מה רוצה טראמפ להוכיח בפסגה עם קים, ומה צריכה ישראל
בפגישה ההיסטורית בסינגפור ינסה הנשיא האמריקני להשיג הסכם לפירוק צפון קוריאה מנשק גרעיני - ולהראות שקודמיו כשלו. קים מוטרד אחרי שגם הסינים החלו לחנוק אותו בסנקציות, ומחייך כי הרוויח כבר עכשיו הכרה תקדימית. בישראל יעקבו בעיקר אחר סוגיית הפצת הידע
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מקווה לצאת מהפסגה בסינגפור עם הסכמות שיביאו לפירוז חצי האי הקוריאני מנשק גרעיני. אם הוא יצליח אפילו חלקית, כך לפחות הוא מקווה, הוא יהיה ראוי לפרס נובל. אבל מה שלא פחות חשוב, אם הוא יצליח לגבש הסכם, אפילו על תחילתו של תהליך לפירוק חצי האי הקוריאני מנשק גרעיני - הסכם שאפשר לוודא את ביצועו ולהבטיח שצפון קוריאה לא תחזור בה - אזי יוכל טראמפ להוכיח שהוא הצליח במקום שהנשיא הקודם של ארה"ב, ברק אובמה, פישל.
טראמפ רוצה להוכיח שהוא עשה עם צפון קוריאה הסכם אפקטיבי, בניגוד להסכם הגרוע שחתם אובמה עם האייתוללות בטהרן. זה בשבילו תגמול אולי אפילו חשוב יותר מקידום השלום והביטחון הבינלאומי כתוצאה מפירוק מוקד מתיחות מסוכן במזרח אסיה.
שלושה נשיאים אמריקנים לפני טראמפ ניסו להגיע להסכם עם צפון קוריאה על פירוקה מנשק גרעיני ומטילים בליסטיים המסכנים את שכנותיה, יפן ודרום קוריאה, ואת ארה"ב. כולם נכשלו. למעשה, היו אלה ארבעה נשיאים, מפני שקלינטון בשנות ה-90 העסיק כמתווך את הנשיא לשעבר ג'ימי קרטר במשא ומתן שניהל עם קים ג'ונג איל, אביו של השליט הנוכחי, קים ג'ונג און, על הפסקת פיתוח נשק גרעיני בקוריאה.
קרטר השיג הסכם, קלינטון התגאה בהישג וקרטר חייך, אבל צפון קוריאה שבה כעבור כמה שנים לפתח נשק גרעיני וטילים בליסטיים, על אף שארה"ב נתנה את מלוא התמורה. האמריקנים שלחו נפט ומזון לצפון קוריאה, וקים זרק את ההסכם לפח.
זה עוד היה לפני שלצפון קוריאה היה נשק גרעיני, כשהיא רק פיתחה אותו. אותו תרחיש חזר על עצמו, פחות או יותר, גם עם הנשיא ג'ורג' בוש הבן, וגם עם אובמה. אובמה אמנם לא חתם הסכם עם צפון קוריאה, אבל לא מפני שהוא לא רצה - הוא דווקא רצה, אבל קים ג'ונג און לא רצה ודחה בבוז את ידו המושטת של הנשיא האמריקני.
לכן טראמפ יצטרך להוכיח שהוא עשה את מה שארבעה נשיאים לפניו לא הצליחו, וזו משימה כמעט בלתי אפשרית. רוב המומחים והפרשנים אומרים שהפסגה תסתיים בהצהרה ריקה מתוכן שתאפשר לטראמפ להגיד שהצליח, מבלי שיהיה לזה כיסוי ממשי. רק מעטים אומרים שהפסגה עשויה להצליח, חלקית לפחות, מפני שצפון קוריאה נמצאת כעת במצוקה כלכלית קשה ומפני שממילא השלימה כבר את תוכנית הגרעין והטילים שלה ואין לה צורך בניסויים גרעיניים או טיליים בזמן הקרוב.
סין הפסיקה להיות סבלנית
אחד המבחנים של הפסגה בסינגפור יהיה אם צפון קוריאה אכן תתחייב להימנע מהפצת ידע ורכיבים לנשק גרעיני, וידע ברכיבים לייצור טילים בליסטיים, למדינות אחרות. כאן נכנסת ישראל לתמונה - הלקוחות העיקריים של צפון קוריאה כרגע הם איראן וסוריה, ויש האומרים שגם מצרים מנהלת איתה מגעים חשאיים על ידע גרעיני וטילים בליסטיים. אם, כתוצאה מהפסגה בסינגפור, מנהיג צפון קוריאה יתחייב למנוע את הפצת הידע והנשק הלא-קונבנציונליים, זו כבר תהיה הצלחה גדולה מנקודת ראותה של ישראל.
צריך לזכור - עד היום אהדתו של טראמפ לישראל התבטאה בעיקר בהצהרות ובמחוות מילוליות ומדיניות, שכמעט לא היה להם ערך פרקטי. אבל אם טראמפ יקבל הבטחה וייקבעו אמצעים לוודא שההבטחה מתמלאת, שצפון קוריאה לא תפיץ ידע גרעיני וידע ורכיבים לטילים בליסטיים למדינות אחרות, בראשן איראן - זאת תהיה תרומה משמעותית ביותר לביטחון.
יש עוד הבטים הנוגעים למזרח התיכון ולביטחון ישראל ספציפית שיידונו בפסגה בסינגפור ביום שלישי. אבל חשוב מאוד להכיר תחילה בעובדה שקים ג'ונג און מגיע למו"מ בעיקר בגלל הסנקציות הכלכליות הקשות שהוטלו על ארצו, שמתמודדת כבר עם סנקציות כלכליות שהטילו עליה מועצת הביטחון של האו"ם וארה"ב לפני שנים.
סבו של קים ג'ונג און, מייסד "הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה" (צפון קוריאה), קים איל סונג, קבע מדיניות של "ג'וצ'ה", שפירושה הסתמכות על אמצעים ומשאבים עצמיים, בלי סיוע מבחוץ. זו גרמה בשנות ה-90 של המאה הקודמת לרעב המוני בצפון קוריאה, שבעקבותיו מתו מאות אלפים ויש האומרים גם מיליונים.
הנכד, קים ג'ונג און, לא רוצה להגיע למצב כזה. הוא יודע להתמודד עם סנקציות של האו"ם ולעקוף אותן, הוא יודע גם להתמודד עם סנקציות אמריקניות ולעקוף אותן, אבל הוא לא יודע להתמודד עם סנקציות שהטילה עליו סין. למעשה, רק הסחר עם סין הוא זה שמונע את קריסת הכלכלה הצפון-קוריאנית. אולם טראמפ הצליח לשכנע את נשיא סין הנוכחי, שי ג'ינפינג, להצטרף לסנקציות על צפון קוריאה.
הסינים עשו בסוף 2017 מה שלא עשו כל השנים - הודיעו שהם מפסיקים לקנות פחם מצפון קוריאה, ובכך הפכו את הסיבוב האחרון של הסנקציות על המדינה המבודדת לחונק ואפקטיבי במיוחד. הסיבה לכך היו הניסוי הגרעיני בפצצת מימן והניסויים בטילים בליסטיים שמגיעים לכל חלק בארה"ב, ושהתבצעו גם מעל שטחה של יפן בקיץ ובסתיו של 2017.
גם בשביל הסינים הסבלניים, שכניה ותומכיה המסורתיים של צפון קוריאה, זה היה יותר מדי. הסינים השתכנעו, כנראה, שאם לא ירסנו את השליט הצעיר והלא צפוי והאגרסיבי של צפון קוריאה, עלולה לפרוץ מלחמה בחצי-האי הקוריאני שסין תיגרר אליה בין אם תרצה ובין אם לא תרצה, והיא עלולה גם להתנהל באמצעים גרעיניים.
שליט סין שמע את חילופי המהלומות המילוליות בין טראמפ לקים ג'ונג און והבין שהמצב רציני וכי קיים איום ממשי על שלום העולם, וגם על סין, והחליט לרסן את "הילד". זה היה אפקטיבי, וזאת כנראה הייתה הסיבה העיקרית ששליט צפון קוריאה שינה לפתע באפריל השנה את טעמו ורמז שהוא מוכן להגיע לפירוק חצי האי הקוריאני מנשק גרעיני בתמורה להתחייבות להוצאת הכוחות האמריקניים (28 אלף חיילים) משטחה של דרום קוריאה ולהתחייבות אמריקנית שלא להציב נשק גרעיני על אדמת דרום קוריאה ויפן.
הרווח של קים
עם זאת, אסור לטעות במתקפת החיוכים של קים ג'ונג און. הוא יודע מה קרה לשליט לוב מועמר קדאפי שהתפרק מנשקו הגרעיני ב-2004 והופל ב-2011. הנשק הגרעיני והטילים הבליסטיים, מנקודת ראות של המשטר בצפון קוריאה, היא הערובה שארה"ב, דרום קוריאה ויפן לא ינסו להפיל את המשטר הרודני בצפון קוריאה. לכן אין כמעט סיכוי שקים ג'ונג און יסכים לתהליך שבו יתפרק מנשקו הגרעיני.
הוא כנראה יסכים להצהרה עקרונית שמדברת, באופן כללי, על פירוז חצי האי הקוריאני מנשק גרעיני, בלי לקבוע מועד ספציפי. אבל מנקודת ראותה של ישראל חשוב מה יקרה בעניין הטילים הבליסטיים. הדעה הרווחת היא שצפון קוריאה כרגע יכולה לעשות הפסקה בפיתוח טילים בליסטיים אחרי שהציגה יכולת מוכחת לשגר טילים לטווחים שמכסים את כל ארה"ב, ובכך לקיים הרתעה הדדית עם ארה"ב.
האיראנים שואפים להגיע בדיוק למצב הזה, אבל הסכם הגרעין שחתמו המעצמות עם איראן לא מכסה את נושא הטילים הבליסטיים שאיראן ממשיכה לפתח. אם יהיה ב"הסכמות סינגפור" סעיף שיטפל ספציפית באיום הטילים הבליסטיים של צפון קוריאה, זה יהיה הישג לטראמפ והישג למדינת ישראל. זה גם יוכיח שטראמפ עם צפון קוריאה טיפל בבעיה שאובמה, בלהיטותו להשיג הסכם בעניין הגרעין, נמנע מלטפל בה מול איראן.
אפשר לומר שאם טראמפ יגיע לסיכומים אפילו על תחילתו של תהליך בר-פיקוח ווידוא, ארוך-טווח, לפירוז חצי האי הקוריאני מנשק גרעיני - זו תהיה הוכחה שצדק כשפרש מהסכם הגרעין עם איראן (וגם נתניהו צדק). הפרישה פירושה חידוש הסנקציות הכלכליות הקשות על איראן, ואם זה עבד על צפון קוריאה זה כנראה יעבוד גם על טהרן.
אבל זה עוד לא קרה. הפגישה בין קים ג'ונג און לדונלד טראמפ הבלתי צפויים בעליל עדיין לא התרחשה, והכול יכול לקרות. ייתכן גם שאחרי הפסגה יתפרסמו רק הצהרות מעורפלות, ושיעבור זמן רב עד שנדע אם באמת סוכם בפגישה משהו ומה סוכם.
רק דבר אחד ברור - קים ג'ונג און ירוויח מהפסגה בסינגפור בכל מקרה. עצם הפגישה האישית בינו לבין נשיא ארה"ב מהווה הכרה רשמית של ארה"ב בצפון קוריאה בפעם הראשונה מאז 1953, השנה שבה הסתיימה מלחמת קוריאה. מה שסבו ואביו לא השיגו - קים כנראה יקבל ביום שלישי, עוד לפני שבכלל אנו יודעים אם הוא ייתן משהו אמיתי בתמורה: הכרה בינלאומית בלגיטימיות של משטרו.
לפנייה לכתב/ת 
