METOO# גרסת החוליגניות
עם כינויים כמו "הרוצחות הלבנות", תגרות המוניות ביערות מושלגים ואגרסיות בדיוק כמו של הגברים, החוליגניות הרוסיות מלחיצות את האוהדים האנגלים. תשכחו מצ'יר לידרס
"לגברים יש צורך להילחם, זה בדם ובנשמה שלהם. רוסיה חוותה מלחמות לכל אורך ההיסטוריה שלה, וזאת הרוח של העם הרוסי". כך, בפנים רעולות ובאנגלית עם מבטא רוסי כבד, מספר מנהיג חבורת חוליגנים לשליח ESPN במוסקבה לקראת המונדיאל.
אלא שלפחות לגבי החלק הראשון, מדובר בסוג של חשיבה שוביניסטית שעבר זמנה. התקשורת האנגלית מתמקדת לא פחות בחוליגניות הרוסיות, או כמו שהם מכנים זאת: Hooli-girls. אם תרצו, סוג די הזוי של MeToo.
הרקע ידוע: רוסיה ואנגליה לא ישחקו באותו בית (ואל תהיו בטוחים שזה מקרי), אבל מאז היורו לפני שנתיים, עם המארב הקטלני שהכינו החוליגנים הרוסים לבריטים במארסיי, החשבון פתוח. תוסיפו לזה מרגל רוסי לשעבר שהורעל יחד עם בתו בשטח הטריטוריאלי של הממלכה שהולידה גם את הכדורגל וגם את ג'יימס בונד, והמצב ברור לחלוטין: אפשר לחתוך את המתח באגרוף. בין הנשים הרוסיות, מסתבר, יש מי שמוכנות להתגייס - והרבנים המקומיים לא מתערבים. אפשר אפילו לקרוא לזה עזרת נשים.
אז גם הרוסיות מתחזקות, בדרכן שלהן. באוקטובר האחרון הועלו ברשתות החברתיות ברוסיה סרטונים של תיכוניסטיות, שחובטות ובועטות זו בזו לא רחם, באחד היערות המושלגים שסמוכים למוסקבה. בסרטון אחר שהוצג ביוטיוב נראתה חבורה של חמש נערות בנות 17־16 מאזור בוטובו (כ-30 ק"מ דרומית מעיר הבירה), כשהן מכות צעירה אחרת. לפי הדיווח, היא אמרה להן משהו כמו "תקפצו לי", והן נתנו לזה פרשנות מרחיקת לכת. לאחר החשיפה, המשטרה פתחה בחקירה פלילית באשמה של התעללות בקטינה, ולפתע התמונות הוסרו מהרשת. אבל הכל, כך הסבירו לי עיתונאים רוסים, התחיל מכדורגל.
אגרופים במקום פונפונים
"אוקולו־פוטבול", כך קוראים למשחק שהמציאו חבורות אוהדים פנאטים, לא רק ברוסיה, אלא במזרח אירופה כולה. חבורות של ביריונים המזוהים עם קבוצות יריבות, שנפגשות במקומות מרוחקים למין משחק פוטבול אמריקאי, רק בלי כדור, בלי קסדות, בלי מגיני עצם ובלי חוקים. זה יכול להיות בחבורות של 50 נגד 50 או 10 על 10. ללבסקי סופיה הבולגרית, למשל, יש קבוצת ביריונים אלימה במיוחד, שיכולה לזכות בצ'מפיונס־ליג של האוקולו־פוטבול, וגם לפרטיזן בלגרד. טוב שאין להם עדיין התאחדות בינלאומית.
גם החוליגניות הרוסיות הגיעו כמובן מהכדורגל, ובעיקר ממוסקבה. בשלב מסוים הן הבינו ש"צ'יר לידרס" זה אולי נחמד לקהל הגברי, אבל מי צריך פונפונים ונצנצים, אם אפשר להוכיח נאמנות לקבוצה שלך באמצעות גרימת נזקים ליריבות. הראשונות להרים את הכפפה, ולהתחיל לחבוט בה, היו אוהדות ספרטק מוסקבה.
היריבות חסרות הישע היו אוהדות שרופות של צסק"א מוסקבה, שגילו מהר מאוד את העדכון לקלישאה (החבוטה!) - לדרבי אין חוקים משלו.
וכך, כמו הגברים, חבורות של נערות שמייצגות את ספרטק וצסק"א החלו להיפגש במקומות מרוחקים, בדרך כלל יערות מושלגים או פארקים חשוכים, ולהכות זו בזו. בין לבין תועדו אימונים של שני הצדדים, וכמו בכל קבוצה מקצוענית, ברקע נשמע קולו הסמכותי במיוחד של המנג'ר. בדרך כלל דמות מוכרת ששמה הולך לפניה בתחום החוליגניזם הגברי, משהו בסגנון של יורי טליבאן, אבל הרבה יותר.
בין הנשים, כך דיווחה לא מכבר התקשורת הרוסית, הטרנד הלך והתרחב בעיקר בקרב נערות בנות 14-19. כן־כן, אבל חוק מחמיר אחד דווקא יש להם: מי שעדיין לא מלאו לה 14, לא תתקבל. זה התחיל בקרבות של חמש נגד חמש - או במלים אחרות: עשר המכות - והיום יש כבר כמה קבוצות אלימות כאלה, בהרכבים מלאים, שנפגשות למשחקי "אוקולו־פוטבול" נשיים על בסיס קבוע.
"המנוולות" מדאיגות את פוטין
בין המשתתפות בתחרויות תוכלו למצוא לדוגמה קבוצות שקראו לעצמן "המנוולות", "אגדות היער" או "הרוצחות הלבנות". רובן מאזור מוסקבה, אך מקורות יודעות דבר מדווחות על הצטרפות גוברת והולכת של בנות עם אגרסיות גם ממקומות אחרים. בגלל הנאמנות הפנאטית לקבוצות כדורגל, אין סיכוי שמישהי תחליף צד, כי אז היא צפויה לחרמות במקרה הטוב וזובור ביער במקרה הפחות טוב, כך שרעיון מטופש כזה בטח לא יעלה אפילו בראשה. מה שנקרא: תיהרג ובל תעבור.
"חלק גדול מהמשתתפות בקרבות האלה הן אוהדות כדורגל", סיפרה חוליגנית בדימוס, שהתראיינה כמובן בשם בדוי. "הן מושפעות מדברים שראו בטלווויזיה. אני עצמי הייתי שם במשך שלושה חודשים, כי ראיתי בפעילות הזו סוג של אמנות לחימה, אבל בשלב מסוים הבנתי שאני גורמת לעצמי נזק ועזבתי. הבנות בקבוצה איימו עליי ועשו לי שיימינג ברשת, אבל בשלב מסוים הן ירדו ממני. יש להן מספיק נשים חדשות".
פסיכולוגית בשם ורוניקה קומרובה הסבירה כי בתמונות שפורסמו ברשתות החברתיות הבנות מסתירות את פניהן, מה שמצביע על כך שהן דחויות מבחינה חברתית, ולכן קל יותר לצרפן לחבורות שבהן הן מרגישות חלק מהקבוצה.
האם דווקא במונדיאל הביתי ינסו החוליגניות הרוסיות להוכיח את כוחן גם בזירה הבינלאומית? בתדרוך שהעביר לא מזמן הנשיא ולדימיר פוטין למספר מפקדים בכירים במשטרה, הוא אמר
בין השאר: "הדימוי של רוסיה בעולם תלוי בעבודה החלקה שתבצעו". כמו אצל עמיתיהן הגברים, גם המנהיגות של הנשים האלימות מופיעות ברשימות השחורות של כוחות הביטחון.
באוקטובר האחרון דיווח ה"סאן" כי "צבא של חוליגניות כבר מחכה לאוהדים האנגלים", במה שנראה כמו ניסיון לחמם את הגזרה. בידיעה נמסר כי דיאנה איבנובה, אוהדת צסק"א מוסקבה בת 19, היא היחידה שכבר נאסר עליה להגיע למשחקי המונדיאל. שתיים אחרות שהשתתפו בעבר במהומות, אלנה מאלייבה (51) מאוקראינה ואולגה בוריזובה (32) מאוזבקיסטן, קיבלו הודעה שהחלטה לגביהן תתקבל סמוך לתחילת הטורניר.
משחק הפתיחה של רוסיה יהיה נגד סעודיה, שרק לפני חודשים אחדים התירה לנשות הממלכה להיכנס למשחקי כדורגל. ספק גדול אם האוהדות הסעודיות יגיעו למשחק הפתיחה מחרתיים במוסקבה מול הנבחרת המארחת, אבל לפחות במשחק הזה, אפשר לקוות שידיהן של החולי־גירלז הרוסיות יישארו מחוסרות עבודה.
לפנייה לכתב/ת 
