עמותות מזון: הביטוח הלאומי מסתיר מידע על כמות הרעבים

אילוסטרציה(צילום: בני דויטש)

פרסום ראשון: יותר מ-100 עמותות מזון פנו למוסד לביטוח לאומי בדרישה כי יפרסם את הנתונים שאסף לגבי כמות הרעבים בישראל בשנת 2015.

לטענת העמותות, אף על פי שהנתונים נאספו כבר לפני כשלוש שנים במסגרת מחקר מקיף בנושא, הביטוח הלאומי לא מציג את הנתונים למרות התחייבות מפורשת. בעמותות מעריכים כי הסיבה לכך היא תוצאות בלתי מחמיאות. עד כה פרסם המוסד לביטוח לאומי פעמיים נתונים בנושא, אך הפעם האחרונה הייתה לפני כארבע שנים.

במכתב מציינות העמותות כי לפי דבריו של סמנכ"ל מחקר ותכנון במוסד לביטוח לאומי, פרופ' דניאל גוטליב, בכנס עפולה לביטחון תזונתי שהתקיים לפני כארבעה חודשים, "המחקר אמור היה להתפרסם זה מכבר". העמותות מוסיפות כי "עם זאת, נכון לכתיבת מכתבנו זה, לא ידוע לנו מתי בכוונת המוסד לביטוח לאומי לפרסם את נתוני מחקר זה".

המכתב של העמותות למוסד לביטוח לאומי

ד"ר ישי מנוחין, מנהל התוכנית בישראל של עמותת "MAZON - תגובה יהודית לרעב", אמר כי "התחושה שלי היא שהנתונים לא טובים. מוזר שהם עושים כל מיני תוכניות ומשקיעים סכומי עתק ולא מפרסמים את הנתונים. ההערכה שלי היא שהנתונים לא מראים הצלחה לפעילות שלהם, במקרה הטוב, או שאפילו מראים שיש החמרה במצב. זו גם התחושה בשטח. אני חושב שאם הם היו טובים והיו מראים שהתוכניות עובדות ושיש פחות רעבים, אז היו מפרסמים אותם, כי את המחקר שמדברים עליו הם עשו בשנת 2015".

ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון "לתת", הוסיף כי "מוזר מאוד שיש מחקר 'חדש' שנערך על ידי המוסד לביטוח לאומי ב-2015, אולם הנתונים שלו לא פורסמו מעולם. אנחנו מקווים שהנתונים לא כאלה חמורים או שאין סיבה אחרת להסתיר אותם ולמנוע דיון ציבורי בשאלה מדוע בבסיס תקציב המדינה אין כל תקצוב לאי ביטחון תזונתי".

"מקווים שאין סיבה להסתיר את הנתונים". וינטרוב(צילום: אורלי דיין)

הפעם הראשונה שבה פורסמו נתונים רשמיים על הרעב בישראל הייתה ב- 2012, ובה הוצגו נתונים שנאספו שנה לפני כן. הפעם השנייה והאחרונה הייתה ב-2014, שבה הוצגו נתונים משנת 2012. באין נתונים עדכניים יותר, הגורמים העוסקים בנושא נאלצים להסתמך על נתוני העבר עד היום. לפי הנתונים הללו, 532 אלף משפחות ו-755 אלף ילדים חיים באי-ביטחון תזונתי, ומהם 243 אלף משפחות ו-285 אלף ילדים חיים באי ביטחון תזונתי חמור.

"תופעת אי הביטחון התזונתי, אשר מהווה את הסממן החמור ביותר של העוני, מצויה בהיקף נרחב ומפושטת בכל חלקי החברה בישראל", מציינות העמותות. "פרסום נתונים באשר להיקף הבעיה, אופייה ומרכיביה, מהווה כלי חשוב, שבאמצעותו ניתן לעצב פתרונות מתאימים, לבחון את האפקטיביות של פתרונות קיימים, לעקוב אחר מגמות בתחום ולקבל אינדיקציות באשר לחומרת הבעיה, התרחבותה, צמצומה וכדומה".

"כולנו מחפשים את הנתונים האלה, כי הארגונים עובדים לפי תיאור מצב של אי ביטחון תזונתי מ-2012", מסביר ד"ר מנוחין. "מי שיש לו את כל הנתונים, שיכול להגיד לנו מה המצב, כדי שהארגונים יוכלו לתכנן את עבודתם, כדי שאנשים יידעו איזה שינויי מדיניות צריכים לעשות או על מה צריך להיאבק כדי שייעשה - הוא המוסד לביטוח לאומי. אנחנו רוצים לדעת מה המצב - האם צריך להתכונן לשנים רעות יותר? האם צריך לבנות תקציבים ותוכניות לטפל בחלק גדול יותר מהאוכלוסייה או לא? אי אפשר לתכנן בלי שאתה יודע מי צריך עזרה".

מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בתגובה כי "הביטוח הלאומי אינו מסתיר נתונים ואמירות מסוג זה ראויות לכל גינוי. המחקר על הביטחון התזונתי מצוי עדיין בשלבי עבודה ואנו נפרסם את תוצאותיו ומסקנותיו בסיום העבודה".