"הביטול משקף את דעת הקהל בארגנטינה"
הלחץ הכבד של ה-BDS על ליאו מסי וחבריו גרם לביטול המשחק בירושלים, ועורר סערה. מומחים שהתראיינו ל-ynet מספרים על האווירה בארגנטינה ובשכנותיה, ועל "המצב הבלתי אפשרי" שיצרה ישראל
כלי התקשורת בעולם עסקו היום (ד') בסערה סביב החלטתה של נבחרת ארגנטינה לבטל את משחק הידידות עם נבחרת ישראל, בעקבות לחצים שהופעלו עליה מארגונים פלסטיניים וארגוני BDS. לפי מומחים לארגנטינה ואמריקה הלטינית, "ביטול המשחק הוא רק מקרה מייצג של דעת הקהל הירודה על ישראל באזור".
רוג'ר ווטרס, ממובילי החרם על ישראל, חוגג את ביטול המשחק:
Two years ago Celtic supporters! Yesterday the Argentine National Squad! Now Eric Cantona. Thank you. Tears burn my eyes. https://t.co/tYOEHLo6HQ
— Roger Waters (@rogerwaters) 6 ביוני 2018
לפי פרופסור אמריטוס מריו שניידר, מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית, "המקרה מוכיח את עוצמת הנגד ומצבה של ישראל מבחינת דעת הקהל הבינלאומית". שניידר אומר שהאירועים האחרונים ברצועת עזה, וגם המעבר השנוי במחלוקת של השגרירות האמריקנית לירושלים, החריפו את דעת הקהל בארגנטינה על ישראל. "יש מי שמנצל את המצב כדי לצייר את ישראל כמדינה דמונית, וכלי התקשורת הבינלאומיים מציגים את ישראל באופן גרוע מאוד", הוא מוסיף.
דעת הרוב הארגנטינאית מושפעת מסיקור תקשורתי שמשקף פעמים רבות את עמדת מפלגת האופוזיציה במדינה. לפי שניידר, "ארגנטינה מקיימת קשרים טובים מאוד עם ישראל, אבל האופוזיציה בארגנטינה - שתומכת בנשיאה הקודמת כריסטינה קירשנר - בעמדה הפוכה בנוגע ליחסים עם ישראל, אז הם מאוד ביקורתיים. אמנם האופוזיציה פחות חזקה מבעבר, אבל היא מייצגת לפחות חצי מאזרחי המדינה וקולם נשמע – כולל העשירים בחברה, שנוטים לצאת להפגנות ולהשמיע את קולם בצורה חסרת רסן".
השפעה נוספת על דעת הקהל הארגנטינאית, מגיעה מהמדינות השכנות באמריקה הלטינית. "בצ'ילה יש קהילה פלסטינאית של קרוב לחצי מיליון איש, עשירה וחזקה מאוד מבחינה פוליטית, שעושה את המוות לישראלים", אומר שניידר. "פרופסור ישראלי לא יכול היום להופיע בצ'ילה בלי שתהיה הפגנה אלימה מחוץ לאירוע, וגם ידאגו להוריד אותו מהבמה. גם בברזיל ומקסיקו יש דברים בסדר גודל כזה. ללא ההשפעה החריפה ממדינות אמריקה הלטינית, ייתכן שארגנטינה בעצמה הייתה פחות קיצונית ביחסה לישראל".
פרופסור רענן ריין, היסטוריון של ספרד ואמריקה הלטינית וסגן נשיא אוניברסיטת תל אביב, מצייר תמונה קצת יותר אופטימית. "אין ספק שבאמריקה הלטינית חוגים רחבים מגלים אהדה למאבק הפלסטיני לעצמאות לאומית, ונשמעת ביקורת נוקבת על מדיניות הכיבוש והיעדר משא ומתן לקראת הסדר שלום כלשהו. זה נכון לחוגים רחבים מהמרכז ושמאלה, אך עדיין לא ראינו בארגנטינה את אותו היקף של תמיכה בחרם על ישראל כמו שקיים במדינות אירופה".
פרופסור ריין המשיך: "לאורך השנים היחסים בין ארגנטינאי ממוצא יהודי לארגנטינאי ממוצא ערבי היו טובים יותר מאשר במדינות אחרות. בין השאר בגלל שארגנטינה מצליחה לאמץ דרך ביניים של תמיכה בשיתוף פעולה עם ישראל, אבל גם במדינות ערביות עם הדרישה להקמת מדינה פלסטינית ריבונית. היה ניסיון לאזן, לתמרן ולשמור על קשרים טובים".
בהתייחסות לביטול המשחק מסביר פרופסור ריין את דעת הקהל בארגנטינה. "רוח הדברים היא שישראל דחקה בארגנטינה והעמידה אותה במצב בלתי אפשרי. אם היו משאירים את המשחק באצטדיון בחיפה והיו נמנעים מלעשות פוליטיזציה כל כך בוטה של הביקור הזה ייתכן מאוד שהמשחק היה מתקיים כמתוכנן".
"ברגע שממשלת ישראל ביקשה לצייר קול פוליטי היא דחקה את ארגנטינה לעמדה שהיא מחוץ לניסיון המסורתי הזה, לאמץ מדיניות ביניים ביחסים בין ישראל לבין מדינות ערב", הוסיף ריין.
לקראת הביטול פורסם בארגנטינה סרטון של ארגון זכויות אדם, שבו קוראת אחת הפעילות לשחקני הנבחרת: בשום פנים ואופן אל תשתפו פעולה עם המשחק בירושלים – זה פוגע ישירות בפלסטינים. הפעילה אמרה שלא היה אכפת לה אם המשחק היה מתקיים בכל מקום אחר בישראל, אך לאור המשמעות שיש לירושלים והעברת השגרירות אסור לקיים שם את המשחק.
לפנייה לכתב/ת 
