הדרך למונדיאל: קבלת הפנים הצוננת ברוסיה
רגע לפני שהגביע העולמי מתחיל, נראה שלא כל כך מתרגשים במוסקבה מאירוע הספורט הגדול בעולם. עברית עדיין לא נשמעה ברקע, אבל זה ודאי יקרה במשחקים של הנבחרות האיכותיות. עמיר פלג, שליח ynet למונדיאל, מדווח מהפסל של לנין
אם להשוות בין היציאה מתל אביב לכניסה למוסקבה אתמול (שבת), אז אפשר בהחלט לומר שההמראה מישראל הייתה הרבה יותר צעקנית מהנחיתה ברוסיה.
אחרי שלטי ענק של גידי גוב צורח בתלבושות של אוהדים מכל מיני נבחרות, לאורך נתיבי איילון בדרך לנתב"ג, קבלת הפנים בשדה ברוסיה היייתה צוננת יותר, ולא רק בגלל מזג אוויר סגרירי של 10 מעלות וקצת גשם. בדרכים לא תלויים מגה-פוסטרים של כוכבי המונדיאל, ואפילו לא של גוב.
זה קשור מן הסתם גם לרמת הציפיות מהנבחרת המקומית, שלא הצמיחה בשנים האחרונות כוכבי על מסדרי הגודל של המאה הקודמת. בנוסף, משחק הפתיחה זימן להם מפגש עם סעודיה. לא בדיוק ערב הגאלה לאירוע שהעולם מצפה לו כבר ארבע שנים.
באצטדיון לוז'ניקי, שיארח את הפנינג הפתיחה ביום חמישי הקרוב, וגם את משחק הגמר ב-15 ביולי, עדיין לא נשלמו ההכנות. אבל כשפסלו הענק של ולדימיר איליץ' לנין משקיף מעל, פניו חמורות סבר וידו מושטת בצורה די מאיימת, תהיו בטוחים שתוך שלושה ימים שום מנוף לא יהיה פה, והכל יהיה מתוקתק ומצוחצח.
מצד שני, מבחינת היחס לקהל ולתקשורת הרוסים מוכנים עד כדי כך, שספק אם אוהדים שלא נולדו באי הבריטי יצליחו להבין את הכרוז דובר האנגלית ברכבת ובמטרו, שמדבר במבטא אוקספורדי כבד. ליד כל אצטדיון הוקמו כמה מרכזים להנפת "תעודת אוהד", שרק איתה ניתן יהיה להיכנס למגרשים, ושם לפחות כבר הייתה אתמול אווירת מונדיאל.
בטח אחרי ששלושה אוהדים עטופים בדגל קולומביה הניפו כפיל מוזהב של הגביע העולמי, ושרו שירים על רדאמל פלקאו וחאמס רודריגס. למה מי זה ניימאר?עברית עדיין לא שמעתי כאן אתמול, אבל מי שחושב שהעולם כולו נגדו ואנחנו נמשיך לשתוק לו, לא יודע על מה הוא מדבר. את האוהדים אניני הטעם שלנו בטח נראה במשחקים הגדולים עם היריבות האיכותיות באמת. כמו שהם רגילים לראות בארץ.
לפנייה לכתב/ת 
