מנהיג לשעת חירום: האתגר של פרננדו היירו
המאמן החדש של נבחרת ספרד, שמעולם לא אימן קבוצה בליגה הראשונה ומונה בעקבות פיטוריו של ז'ולן לופטגי, אחראי לטיפוח דור זהב של שחקנים. דל בוסקה ל-ynet ספורט: "יש לו חלק גדול בכל התארים שבהם זכינו". האם ישראל הפסידה? האם קיים סיכוי שימונה באופן קבוע? החודש נקבל את כל התשובות
לפני שנתיים אמור היה פרננדו היירו להגיע לישראל כדי לייעץ להתאחדות כיצד לבצע רפורמה שתפתח את הכדורגל. בסופו של דבר, בשל התנגדות של משרד האוצר, המהלך לא יצא לפועל. כיום כוכב העבר של ריאל מדריד ונבחרת ספרד נמצא במקום אליו הוא באמת שייך - צמרת הכדורגל העולמי.
ספרד עדיין בהלם אחרי פיטוריו של ז'ולן לופטגי מתפקיד המאמן, אחרי שלא עדכן את נשיא ההתאחדות לואיס רוביאלס על חתימתו בריאל מדריד. היירו נכנס לנעליו, והשאלה כעת היא האם הוא מסוגל לאסוף את השברים ולהוביל את לה רוחה להצלחה במונדיאל. רבים מפקפקים בכך בשל חוסר הניסיון שלו כמאמן ראשי, אבל דבר אחד ברור - מדובר באיש מקצוע מהמעלה הראשונה.
במקום להתעסק בוועדות ופוליטיקה אם היה מגיע לישראל, יתייצב הערב (21:00) היירו על הבמה הגדולה בעולם, כאשר ספרד שלו תתמודד מול פורטוגל בפתיחת בית 2. את השחקנים שלו הוא מכיר מקרוב, אחרי שלפני כניסתו לתפקיד שימש כמנהל הטכני בנבחרת מאז חודש נובמבר.
האם היירו היה יכול להנהיג מהפכה גדולה בכדורגל הישראלי ולחולל שינוי? את זה לעולם לא נדע, אבל כנראה שסיכוייו להצליח בביצה המזרח תיכונית היו קטנים למדי לעומת המשרה הנוכחית. הוא מגיע אליה כשאין לו מה להפסיד. במקרה של כישלון איש לא יבוא אליו בטענות בגלל העובדה שמונה במצב חירום. אבל אם יצליח להוביל את ספרד לזכייה במונדיאל, או אפילו קרוב לזה - הוא עשוי לקבל קביעות במשרה הנחשקת. בעבר הוא הביע הסתייגות, אבל קשה להאמין שיסרב להמשיך.
היירו לא היה רק כדורגלן גדול בנבחרת ספרד ובריאל מדריד (חמש אליפויות ושלוש זכיות בצ'מפיונס ב-14 שנים), אלא גם נחל הצלחה משמעותית כמנהל מקצועי בהתאחדות הספרדית וכמנכ"ל מלאגה. מעקב אחר עבודתו מאז שפרש מכדורגל מצביע על כך שהיכולת לשפר ולשקם דברים קיימת אצלו. שיחה עם אנשים שעבדו איתו שופכת אור על סיכוייו להצליח כמאמן לה רוחה. במולדתו מספרים על אדם שאוהב לעבוד עם צעירים, נוהג לצפות במספר רב של משחקים כדי לגלותם וניחן בעין מקצועית טובה שתקדם אותם.
היירו היה האיש שהניח את יסודות ההצלחה הגדולה של ספרד בסוף העשור הקודם ולהתקדמות הגדולה של מלאגה בתחילת העשור הנוכחי. תחילה הוא מילא תפקיד ניהולי בהתאחדות המקומית, וב-2011 מונה למנהל המקצועי של מלאגה, הקבוצה בה גדל. ב-2014/15 הוא שימש כעוזרו של קרלו אנצ'לוטי בריאל מדריד.
בקדנציה הראשונה שלו בהתאחדות היירו לקח על עצמו את תפקיד המנהל המקצועי, שבעצם אחראי על כל הנבחרת הצעירות. הוא הצליח לחולל מהפכה לא רק בנבחרת הבוגרת, אלא בעיקר בגילאים הצעירים.
עד לזכייה ביורו 2008 ספגה ספרד כישלונות רבים בזירה הבינלאומית. היירו החל לשמש כמנהל מקצועי בתקופה של לואיס אראגונס המנוח, ועד לכניסתו לתפקיד דובר במדינה רבות על הפילוג בחדר ההלבשה של לה רוחה. רבים ציינו את היריבות הגדולה בנבחרת, בעיקר בין השחקנים של ברצלונה לאלו של ריאל מדריד, וסימנו אותה כגורם לפילוג. היירו היה זה שהוביל את שיפור האווירה בחדר ההלבשה והכי חשוב - במגרש.
"פרננדו עבד איתנו במשך ארבע שנים והיה למעשה המנהל הספורטיבי הראשון של ההתאחדות שלנו", סיפר ל-ynet ספורט מזכ"ל ההתאחדות הספרדית לשעבר, חורחה פרס. "הוא עשה עבודה יוצאת מהכלל והיה האיש שבחר את ויסנטה דל בוסקה, שהמשיך בעבודה של ארגונס והשלים אותה".
בנוסף, היירו היה אחראי על הנבחרות הצעירות ויצר צורת עבודה משותפת לכולן. כל הנבחרות החלו לשחק בסגנון דומה והרבו להחזיק בכדור. אחרי שאראגונס עזב את הנבחרת, אחרי הזכייה ביורו 2008, החליט היירו למנות את דל בוסקה במקומו. הוא קיבל מנדט מההתאחדות והיה למעשה איש מקצוע בלתי תלוי. לא בנשיא ההתאחדות לשעבר אנחל מריה ויאר, לא בוועדה כלשהי ולא בשום עסקן ספרדי זה או אחר.
המינוי של דל בוסקה סלל את הדרך לזכייה במונדיאל 2010 וביורו 2012. בנוסף, בגלל שכל הנבחרות הצעירות שיחקו באותו מודל, התאפשר תהליך הקידום לנבחרת הבוגרת בצורה שוטפת וחלקה.
"היירו פיתח את כל הנבחרות הצעירות שלנו, שעד אותה תקופה עבדו באופן נפרד ועצמאי", אמר חורחה פרס, "הוא איחד את כולן, ואז הוקם מבנה בו עובדים יחדיו כל המאמנים, עוזרי המאמנים ומאמני הכושר של כל הנבחרות. הוא יצר מציאות בה כולם עבדו במאמץ משותף. נתנו לו את העצמאות והביטחון והוא זה שקיבל את ההחלטות המקצועיות בכל הנבחרות. הוא ידע שאם הוא צריך משהו מאיתנו - נעמוד לרשותו".
דל בוסקה: "היירו הנהיג שיטת עבודה חדשה"
מאמן נבחרת ספרד לשעבר, דל בוסקה, נחשב לאחראי על ההצלחות הגדולות של הנבחרת במונדיאל 2010 ויורו 2012. הוא מונה כאמור לתפקיד על ידי היירו, ובשיחה עם ynet ספורט טען שלמאמן הנוכחי יש חלק לא פחות גדול באותה הצלחה.
"היירו היה שותף לתהליך הבנייה של הכדורגל הספרדי", אמר דל בוסקה. "היה לו חלק גדול בכל התארים בהם זכו הנבחרות שלנו, הבוגרת והצעירות. היה לו קשר טוב עם כל המאמנים הוא הנהיג שיטת עבודה חדשה וארגן מחדש. עבדנו קרוב זה לזה ותמכנו אחד בשני. מאז שפרש מכדורגל היירו גילה רצון גדול ללמוד ולשפר את הדברים בכל יום. מהיום בו הפסיק לשחק הוא הקדיש את זמנו לכך".
ב-2011 מונה היירו למנכ"ל מלאגה, בה שימש מנואל פלגריני כמאמן ואנטוניו פרננדס מרצ'אן כמנהל מקצועי. בקמפיין בו הגיעה מלאגה עד לרבע גמר גביע האלופות (2013) כבר לא היה לו חלק, אבל הוא היה אחד האנשים שבנו את היסודות לאותה קבוצה.
מלאגה היא הקבוצה בה החל היירו את דרכו כשחקן, אם כי לא שיחק במדיה הרבה. הוא עזב בגיל צעיר לוויאדוליד, שרכשה את אחיו מנולו. זאת, גם אחרי שהמאמנים במלאגה ויתרו עליו מכיוון שלא סברו שיגיע רחוק. בשל כך דיברו בספרד על הרמה הנמוכה של המאמנים במועדון מדרום ספרד, שהיו מסוגלים לוותר על מי שהפך בהמשך לאחד הכדורגלנים הגדולים בתולדות המדינה.
בעקבות זאת, להגעתו של היירו למועדון הייתה משמעות רבה עבורו. משפחת אל ת'אני מקטאר, שרכשה את הקבוצה בתחילת העשור הנוכחי, מינתה אותו למנכ"ל מכיוון שהשקיעה כסף רב ושאפה למנות אדם מפורסם בעל שם עולמי. בנוסף, להיירו הייתה היכרות מוקדמת עם הבעלים מהתקופה בה שיחק בקטאר, כך שהכיר היטב את צורת העבודה שלהם.
כעבור כמה חודשים במלאגה, בעקבות בעיות כלכליות שנוצרו, עזב אחרי שהבין שההנהלה לא תעמיד לרשותו את מה שביקש. בנוסף נאלץ היירו להתמודד עם בעיות כלכליות רבות אחרי שמשפחת אל ת'אני הפסיקה להזרים מזומנים. היירו כמו היירו, לא עזב לפני שנסע לקטאר כדי לגייס כסף, אבל ללא הועיל.
בתקופה בה עבד היירו במלאגה, הרכש החשוב ביותר שלו היה איסקו, אותו הכיר מהנבחרות הצעירות. שישה מיליון אירו שולמו לוולנסיה על שחקן שעד אז לא שיחק הרבה בליגה הראשונה. אחרי שנתיים עבר לריאל מדריד תמורת 30 מיליון אירו - והשאר היסטוריה.
היירו נחשב בשעתו לבלם-קשר פיזי וקשוח, אבל בתפקידו החדש נוהג לטפח שחקנים שהחזיקו הרבה בכדור. מלבד איסקו הוא צירף למלאגה שחקנים כמו סנטי קסורלה, חואקין, נאצ'ו מונריאל, דייגו בואננאנוטה וג'רמי טוללאן.
המנהל הספורטיבי של מלאגה לשעבר, אנטוניו פרננדס מרצ'אן, אמר ל-ynet ספורט: "היירו יכול היה לתרום המון לכדורגל הישראלי בזכות הניסיון שלו. הוא נחשב בזמנו לאחד הכדורגלנים הטובים ביותר. במלאגה הוא עבד פחות זמן, אבל ניתן היה להבחין בצורת העבודה שלו. הוא שינה את כל שיטת העבודה שלהם ושל כל נבחרות ספרד. הוא מצא את השיטה האידיאלית לאיתור שחקנים.
"הוא שיפר את צורת העבודה עם ההתאחדויות האזוריות כדי לעזור לצעירים להתקדם עד לנבחרות הבכירות. כל זה עזר להניח את התשתית להצלחה של דל בוסקה. שחקנים שהוא הימר עליהם מגיל צעיר - הצליחו בגדול. הוא משמש דוגמא עבור הצעירים ונותן להם עצות. בישראל יכלו ללמוד ממנו איך לעבוד עם צעירים, כך שלאורך זמן היא הייתה הופכת למדינה חשובה בכדורגל".
הפעם הראשונה בה מונה היירו למאמן ראשי הייתה ב-2016, לאחר שאופציית הגעתו לישראל ירדה מהפרק. הוא קיבל את התפקיד באוביידו, ששיחקה אז בליגה השנייה. המטרה המוצהרת הייתה עלייה לליגה הראשונה, אך הקבוצה החמיצה אותה במחזור הסיום.
למרות חוסר ההצלחה במבחן התוצאה, באוביידו מספרים על מאמן מוצלח ששימש כדמות אב לשחקניו. טיפוס סמכותי, שמעולם לא נאלץ להרים את קולו באימונים. היו כאלו שמתחו עליו ביקורת וטענו שהוא לא נוהג ביד קשה מספיק, אבל היירו נהג להגן על שחקניו בתקשורת, מה שחיזק את מעמדו בחדר ההלבשה.
אחרי כל תרגיל באימון היירו היה נוהג לגשת לשחקן כדי לנהל איתו שיחה ולהגביר את הקשר עימו. גם חוליאן קאלרו, ששימש כעוזרו באוביידו, הפך בזכותו למקורב לשחקנים ולבעל השפעה. מסיבות העיתונאים שלו היו משעממות בדרך כלל והוא לא נהג לספק בהן כותרות, מה שלא זיכה אותו בנקודות "זכות" אצל העיתונאים.
יממה לפני סערת הפיטורים של לופטגי הוא סיפר בראיון לרדיו "קדנה קופה": "אם ז'ולן אומר משהו - בשבילי זה קדוש. אף פעם אני לא מתערב לו בהרכב והוא מודיע לי את מה שהוא מחליט רק 10 דקות לפני שזה יוצא לתקשורת". במסיבת העיתונאים לאחר שנכנס לתפקיד הצהיר: "אי אפשר לשנות ביומיים עבודה של שנים. המפתח צריך להיות כמה שפחות להתערב".
גם עבור שחקני נבחרת ספרד הנוכחית, שחלקם גדל תחתיו, היירו נחשב למודל לחיקוי. הם העדיפו שלופטגי יישאר, אבל לאור מה שקרה, גם להם ברור מי האיש הראוי להתמנות לתפקיד במצב החירום שנוצר. האם הוא ירצה להמשיך לאמן? האם ימשיך לדאוג להצלחת הנבחרת ולגדל דורות של שחקנים גם בעתיד? את התשובה נקבל החודש.
לפנייה לכתב/ת 
