המחאה הכלכלית בירדן: מה שישראל צריכה לעשות
ירדן היא מרחב ביטחון לישראל מול איראן וארגוני הטרור, וכאוס בשטחה יקרין גם על הפלסטינים. עבדאללה צריך כסף, ומהר, וזה הזמן של ירושלים להתערב
בשבוע החולף הפגינו מאות אלפי בני אדם בכל רחבי ירדן במחאה על המצב הכלכלי הקשה ועל העלאות המחירים, ודרשו להחליף את הממשלה בראשות האני אל-מולקי. האיגודים המקצועיים ופעילי תנועת האחים המוסלמים מובילים את המחאה, ולראשונה נוטלים בה חלק גם השבטים הבדואיים הנאמנים לשלטון. מדובר בהפגנות החמורות ביותר מאז שנת 2011.
המלך עבדאללה קיצר ביקור בחו"ל וחזר לירדן בגלל התסיסה בממלכה ופרסם צו המורה להקפיא את החלטת הממשלה להעלות את מחירי הדלק והחשמל במדינה. צעד זה לא הביא להפסקת ההפגנות. הן נמשכו גם בלילה האחרון. אתמול נאלץ ראש הממשלה אל-מולקי להתפטר, והיום מינה המלך עבדאללה את שר החינוך עומר א-רזאז לראש הממשלה. המלך דרש ממנו לפתוח בדו-שיח על חוק מס ההכנסה שקומים המונים ולבחון מחדש את מערכת המסים כולה.
ירדן נתונה במצוקה כלכלית קשה לאחר שסעודיה ומדינת איחוד האמירויות לא חידשו את חבילת הסיוע שהעניקו לה – 3.6 מיליארד דולרים במשך חמש שנים, שהסתיימו בשנת 2017. את המצוקה החמירו העומס הכלכלי הנובע משהייתם של כמיליון פליטים סורים בממלכה, כשלים בירוקרטיים ומנגנון ממשלתי מנופח ולא יעיל.
ירדן סובלת גם ממשבר מים חמור הנובע ממגמות אקלים עולמיות המוצאות את ביטוין החריף באגן הים התיכון – בהפחתה בכמויות המשקעים ובעלייה בטמפרטורה, המביאה לגידול בהתאדות ובהתייבשות הקרקע. אלה מביאים בסיכומו של דבר למאזן מים שלילי.
החוב החיצוני של ירדן הגיע השנה ל-35 מיליארד דולר. הגירעון התקציבי השנה צפוי להיות יותר ממיליארד דולר והאבטלה הממוצעת מתקרבת לפי נתונים רשמיים ל-18%. בשל נתונים כלכליים אלה דורש הבנק העולמי מירדן לעשות רפורמות כלכליות מכאיבות בתמורה לסיוע כלכלי.
ב-30 במאי 2018 הוכרזה שביתה כללית בירדן כדי להפעיל לחץ על הממשלה למשוך את טיוטת חוק מס ההכנסה החדש שהיא הגישה לאישור הפרלמנט, והאיגודים המקצועיים איימו בשביתה כללית נוספת.
בית המלוכה ההאשמי, בדומה ליתר המונרכיות בעולם הערבי, שרד את "האביב הערבי" ב-2011 והתמודד בהצלחה גם עם גל מחאות ציבוריות בתחילת השנה, על רקע קיצוץ הסובסידיה ללחם. אבל נראה כי על רקע מצבה הכלכלי הקשה של המדינה היא ניצבת כיום מול אתגר קשה במיוחד, שעלול לסכן את יציבות הממלכה.
לפי שעה, המלך עבדאללה זוכה לאהדה בממלכתו, והביקורת מכוונת אל האליטה המקורבת אליו, הכוללת שרים, יועצים, בני משפחה ובעלי הון. הם נתפסים בעיני הציבור הירדני כמושחתים וכמנותקים מן העם. לפיכך המלך פועל להרגעת הרוחות באמצעות ריסון צעדי הממשלה, אולם זה לא יביא לפתרון בעיות היסוד של הכלכלה הירדנית.
ירדן מהווה עבור ישראל מרחב ביטחון אסטרטגי אל מול האיום האיראני, ארגוני טרור פלסטיניים וארגוני טרור איסלאמיים רדיקליים דוגמת דאעש. היא גם משמשת נדבך חשוב בקואליציה הערבית-סונית בהובלת סעודיה אל מול איומי ההתפשטות האיראנית באזור והיא בעלת ברית חשובה של ארה"ב.
קיימות גם זיקות גומלין כבדות משקל בין האוכלוסייה הפלסטינית הגדולה בירדן לבין הרשות הפלסטינית וחמאס. המצב בירדן יקרין על אפשרויות להשגת הסדר בסכסוך הישראלי-פלסטיני. למצב כאוטי בירדן, וביתר שאת לנפילה של בית המלוכה ההאשמי, עלולות להיות השלכות חמורות על ביטחונה של ישראל ועל יחסי הכוחות הגיאו-אסטרטגיים במזרח התיכון. לפיכך מדינת ישראל צריכה לעשות את כל הניתן על מנת לסייע להשבת היציבות בירדן.
בשלב זה ניתן להשיב את היציבות למדינה באמצעות סיוע כלכלי מיידי ובניית תוכנית לשיקום כלכלי מקיף וארוך טווח. ישראל צריכה לפעול מאחורי הקלעים לקידום מהלך כזה באמצעות ארה"ב, מדינות אירופה ומדינות הציר הערבי המתון, שלכולן אינטרס אסטרטגי משותף לשמור על יציבותה של ירדן.
ניסיון העבר מלמד כי מעורבות חיצונית ישירה בענייניהן של מדינות לא רק שאינה תורמת לפתרון הבעיות, אלא לעיתים אף מחריפה אותן. למשטר ההאשמי יש את הניסיון והיכולות להתמודד עם המשבר הנוכחי ובלבד שיועמדו לרשותו המשאבים הכלכליים הדרושים, ואת זה צריכות ידידותיה של ירדן לעשות בטרם יהיה מאוחר.
אל"מ (מיל') ד"ר שאול שי הוא מנהל המחקרים במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) במרכז הבינתחומי הרצליה. הוא כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי.
לפנייה לכתב/ת 
