רציחות ללא הפסקה: "כאישה, מפחיד ללכת ביפו"
נורית וחיה נרצחו לעיני האם: "צרחתי לשכנים שיעזרו, וכולם פחדו". אמא של סמר שנורתה למוות "מרגישה כמו בג'ונג'ל. החזק אוכל את החלש". פאדיה נרצחה 6 שנים אחרי בעלה. אחרי החודש המדמם: איך עוצרים את הפשיעה המשתוללת ביפו?
היא נחשבת ליעד תיירות מרכזי ושוכנת בצמוד לבירת הבילויים הישראלית - אבל בתקופה האחרונה יפו מוזכרת בעיקר במדורי הפלילים. בחודשיים האחרונים נרצחו שישה מתושבי העיר בירי ובדקירות, בהם ארבע נשים. גרונן של האחיות נורית וחיאת מאלוק שוסף, סמר חטיב נורתה למוות במחלף עין הקורא יומיים לאחר שמטען נמצא במכוניתה ופאדיה קדיס, אלמנתו של בכיר בקהילה הנוצרית שנרצח אף הוא, נדקרה למוות בביתה.
החשש הגדול ביפו הוא שגל האלימות הזה רק ימשיך. בעיר מתגוררים כ-48 אלף תושבים, בהם 21 אלף ערבים - 16 אלף מהם מוסלמים ו-5,000 נוצרים. העסקים ומקומות הבילוי הומים, אבל העיר סובלת מאבטלה, ממצוקת דיור וממצב סוציו-אקונומי נמוך, וכל אלו מובילים להגברת הפשיעה. שוחחנו עם בני משפחות הקורבנות ועם תושבים ביפו במטרה לבדוק – איך עוצרים את האלימות?
"הבן שלי נכנס לחדר השינה שבו היינו. הוא תפס את אחותו, השתיק אותה ושחט אותה", סיפרה האם בכאב גדול. "לא ידעתי מה לעשות. מהפחד ברחתי והתחלתי לקרוא לחיה 'תעזרי לנורית'. אבל היא לא ענתה לי. תוך שניות ראיתי את חיה על הרצפה מלאה בדם. צרחתי לשכנים שיעזרו וכולם פחדו. עכשיו נשארו לי רק ארבעה בנים".
לאחר מעצרו, התברר שהאח החשוד צבר לא פחות משישה רישומים פליליים וריצה חודשי מאסר בעקבות תקיפה ואיומים על אחותו. האם אמרה כי בחדרו נמצאו סמים קשים: "תמיד הוא היה עושה בעיות. הייתי מתקשרת למשטרה והם היו מבקשים ממנה להביא צו הרחקה. אני מאשימה את המשטרה ואת העובדות הסוציאליות ברצח. פניתי לאגף הרווחה בעירייה לעזרה והם לא עשו כלום".
היא סיפרה על מצבם הקשה: "מצבנו על הפנים. ניתקו לנו את החשמל לפני שלוש שנים בגלל חוב של 1000 שקל. מביטוח לאומי אני מקבלת רק אלפיים שקל, ואני לא יכולה לעבוד בגלל מצבי הבריאותי". כעת היא שוקלת לעזוב את יפו: "אנחנו לא יכולים להישאר במקום שהתרחש בו אסון שהרס לנו את חיינו".
"סמר אמרה לי - אני לא מפחדת"
11 יום לאחר רצח האחיות מאלוק, נרצחה סמר חטיב, אם לשלושה מיפו. מטען חבלה שהונח מתחת למכוניתה ברחוב 3404 ביפו נוטרל, ויומיים לאחר מכן היא כבר נורתה למוות במחלף עין הקורא. "ביקשתי מהבת שלי שלא תצא מהבית בגלל המטען שהונח ברכבה, ניסיתי להבין אם היא מאוימת", סיפרה אמה של חטיב. "היא אמרה לי 'לא עשיתי כלום, אני לא מפחדת מאף אחד ואמשיך את החיים כרגיל'".
אבל החיים לא נמשכו כרגיל. לדברי האם, חטיב אמנם נסעה ברכב ששייך לחברתה, אבל זה לא מנע מהמתנקשים להגיע אליה. החברה נפצעה קשה. "הבת שלי הייתה גרושה, גידלה שלושה ילדים ועזרה לעניים. היא יצאה מהבית כדי לקנות דברים לילדים. הם כל הזמן רוצים את אמא ושואלים 'לאן אמא הלכה?'. אני מרגישה שאני חיה בג'ונג'ל. החזק אוכל את החלש. בבית שלך מרגיש מאוים, ברחוב אתה מרגיש מאוים".
האחות סועאד ביקשה לפנות לרוצח: "אני אומרת לו - יום יבוא ואחותך תהיה באותו מצב. לאחותי לא הגיע למות. היא הייתה אדם מדהים. כל בוקר הייתי הולכת אליה לחדר, אומרת לה 'אני אוהבת אותך', ומחבקת אותה. אני לא מאמינה שהיא איננה".
לפי עדויות של מכרים לחטיב, בני משפחתה מתחו ביקורת על אורח חייה ועל אופן התנהלותה, אך חקירת המשטרה העלתה כי החיסול ככל הנראה קשור לסכסוך בתחום הפלילי. על פרטי החקירה עדיין מוטל צו איסור פרסום.
עוד לפני הרציחות הללו נורה למוות ב-20 באפריל ביפו הצעיר מוסא מחאמיד וב-13 במאי נרצח צעיר אחר, בן 22. המקרה האחרון אירע ביום חמישי שעבר. שש שנים לאחר רצח יו"ר האגודה האורתודוכסית ביפו גבי קדיס בתהלוכה לרגל חג המולד על ידי אדם מחופש לסנטה קלאוס, נרצחה אשתו פאדיה, בת 52. גופתה נמצאה במקלחת ביתה. אתמול הותר לפרסום כי בתה טרייסי ובן זוגה של הבת אמיר מרמש נעצרו בחשד לרצח. לפי החשד, הם עשו זאת כי האם התנגדה לקשר ביניהם - ושהו בבית 15 שעות לצד גופתה.
.jpg "פאדיה קדיס ובתה החשודה טרייסי")
על מערכת היחסים בין נוצרים ומוסלמים אמרה נור: "אני כנוצרייה שחיה ביפו מרגישה טוב. כולם מכבדים זה את זה ותומכים. בית הספר שם דגש שצריך לכבד ולאהוב זה את זה, בלי הבדל דת, גזע ומין. ואני מאוד גאה בזה".
"מרגישה שבכל רגע ירצחו עוד אישה"
רואידה, אף היא תלמידה בבית ספר אג'יאל, מסכימה עם חברתה: "מפחיד לצאת לרחובות ולהסתובב חופשי. אני מרגישה שבכל רגע ירצחו עוד אישה על דברים שטותיים. אני גם מפחדת להגיע בהליכה לבית הספר. אי אפשר לדעת מה יקרה ברחוב שאני הולכת בו".
מנהל תיכון אג'יאל, ג'לאל תורחי, אמר כי "חלק מהחינוך זה ללמד מוסר וערכים. אם יש בעיה של התנהגות אנחנו ישר לוקחים את הילד לשיחה ומערבים את ההורים. על בית הספר האחריות להעניק לתלמידים כלים להמשיך לאקדמיה ולרכישת מקצועות שיובילו אותם לעתיד טוב יותר, כדי שלא ייכנסו שוב למעגל האלימות שאנחנו חווים בעיר הזו לצערי. לאחרונה הקרקע ביפו בוערת וזה משקף את המציאות הקשה שיפו עוברת לאחרונה".
הפעילה החברתית אסראא אבו חביש אמרה כי יש צורך בשינוי מחשבתי: "לצערי מגדלים אותנו שמובן מאליו שאם אני אישה אז אני צריכה לספוג אלימות. כנשים חובתנו לגדל דור שיבין שיש לנשים זכויות ואין שום הצדקה לפגוע בהן. עלינו לשנות את המחשבות. אם אישה נרצחה לא להגיד שהיא אשמה אלא להפך. לצערי גברים חושבים שאישה חופשייה היא אישה לא טובה".
אבו חביש, כמו מרואיינים אחרים, הצביעה על מצוקת הדיור ביפו והאשימה את הממשלה במדיניות מכוונת: "אין לנו איפה לגור. אנחנו לעתים לא יכולים לשכור דירה כי אנחנו ערבים, למרות שיפו היא עיר ערבית. אין לנו לאן ללכת ולצערי אנחנו עוברים למקומות אחרים. המטרה של הממשלה היא שנצא מיפו. גם לזוגות צעירים שמחפשים בית אחרי חתונה אין אפשרות. השכירות עולה כאן גם 5,000 שקל".
"המשטרה כמעט ולא קיימת"
היא הביאה את המקרה האישי שלה, שהוא דוגמה לרבים אחרים ביפו: "למרות שהבתים קטנים נאלצים לחלק את הבית כשיש מישהו מהמשפחה שרוצה להתחתן ובמיוחד אם מדובר בגבר. הוא צריך לעבוד כל החיים רק כדי לשלם שכירות. אנחנו חילקנו את הבית שלנו כי אין אפשרות אחרת".
חבר מועצת ת"א-יפו לשעבר סמי אבו שחאדה אמר כי "המצב הסוציו-אקונומי משפיע על רמת הפשיעה ואחוזי הפשיעה ביפו מאוד גבוהים. אבל בעיני הסיבה המרכזית לאחוזי הפשיעה היא חוסר התפקוד של המשטרה. אם המשטרה הייתה מתפקדת, ואם התושבים היו ביחסי אמון עם המשטרה, המצב היה מאוד שונה. מספרי הרציחות מזעזעים, אבל 90% מהמקרים לא מפוענחים. זה נותן אור ירוק לפשיעה ולאלימות. זה אומר לפושעים ולאלימים שהם יכולים לעבוד בלי חשבון. המשטרה כמעט ולא קיימת".
על מצב החינוך אמר אבו שחאדה: "חלק מבתי הספר מאוד מוצלחים, אבל גם החינוך הוא חלק מיצירת ההפרדה. אלו שמצבם הכלכלי טוב יותר מעדיפים לרשום את הילדים לחינוך פרטי. לצערנו החינוך הממלכתי במצב הרבה פחות טוב מהחינוך הפרטי, ואז האוכלוסייה הבינונית ומטה והמוחלשת מקבלת חינוך פחות טוב וזה מנציח את הפערים בחברה".
התגובות
מהמשטרה נמסר בתגובה: "חקירות מקרי רצח מנוהלות במשטרה באופן יסודי ומקצועי וכך נעשה גם במקרים אלו. המשטרה משקיעה מאמצים רבים בפענוח כלל מקרי הרצח, תוך הפעלת אמצעים גלויים וסמויים. מעבר לכך, אנו רואים חשיבות עליונה בשמירה על חיי אדם ופיתחנו מודל ייחודי לטיפול בנשים מאוימות במגזר הערבי.
"בזכות יישומו המוצלח של המודל על ידי המשטרה ורשויות הרווחה, חיי עשרות נשים ניצלו. המטרה היא לאתר מראש מקרים שבהם קיים סיכון לאישה, הן בעקבות תלונה והן עם קבלת מידע מודיעיני על כוונה לפגוע בה. לצד פעילות משטרת ישראל, יש לזכור כי אכיפה איננה הדרך היחידה למיגור תופעות חברתיות פסולות. ראוי היה שיישמע גינוי חריף מקרב הנהגת החברה הערבית, מובילי דעת קהל וכן אישי ציבור ודת הקוראים להפסקת הפגיעה בנשים".
בעיריית תל אביב-יפו אמרו "מפאת צנעת הפרט וחובת סודיות לא נוכל להתייחס באופן ספציפי לטענות אם המשפחה. אנו משתתפים בצערה על אסונה הכבד ומלווים אותה ואת משפחתה על פי צרכיהם והאפשרויות העומדות לרשותנו ככלל. שירותי הרווחה מטפלים באופן אינטנסיבי במשפחות בעלות צרכים מרובים כלכליים וחברתיים, אך היכולת לסייע ולהביא לשינוי תלויה בשיתוף הפעולה של המשפחות".
לפנייה לכתב/ת 
