זמנך ה־VAR
השימוש בשופטי וידיאו (VAR) במונדיאל מסמל התקדמות טכנולוגית שעשויה למנוע שגיאות המכריעות משחקים – אבל חובת ההוכחה עדיין על המערכת הטרייה. השופט אוראל גרינפלד מסביר: כך תעבוד מהפכת השיפוט
השנה: 2014. המקום: ברזיל. מיליוני בני אדם עצרו את שגרת חייהם כדי לצפות במשחק הפתיחה של המונדיאל, המארחת מול קרואטיה. בזמן שרוב הצופים התרגשו לראות את חילופי המסירות בין כוכבי הסלסאו, אני ישבתי ועקבתי אחרי מה שלימים שינה את היסטוריית השיפוט: השופט היפני יואיצ'י נישימורה אחז במכל ספריי לבן, שלימים הפך להיות פריט קבוע בכל מגרש מקצועני.
לפני הטורניר רבים מאנשי השיפוט של אופ"א לא התחברו לרעיון, אבל בסיומו אי אפשר היה להכחיש שהספריי מסייע מאוד לשופטים. בכירים בארגון קבעו באופן מיידי שיש להשתמש בו במפעלים האירופיים ובליגות השונות. כלומר, מעבר לחגיגה העולמית זו מסגרת שמכתיבה איך ייראה הכדורגל ביום שאחרי, לפחות עד למונדיאל הבא. למעשה, הספריי משמש במקרים של בעיטות חופשיות כדי לסמן את מיקום ביצוע העבירה והנקודה בה צריך להיות הכדור ואת מיקום החומה.
והשינוי שיאפיין את המונדיאל הקרוב יהיה קיצוני בהרבה: השימוש בשופטי הטלוויזיה. אנשי המקצוע הבכירים בעולם מצפים בכליון עיניים לראות אם העניין יתברר כמוצלח. תפקידם של 13 שופטים מרחבי הגלובוס יהיה להתייצב במרכז השידור הבינלאומי במוסקבה, משם יצפו בכל המשחקים בשידור ישיר. תהיה להם גישה לכל מצלמות המשחקים מ-12 האצטדיונים, ובמקרה הצורך הם יקושרו בזמן אמת לשופט המשחק.
מטרת המערכת היא למנוע שגיאות שיפוט משמעותיות וברורות תוך מינימום הפרעה ומקסימום תועלת. מובן שהמשחק לא ייעצר בכל מהלך, ותפקידם של שופטי הווידיאו יהיה לסייע במקרים נקודתיים: אישור החוקיות של כל השערים, בדיקת אירועים ברחבה (אם בוצעה עבירה שמחייבת פנדל, ואם המקרה התרחש בתוך הרחבה), איתות לשופט במקרה שהיה חייב לשלוף אדום ישיר, תיקון השופט במקרה ששלף כרטיס לשחקן הלא נכון.
עם זאת, חשוב לציין שהאחריות הבלעדית שייכת לשופט המשחק. הוא זה שיקבל כל החלטה סופית בעקבות המלצתם של שופטי הטלוויזיה, לאחר צפייה בקליפ האירוע (כפי שאירע, למשל, בגמר הגביע הגרמני).
לאחרונה העברתי השתלמות בנושא חידושי החוקה לחניכי קורס מאמני הפרו, לאחר שחזרו ממספר ימי הדרכה במשרדי אופ"א בשווייץ. נתתי להם טעימה מהמערכת החדשה. אירוע שבו תוך פחות מדקה שופט שינה בעזרת הווידיאו את החלטתו המקורית (לא נתן פנדל ושלף צהוב לשחקן שביקש את השריקה), ואף אחד משחקני הקבוצות לא הניד עפעף או התלונן על ההחלטה. למרות שמדובר היה בשריקה קריטית, כולם הבינו שאם השופט צפה באירוע במוניטור אז אין להם מה לומר.
מיד עם סיום הסרטון הרים את ידו אחד החניכים ואמר: "אני עדיין חצוי, לא יודע אם אני בעד או נגד". מבלי ששאלתי אותו למה, מיד הבנתי: הרי אם הוא יהיה חלק מהמשחק, הוא יחשוב אחרת. שאלתי אותו כך: "נאמר שאתה מאמן קבוצה המשחקת בגמר הגביע, ובדקה ה-90, במצב של שוויון, השופט שורק נגדך לפנדל שלא היה, או לחילופין לא שורק לטובתך למרות שהתבצעה עבירה ברחבה. רק מה? בעזרת הווידיאו הוא מתקן את הטעות. אתה עדיין חצוי? הוא נשען לאחור וחייך. כעת הוא כבר הכי בעד מכולם!".
ולכן, כשרוב האוהדים ייהנו מרגעים מופלאים של כדורגל, אני אעקוב אחרי המערכת החדשה ותרומתה המקצועית לשופטים בהחלטות קריטיות, וכל זאת תוך מאמץ שלא לפגוע בשטף ובאותנטיות של המשחק האהוב (גם עליי) והנצפה ביותר בעולם.
הצצה על העבר בהחלט יכולה לרמוז לנו איך העתיד ייראה: כמו הספריי במונדיאל 2014, הצלחת השימוש בשופטי הווידיאו ברוסיה תכתיב לנו כמה מהר נראה אותם אצלנו בישראל.
לפנייה לכתב/ת 
