מורים את הדרך: הכירו את המורים של המדינה לשנת 2018
1,500 מורים נכנסו לתחרות "המורה של המדינה" עם יותר מ-5,000 המלצות - כשהתחרות יצאה לדרכה זו השנה העשירית לפני מספר חודשים. אמש בטקס חגיגי במעמד נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, הוכרזו ששת המורים הזוכים בתואר
בשיתוף מפעל הפיס והסתדרות המורים
תחרות "המורה של המדינה" יצאה לדרך בינואר השנה כשהיא מציינת עשור לקיומה. התחרות, שמתקיימת בשיתוף מפעל הפיס, הסתדרות המורים, ”ידיעות אחרונות" ו-ynet, מהווה בפרויקט חברתי שנועד לתת במה לעבודתם של אנשי חינוך מצטיינים, שהרימו תרומה יוצאת דופן במסגרת פעילותם החינוכית. עד כה עלו לשלב הגמר של התחרות כ-150 מורים, מתוכם זכו 56 מורים בתואר "המורה של המדינה.
אמש נערך טקס הסיום במעמד נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ובו הוכזרו ששת הזוכים בתואר לשנת 2018, לאחר תהליך מיון וסינון שנעשה בכמה שלבים בליווי ובפיקוח צמוד של חברת קינן שפי. 15 המועמדים הסופיים שעלו לשלב הגמר, רואיינו על ידי ועדה ציבורית ובה הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר קרן רש"י, רא"ל (מיל') גבי אשכנזי; מנהל אגף החינוך, הרווחה והתרבות בירוחם חילי טרופר; המנהל לשעבר של האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך, הרב יוחנן פריד; הפעילה החברתית ומקדמת נושאים ירוקים קרנית גולדווסר; מנכ"לית קרן שטיינהרדט, טובה דורפמן; יו"ר האגף לפיתוח מקצועי והמזכירות הפדגוגית בהסתדרות המורים, שרה ישראלי; העיתונאי ד"ר יועז הנדל; מנכ''ל הוצאת "ידיעות ספרים", דובי איכנולד; חבר הוועדה המייעצת של מפעל הפיס, עו"ד משה פת; מנכ"ל תלמ"א, אלון פוטרמן; סמנכ"ל בנק מסד, גבי טייטל; מייסדת המכללה החרדית בירושלים ובתו של הרב עובדיה יוסף, עדינה בר-שלום; יועצת ההלכה ואמו של הנער נפתלי פרנקל ז"ל שנרצח על ידי מחבלים, רחלי פרנקל.
מתוך ה-15 נבחרו ששת זוכים - הכירו אותם:
"אני נותנת לתלמידים קרן אור, זאת שליחות בשבילי"
המורה לאמנות חנה רביד (64) מלמדת כבר 38 שנה בבית-ספר "יחדיו, בתל-אביב ולא חושבת אפילו על לצאת לפנסיה
כשחנה רביד מוציאה מהתיק את הציורים המקסימים והצבעוניים, שיצרו תלמידיה האוטיסטים, עיניה בורקות בגאווה. "תראה איזה עולם עשיר יש להם", היא אומרת בהתרגשות. רביד בת ה-64 מלמדת כבר 38 שנים בבית ספר "יחדיו" בתל-אביב, ואין לה שום כוונות לצאת לפנסיה. "כל בוקר אני קמה בשמחה, ולא מחסירה אף יום עבודה. כשאני נכנסת לבית הספר כולם רצים אחרי ואני לא צריכה יותר מזה. אני נותנת לתלמידים קרן אור. עושה להם טוב. זאת שליחות בשבילי".
מה משך אותך להוראה?
"אני אוהבת ילדים ואמנות, אז שילבתי את שניהם".
בזכות מה את מורה טובה?
"הנתינה, יכולת הכלה. התלמידים מרגישים שאני אוהבת אותם".
מה החזון שלך?
"שכל אחד מהתלמידים ימצא מקום בעולמנו, שיתקבל וישתלב בחברה כמו כולם, ולא משנה אם הוא אחר ושונה".
ספרי על חוויה מרגשת מעבודתך.
"לפני כמה שנים הגיע אלי תלמיד שסבל מהתפרצויות. גיליתי שיש בו ניצוץ, ושהוא מסוגל לצייר. הבנתי שזה עושה לו טוב ושהוא מאוד מוכשר. לקחתי אותו לחוג במוזיאון תל-אביב, שם הוא השתלב עם ילדים מחוננים. היום, בגיל 24, הוא עובד עם צייר, מציג בתערוכות, מנגן ומשתתף בתחרויות ריצה. הוא נפתח לעולם".
מה תרם לך המקצוע?
"נתן לי אהבה, פרופורציה לחיים".
מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?
"פתיחות, כיתות יותר קטנות, מורים יותר טובים שמאמינים בחינוך".
הרצון לחולל שינוי
המורה לכימיה, ערן שמואל (38), ויתר על קריירה בתעשיית ההייטק כדי להיות מורה ויש לו תחום לימודים ייחודי לו
ערן שמואל סיים תואר שני בכימיה תרופתית והתלבט האם להמשיך לדוקטורט או להשתלב בתעשייה, אבל חיידק ההוראה דבק בו. היום, בגיל 38, שמואל הוא מורה לכימיה מוערך, וכשהוא מונה את מגוון הפעילויות והיוזמות שלו, אי אפשר שלא להתפעם. בין היתר שמואל מעביר השתלמות למורים, חונך פרחי הוראה ומלווה את תלמידיו במפגשים לימודיים עם קשישים וילדי גן. הוא אפילו המורה היחידי בארץ שמגיש לבגרות בתחום הגז הטבעי.
מה משך אותך להוראה?
"רצון לחולל שינוי, להוביל אנשים ולראות את הזיק בעיני התלמידים".
בזכות מה אתה מורה טוב?
"בזכות האכפתיות, למידה רלוונטית, השמירה על קשר אישי ונתינת דוגמה".
מה החזון שלך?
"שהתלמידים ישתמשו בידע שצברו בעולם האמיתי, בצורה יצירתית ויוזמת".
ספר על חוויה מרגשת מעבודתך.
"תלמיד לשעבר התגייס לחיל האוויר, וכשהוא סיים קורס כלי טיס מאוישים מרחוק מפקד הבסיס ביקש ממנו להזמין לטקס הסיום את האיש שהכי השפיע עליו בחיים. התלמיד בחר בי מכל האנשים בעולם. הרגשתי שהגעתי לאיזשהו שיא. אני חושב שהוא בחר בי בשל ההתלהבות בהוראה והייעוץ שנתתי לו כשהוא התחבט לגבי עתידו".
מה תרם לך המקצוע?
"המון סיפוק ומוטיבציה. אני הורה טוב יותר לילדים שלי".
מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?
"מורים יותר יוזמים וכיתות יותר קטנות. צריך לשנות את דפוס בחינות הבגרות – יותר חקר ופחות שינון".
"מאמינה בכל תלמיד וביכולותיו להגיע הכי רחוק"
המורה ורכזת מתמטיקה ברכה עמוסי (59) לא מוותרת על אף תלמיד בתיכון אמי"ת חברה ומשפט בכפר בתיה
כשברכה עמוסי חגגה בת מצווה, הוריה החליטו לעזוב את מושב פדויים בדרום, והעבירו את 15 הצאצאים להרצליה. "המעבר לעיר היה מאוד קשה", מגלה עמוסי בת ה-59. "התקשיתי להתאקלם והייתי במשבר. הייתי נערה חסרת בטחון ומסוגרת. הציונים במתמטיקה היו על הפנים. למזלי אחד האחים שלי עזר והאיר את עיניי. תוך חודש הציון במתימטיקה קפץ מ-40 ל-100".
כיום עמוסי היא מורה נערצת למתמטיקה. "בגלל הרקע שלי, אני בכוונה לוקחת תלמידים שמתקשים ונותנת להם את אותה דחיפה, שאחי נתן לי".
מה משך אותך להוראה?
"היכולת להשפיע, לעזור, להחדיר מוטיבציה",
בזכות מה את מורה טובה?
"בזכות היכולת להאמין בכל תלמיד, ולהראות לו שהוא יכול להגיע רחוק הודות לנחישות, אמונה ועבודה קשה".
מה החזון שלך?
"יותר יזמות וחדשנות בבתי הספר ופחות אלימות ונשירת תלמידים" .
ספרי על חוויה מרגשת מעבודתך.
"יום אחד, פנה אלי אחד מעובדי בית הספר וביקש שאעזור לבנו, שהתקשה בלימודים ואף אחד לא האמין בו. הסכמתי בשמחה, אבל כשפגשתי אותו לראשונה אמרתי לעצמי: 'אלוהים, איך אני אעביר אותו בגרות?'. במשך שנתיים ליוויתי אותו, ובסוף הוא קיבל 100 בבגרות. הרגשתי בשמיים".
מה תרם לך המקצוע?
"בטחון, העצמה אישית, פיתח אותי ברמות שקשה לתאר".
מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?
"לימוד חוויתי מחוץ לקופסא".
"לראות כמה שיותר תלמידים מגשימים את עצמם"
המורה לחינוך גופני איאד סלאמה (41) מתיכון מקיף חורפיש, דוגל בחיבור ובשיח בין הצעירים ובקבלת וכיבוד האחר
כשאיאד סלאמה (41), בן העדה הדרוזית, שחקן כדורגל ושוטר בעברו, בעל תואר שני בניהול מצבי חירום ואסון, מונה בהתלהבות את רשימת ההתנדבויות, היוזמות והפעילויות שהוא יוזם ומנהיג, קשה שלא להתרשם. סלאמה כונן קבוצת ריצה, "כדי לעודד פעילות גופנית ואורח חיים בריא". סלאמה אף מוביל את המסעות של תיכון חורפיש למחנות ההשמדה הריכוז בפולין. "יש למסעות האלה ערך מוסף, בגלל שאנחנו יוצאים אליהם יחד עם נוער יהודי. ותוך כדי התהלוכה והטקסים, נוצר חיבור ומתפתח שיח בין הצעירים על גזענות וקבלת וכיבוד האחר, ואיך להתגאות במדינת ישראל".
מה משך אותך להוראה?
"רצון ללמד ספורט ולהוות דוגמא אישית".
בזכות מה אתה מורה טוב?
"בזכות החיבור החזק שלי עם התלמידים. אני יושב איתם גם מחוץ לכותלי בית הספר ומקשיב להם. נוגע להם בנשמה".
מה החזון שלך?
"לראות כמה שיותר תלמידים מגשימים את עצמם".
ספר על חוויה מרגשת מעבודתך.
"לאחרונה נסעתי עם חמישה תלמידים למרתון של ורשה. זאת הייתה חוויה מרגשת לראות תלמידים שלך רצים אתך כתף אל כתף. אתה נפתח תוך כדי הריצה לדברים שלא ידעת עליהם. קבוצת הריצה ממש הפכה לכיתה טיפולית ודרכה אני מנחיל אוצר של ערכים, רצון, אמונה והתמדה".
מה תרם לך המקצוע?
"הרגשת הצלחה".
מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?
"מורים שמאמינים בשינוי - שכל תלמיד יכול ויש לו פוטנציאל".
"אוהבת את הילדים ומלמדת אותם להאמין ולחלום"
המורה לחינוך מיוחד שירי לוי (40) מתיכון אורט אפרידר באשקלון, מאמינה בלימוד חווייתי ויצירתי ומשמשת דוגמה לתלמידיה
בשבוע בו התייצבה שירי לוי לוועדת הגמר של "המורה של המדינה" היא חגגה יום הולדת 40. לוי קיבלה באותו שבוע מתנה נוספת – תלמידיה בכיתה להפרעות התנהגויות קשות בתיכון אורט אפרידר באשקלון חגגו לה מסיבת הפתעה, "שלא הייתה מביישת מסיבות בהוליווד", היא מספרת.
"הם העניקו לי מתנות וברכות, עשו מצגות וערכו לכבודי ארוחה ברמה של קייטרינג. התרגשתי במיוחד מאחת המתנות - שרשרת עם מפתח סול. הם אמרו לי: 'שירי, את יודעת למה קנינו לך דווקא מפתח סול?' בגלל שיש לך קעקוע של מפתח סול על יד ימין עם השמות של הילדים האמיתיים שלך. ועכשיו יהיה לך מפתח סול עם הילדים 'המאומצים' שלך. את יודעת שאת כמו אמא בשבילנו'. בכיתי וירד לי האיפור", היא מוסיפה בהתרגשות.
מה משך אותך להוראה?
"מגיל צעיר ידעתי שזה הייעוד שלי. רצון לשנות חיים של ילדים".
בזכות מה את מורה טובה?
"לימוד חוויתי ויצירתי. אני מכבדת את הילדים ואוהבת אותם אהבה אמיתית. מלמדת אותם לחלום ומשמשת דוגמה".
מה החזון שלך?
"להפוך את התלמידים שלי לשווים, כמו כולם, ואפילו יותר טובים".
ספרי על חוויה מרגשת מעבודתך.
"שילבתי שני תלמידים שלי ששרים מדהים במקהלת בית הספר, וזה משהו שהוא לא מובן מאליו. החלטתי ללכת עם עניין השירה שלהם עד הסוף וחיפשתי זמר שיכתוב להם שיר על חלומות ותקווה. התקשרתי לעמיר בניון, והוא לא הסתפק בלכתוב להם – עמיר גם שר איתם את השיר, שייצא עוד מעט לרדיו. זה מה שקורה כשמאפשרים לחלום".
מה תרם לך המקצוע?
"להסתכל על העולם בצורה ורודה. אני אמא הרבה יותר טובה".
מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?
"שילוב של טכנולוגיה בכיתה, והלוואי שבכל כיתה תהייה סייעת".
"לראות כל ילד כעולם ומלואו ולא לוותר על אף אחד"
המורה לספרות והמחנכת אורית דאר (60) מתיכון אורט תעופה וחלל במעלה אדומים, שואפת שתלמידיה יהפכו להיות אזרחים מובילים ותורמים
אורית דאר, מחנכת, מורה לספרות ויועצת חינוכית מתיכון אורט תעופה וחלל במעלה אדומים נוסעת מדי בוקר מביתה במודיעין למקום עבודתה שהיא נמנית על מקימיו. "אני קמה בשמחה, ולמרות המרחק, אני מגיעה ראשונה, עם חיוך על פניי", מעידה דאר. השנה היא תחגוג יום הולדת 60 ו־45 שנות חינוך ("בגיל 15 כבר נבחרתי להדריך בתנועת בני עקיבא בירושלים"), ולא חשה שום תחושת שחיקה – בין היתר היא מלווה את המסעות לפולין, מרכזת את נושא השתלמות המורים ומעניקה הזדמנות נוספת לתלמידים שנכשלו בבגרות. "אני מתייחסת לעבודה הזאת כאל עבודת קודש. מפעל חיים".
מה משך אותך להוראה?
"הרצון להפוך תלמידים לאנשים מחונכים, ערכיים, שואפים למצוינות".
בזכות מה את מורה טובה?
"אני רואה כל ילד כעולם ומלואו. לא מוותרת על אף אחד".
מה החזון שלך?
"שהנערים יהיו אזרחים מובילים, שתורמים לצה"ל ולמדינה, שאכפת להם מאחרים ושיהיו משמעותיים לקהילה".
ספרי על חוויה מרגשת מעבודתך.
"לפני שנים רבות עבדתי עם נוער בסיכון, ואחד התלמידים היה מגיע כל בוקר, ואומר: 'אורית, אני צריך נשיקה וחיבוק'. זה היה כמו הריטלין שלו. אחרי שהוא קיבל את החיבוק, הוא היה מתיישב, נרגע ולומד. האמנתי שהוא יגיע רחוק. התלמיד התגייס לגולני ונהרג בהר דב. עולמי חרב. עד היום אני מרגישה את החיבוק שלו. אני למעשה מורה שכולה – שבעה תלמידים שלי נהרגו במהלך השנים בשירות הצבאי שלהם".
מה תרם לך המקצוע?
"העצמה פנימית ותחושת סיפוק יום יומי".
מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?
"אנשים טובים במערכת שיראו בהוראה חזון".
פרס הוקרה לנועה טוביאנה על פועלה
נועה טוביאנה, מורה לתנ"ך ולחינוך מיוחד בבית הספר היסודי ממלכתי ב' בצפת, הסתירה במשך שנים סוד מתלמידיה – היותה עיוורת בעין אחת ולקויית ראייה בעינה השנייה. למרות שהתלמידים בכלל לא הצליחו להבחין בלקות הראיה שלה, אחרי 11 שנים של הסתרה ובתמיכת מנהל בית הספר אורן גומפל, היא החליטה שהגיע הזמן להסיר את ה"מסכה" לדבריה, בדרך יצירתית במיוחד. טוביאנה יזמה ובנתה בבית הספר חדר חושך הממחיש את ההתמודדות של אנשים הלוקים בראייתם, וריגשה את התלמידים והמורים כאשר חשפה בפומבי את סיפורה האישי.
בשיתוף מפעל הפיס והסתדרות המורים
לפנייה לכתב/ת 
