוצאות ממטבחי המסעדות שפועלות ברחוב. "הארובות מוציאות עשן, ריחות של טיגון והמבורגרים", אמר והצביע על שלוליות שמן על הרצפה שמטפטפות מהארובות.
"פעם היה קצת רעש של סוחרים במהלך היום ובשעות הלילה השוק היה נסגר והיה שקט. בשנים האחרונות זה בלתי נסבל", הוסיף. "יש רעש של מוזיקה, רעש של בחורים צעירים, מעשנים לנו סמים בחצרות. כל מסעדה מוציאה כסאות ושולחנות והרעש של מה שהיה בתוך המסעדה יוצא החוצה".
דבורה וילשנסקי, שמתגוררת בשוק יותר מ-30 שנה, סיפרה אף היא על מצוקת התושבים. "בהתחלה זה היה נהדר ונפלא, עד לפני כמה שנים כשהאזור התחיל לפרוח מבחינת הברים והמסעדות, זה דבר נהדר, זה נורא כיף שבאים לשכונה. אבל אנחנו התושבים צריכים לגור כאן", אמרה.
וילשנסקי הוסיפה כי "אנחנו לא יכולים לפתוח חלון בגלל הארובות, הרעש של המפוחים, של הבליינים, הם עושים צרכים בחצרות שלנו, שוברים בקבוקים. אנחנו מתרגשים מההצהרות של כבוד סגן השר ליצמן בגלל שהתייאשנו מכל ההבטחות מהעירייה והמשטרה כי מכל הרצון הטוב לא יצא דבר".
יו"ר המנהל הקהילתי לב העיר, אופיר לנג, המסייע לתושבים, הדגיש כי הם לא מתנגדים לפעילות העסקים, אלא דורשים הסדרה שלהם בהתאם לחוק וטיפול במפגעים. "אין ספק ששוק מחנה יהודה עבר שינוי בשנים האחרונות והפך למוקד משיכה ובילוי בשעות הלילה. צריך לזכור שבאזור גרים תושבים רבים ואנחנו עדים למצוקה קשה בגלל מפגעים שלא מטופלים", הסביר. "אנחנו עדים למגמה הולכת וגוברת של פתיחת עסקי חיי לילה על חשבון עסקי חיי היום, הבסטות, ויש חשש להמשך קיומו של השוק האותנטי בירושלים".
"לסגור את המקום הזה? אין סיבה"
הצעירים הפוקדים את מקומות הבילוי בשוק, חילונים ודתיים כאחד, מסכימים כי דרישת ליצמן מוגזמת. גשם מילר ויואב וינטרוב, שני סטודנטים ירושלמים, סיפרו כי הם כועסים על דרישת ליצמן לסגור את הברים. "זו חוצפה, אנחנו גרים ברחוב יפו והחרדים מפגינים כל ערב שבת על כל דבר שפתוח. די, מגיע לנו לחיות פה", אמרו.
הראל דמרי, סטודנט נוסף אמר כי "אני חושב שזו דרישה שמנותקת מהמציאות. נראה שליצמן לא מבין כמה זה מרחיק צעירים מהדת. תיירים, חילונים, דתיים, ערבים, יהודים, כולם מבלים פה. לסגור את המקום הזה? אין סיבה".
יוחאי, סטודנט דתי שגר בנחלאות רואה את הדברים בצורה יותר מאוזנת. "ליצמן צודק שצריך להיות פה סדר, אבל אני לא חושב שצריך לסגור לגמרי, זה מקום יפה ואין הרבה בירושלים", אמר. "אני חושב שאפשר לסדר שתהיה פה משטרה וסדר, אבל לשמור על מקומות הבילוי".
בחודשים האחרונים מנהל ליצמן מאבק לסגירת מתחם הבילוי, הגובל בשכונות חרדיות ונמצא בסמוך לישיבה של חסידות גור, איתה הוא מזוהה. בשנה שעברה הוא אף ערך במקום ביקור מתוקשר כשר הבריאות - לדבריו בשל טענות על מפגעי רעש - ואמר כי יש לבדוק האם הברים ובתי העסק שבו פועלים ברישיון. כעת, הוא מגביר את הלחץ - הפעם פוליטית - לסגירת המתחם. במאמר שפורסם בעיתון המודיע יצא ליצמן נגד "מוקד הוללות וחינגאות שיוצר מטרד סביבתי וחינוכי כאחד".
ליצמן הציב תג מחיר גבוה עבור תמיכת החרדים, אך נכשל. התמיכה החרדית הכרחית עבור כל מועמד המבקש לכבוש את הכיסא בכיכר ספרא, אך ארבעת מהמועמדים - זאב אלקין, משה ליאון, עופר ברקוביץ' ויוסי חביליו - הודיעו חד משמעית כי לא יסגרו את פעילות חיי הלילה בשוק.
מעיריית ירושלים נמסר על הטענות על אי-אכיפת החוק באזור השוק: "בעשור האחרון הפך השוק לאחד השווקים היפים והתוססים ביותר בעולם, גם בשעות היום וגם בשעות הלילה וכך ימשך. העירייה משקיעה משאבים ומאמצים רבים על מנת שימשיך להיות כך: שיפוץ הגגות, התאורה ומערכות האוורור, פסטיבלים ואירועים ובעיקר שיתוף פעולה הדוק עם הסוחרים. אנו פועלים לשמור על המרקם העדין בשוק, תוך שמירה על האיזונים הנכונים ועל שגרת החיים ככל שאפשר לרווחתם של תושבי האזור, בעלי העסקים, והמבקרים בשוק. אם מתקבלות תלונות על מפגעים או עבירות על החוק הן נבדקות תוך דיאלוג ישיר הן עם התושבים והן מול בעלי העסקים לתיקון מהיר ומידי של מפגעים, ומבוצעת אכיפה אם נדרש באופן נקודתי ולפי הצורך".
לפנייה לכתב/ת 
