"התקנת מצלמות חשובה יותר מאירוויזיון"
לא רק ההורים מוטרדים מחשיפות מקרי ההתעללות בגנים. גם הגננות מבינות שחייבים למצוא פתרון. "אחת האימהות קראה לי צבועה כי בעבר התנגדנו למצלמות, ועכשיו אנחנו בעד", אומרת יו"ר איגוד הגנים הפרטיים, בדיון בנושא באולפן ynet
בעקבות חשיפת מקרי התעללות בפעוטות בגנים, עולות השאלות - אם צריך להתקין מצלמות בכל גן ילדים ואם הן עשויות למנוע מקרים נוספים. מלבד ההורים המוטרדים, יש גם את הצוות החינוכי שחושב על הפתרון המתאים, כדי לאפשר לכולם להיות רגועים ובטוחים.
שוחחנו באולפן ynet עם כרמית רזון, גננת בגן "פנדה" בראשון לציון, קרן אוחנה איוס, יו"ר איגוד הגנים הפרטיים ודורית חזן, יו"ר ארגון גננות מחנכות, במטרה להבין את התמונה המלאה ולשמוע את דעתן בנושא.
קראו עוד בנושא:
האם מותר לשים מצלמה נסתרת על הילד?
12 נורות אזהרה להתעללות בילדים
"כל עבריין מורשע יכול לפתוח גן ילדים"
"אני בעד התקנת מצלמות", אומרת רזון. "זה נותן שקט גם להורים וגם לי כגננת בגן, שאני יודעת שאם קורה משהו לילד או יש משהו שלא נראה להורים, הם יכולים לבקש ממנהלת הגן לצפות בהקלטה ולראות מה קורה, ואני יכולה להיות רגועה שאם קורה משהו זה גם מגן עליי".
לך יש כרגע מצלמות בגן?
"לנו מותקנות מצלמות בגן במעגל סגור. כשאני התחלתי לעבוד בגן הזה, כבר היו מצלמות מותקנות. היה חשוב לי לעבוד בגן שיש בו מצלמות שיגנו עליי, לא פחות מאשר על הילדים. המצלמות מותקנות, מנהלת הגן צופה, ואם קורה מקרה, אם ילד נופל או קרה איזה משהו בגן שאנחנו לא יודעים בדיוק מה היה, אנחנו יכולים לפתוח את המצלמות ולראות בדיוק מה קרה באותו יום".
"צריכים להעצים את הפיקוח"
"אני רוצה להבדיל בין הגנים הפרטיים לציבוריים", אומרת חזן. "אנחנו גננות בגנים ציבוריים, יש לנו פיקוח, ומצלמה זה סוג של פיקוח. הפיקוח בגנים העירוניים ובגנים הציבוריים נמצא וקיים יום יום, מרגע ההכשרה של הגננות, עד הרגע שאנחנו מסיימות את הגן, כל יום. יש לנו מפקחת, יש לנו יועצת, יש פסיכולוגית, יש אנשים מהרשות המקומית שנכנסים לגן. אנחנו חייבות בדיווח על כל ילד וילדה, גם אם הם מחסירים מהגן כמה ימים, אנחנו מחויבות לדווח.
"כן הייתי רוצה שיעצימו את הפיקוח במתן כספים ומשאבים לכל הגנים, שיכשירו את הגננות, שיתנו לגננות בעיקר בגנים הפרטיים. התחושה היום של הרבה מאוד הורים זה שהם לא יכולים לסמוך על מי שנמצא כרגע בגני הילדים, והסיפורים שהתפרסמו לאחרונה, הסיפורים האלה מפחידים מאוד את ההורים. למה לא להרגיע אותם?
"כשאתם אומרים 'גננת', וזה קצת אני מאשימה את העיתונות שמשתמשת בשם 'גננת' לכל אחת שהיא לא גננת. בגנים הפרטיים לא כולן גננות בהסכמה, וכשאנחנו שומעים ועדים לאלימות כזו, אנחנו בעצם מדברים על גננות. כל אחד יכול לפתוח גן וכל אחת נקראת גננת. אנחנו צריכים להעצים את הפיקוח. מדינת ישראל צריכה לקחת פיקוח מגיל לידה והלאה. היא צריכה להכשיר, לא לתת לפתוח גנים רק על תקן של אסלה נמוכה או על תקן של מערכת חשמל תקינה. דווקא במקום שצריך להכשיר את הצוות. הגננות נכנסות ללא תעודה? אין כניסה לגן".
"מבינים שלהורים קשה"
"על שולחן הכנסת בימים אלה מונחת הצעת החוק הפרטית של חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון", אומרת אוחנה איוס. "אנחנו לא מתקדמים מטעמים פוליטיים כאלה ואחרים אבל זה לא רלוונטי לדיון. מה שרלוונטי זה שחוק הפיקוח יילך עקב בצד אגודל עם התקנת מצלמות לחסרי ישע. אני מסכימה עם דורית שצריכה להתקיים הכשרה תקינה ופיקוח של המדינה בכל מה שקשור לילדים בגילאי לידה עד שלוש, שאין להם את היכולת העצמאית לדבר או להביא את החוויות ואת התחושות של מה שהם עוברים במהלך היום. מצלמות נותנות שקט להורים ושקט לצוותים החינוכיים".
אז את בעד?
"אנחנו בעד. בשלוש שנים האחרונות עברנו איזשהו תהליך. אתמול אפילו אחת האימהות קראה לי צבועה ומגעילה, על זה שאני אמרתי שעברנו צד. היינו בצד המתנגד כי לא באמת הבנו את הצורך כי מערכת חינוכית צריכה להיות מושתתת על אמון וביטחון של הורה ומחנכת. היום, כשאנחנו מבינים שלהורים קשה לבנות את האמון והביטחון רק על סמך מילה טובה, והם צריכים את המצלמות, אנחנו עדיין לוחצים להם יד ואנחנו בצד שלהם.
אפשר באמצעות המצלמות לעקוב אחרי הילד שלי כל הזמן?
"הקוד משתמש והסיסמה נמצאים אצל מנהלת הגן, והיא פותחת בכל מצב נתון שההורה מבקש. השקיפות היא כזו שלהורה יש את הביטחון. בחוק המלצמות של איציק משולי בעצם נאמר שתיפתח מצלמה בצו בית משפט.
דורית חזן, למה את מתנגדת?
"מצלמה זה עוד סוג של פיקוח אבל זה פיקוח בדיעבד. אחרי שקורה מקרה, ואנחנו עדות למקרה של יסמין זכרונה לברכה - בדיעבד גילו את האלימות. אם היו משקיעים את המשאבים של מדינת ישראל על הפיקוח, מלכתחילה זה לא היה קורה. תראה מה קורה בגנים הציבוריים, 14 אלף גננות יש במדינת ישראל. למה אנחנו לא שומעים על מקרים שם? כי יש פיקוח. אני חושבת שבגנים הפרטיים צריך להיות פיקוח משמעותי. מדינת ישראל צריכה לקחת אחריות".
"אני לא אומרת שהמצלמות זה לא משהו שאנחנו צריכים לפסול אותו על הסף, אבל זה לא דבר שצריך להכניס אותו ולקחת במקום דברים אחרים. יש לנו בעיה של תקציבים, זה נופל על תקציבים. אני מעדיפה שינתבו את התקציבים לפיקוח הנכון ולא לפיקוח שיהיה בדיעבד. זה לא נראה לי נכון, זה לא נראה לי שאנחנו מנתבים את הכספים למקום הנכון".
אוחנה איוס: "בוא נגיד שהתקנה של ארבע מצלמות מכל זווית עולה 4,000 שקלים. כששר אוצר אומר שנותרה יתרה של חמישה מיליארד, זה משהו שאנחנו יכולים לתקצב. 120 מיליון שקלים תוקצבו על הצבת מצלמות, ואם ראש הממשלה הנכבד הולך לתת 200 מיליון שקלים לאירוויזיון שיגמר אחרי ארבע שעות, אז בוא נגיד שהגנת הילדים ב-120 מיליון שקלים לטווח הארוך שווה לי יותר, ועל זה אנחנו נלחם".
לפנייה לכתב/ת 
