טסתי לאיסלנד וחזרתי כדי לספר על זה
שאנן סטריט, סולן להקת הדג נחש, ביקר בארץ הקפואה בניסיון למצוא את הסוד שהופך את איסלנד למדינת כדורגל מצליחה - הכל במסגרת צילומי הסרט "השלג של השכן" שישודר בכאן 11. בטור אישי מיוחד הוא מספר על החוויה
אמנם עוד לא יצא לי להיות בחלל, אבל יש לי תחושה שלהיות באיסלנד זה די דומה. אין עצים כמעט, אין חיות כמעט, אין אנשים כמעט. בפסח האחרון טסתי עם אבידע הבמאי ושחר הצלם לרייקיאוויק בירת איסלנד כדי לצלם את הסרט "השלג של השכן" לכאן 11, ודרכו לנסות להבין איך זה שאי נידח וחללי בן 330,000 תושבים בלבד הפך לפקטור אמיתי בכדורגל העולמי.
איך שהגענו ירד עלינו שלג. אני חוזר: היה פסח, וירד שלג. אז מזג האוויר שם מדכא רצח. אבל זה לא חדש כמובן. האיסלנדים יודעים את זה לבד. אין להם אשליות בעניין הזה בכלל. כמעט כל אדם שאתה פוגש מסביר לך, בסבלנות ובנימוס, עד כמה מזג האוויר שלהם הוא בלתי אפשרי.
הם מסבירים לך כמה קשה להגיע לבית הספר או לעבודה בחודשים בהם רובו המוחלט של היום חשוך וקר. אחר כך הם מוסיפים, "אבל אנחנו כמו הוויקינגים". איסלנד הוקמה על ידי הוויקינגים, והמחשבה על כך עדיין מפעמת בלבבות של המקומיים. כשהם אומרים 'ויקינגים', כוונתם 'קשוחים'.
כשמסתובבים באיסלנד מקבלים את התחושה שעם ובלי קשר לתנאי האקלים הקיצוניים כל כך, עמידה באתגרים מסובכים היא חלק מהקוד הגנטי של האיסלנדים. הקושי הופך אותם לקשוחים, אבל בקטע טוב. "אם הגעתי הבוקר לעבודה", אומר לעצמו האיסלנדי הממוצע, "אז אני יכול בעצם לעשות הכול". ואת התחושה הזו לוקחים עימם האיסלנדים לכל מקום, כולל למגרשי הכדורגל.
אבל אקלים קיצוני ואופי קשוח שהתפתח בזכותו אינם מספיקים כמובן כדי לייצר מעצמת כדורגל. עם 100 שחקנים בינלאומיים (חוזר: מתוך 330,000 איש ואישה בלבד), נבחרת גברים שניצחה את אנגליה ביורו והעפילה למונדיאל מהמקום הראשון בבית המוקדמות ונבחרת נשים שנמצאת בקו עלייה מתמיד, ראוי בהחלט להתייחס לאיסלנד כאל מעצמה כזו.
אז מה הביא את איסלנד למקום שבו היא נמצאת? את מרבית התשובות אפשר למצוא בסרט כמובן, אבל בכל זאת אצביע כאן על שתיים מהן. ראשית, ההצלחה האיסלנדית הפנומנלית נולדה בזכות שיתוף פעולה בין מספר גורמים: מועדוני הכדורגל מהליגה הראשונה, העיריות ומשרד החינוך. ברגע שכמה גופים חזקים, שבדרך כלל אינם חולקים בהכרח אינטרסים משותפים, מצליחים לייצר שיתוף פעולה - יש לי תחושה כי הצלחתם המשותפת תהיה תמיד גדולה ומקיפה הרבה יותר מהצלחתו של גורם אחד בלבד.
שנית, המוטיבציה הגרעינית לשינוי הייתה "טהורה". לא היה בה שום אלמנט תועלתני, לפחות בכל האמור למשרד החינוך ולעיריות. המטרה הראשונית הייתה לתת לבני הנוער תעסוקה בריאה וחינוכית בימי החורף הקשים. לפני מהפכת הכדורגל עלו שיעורי האלכוהוליזם וההתאבדויות בקרב בני נוער איסלנדים, ומישהו בתוך המערכת הבין שצריך לעשות מעשה משום שזה לא ייפסק מעצמו. הפור נפל על הקמת מגרשי כדורגל מקורים והכשרת מאמנים מקצועיים לעבודה עם ילדים ונוער.
כשיוצאים לדרך עם כוונות טובות ו"טהורות" (לא מוצא מילה אחרת), מתוך רצון אמיתי לחולל שינוי חיובי, מגלים לפתע שעוד כל מיני דברים טובים וחיוביים נדבקים אליך לאורך הדרך. דברים שלא יכולת לצפות שיקרו לך. אתה עשוי, למשל, באופן חצי מקרי, להפוך לשותף להקמת נבחרת כדורגל מהטופ העולמי. ובסך הכל רצית לעשות קצת טוב!
אז מה לדעתי חסר לנו כאן בישראל כדי לדמות קצת יותר לאיסלנדים? שני דברים, והם הדברים הכי קלים והכי קשים שיש: 1. ללמוד לשתף פעולה; 2. לכוון אל הטוב. בהצלחה לנו בזה ובהצלחה לאיסלנד במונדיאל!
הסרט "השלג של השכן" ישודר ביום רביעי הקרוב בשעה 21:00 בכאן 11 - תאגיד השידור הציבורי
לפנייה לכתב/ת 
