אין דבר כזה "הכדורגלן הטוב בעולם"
קבוצת ספורט עם 11 שחקנים לא יכולה להיות תלויה באיש אחד, גם אם הוא כוכב. אפשר לומר שפדרר הוא שחקן הטניס הגדול בכל הזמנים, בולט בריצות קצרות ומייקל פלפס בשחייה. בכדורגל אין דבר כזה
אז איך ניתן להסביר את התוצאות המביכות של נבחרות ארגטינה וברזיל מול איסלנד ושווייץ? תשובה אפשרית ונפוצה היא: "מסי/ניימאר לא הגיע למשחק" וכדומה. בתשובה זו נמצא גם ההסבר לתופעה או יותר נכון הבעיה.
כדורגל הוא משחק של 11 שחקנים. היכולת של קבוצה לממש את יעודה (ניצחון כמובן...) טמונה במאמץ שלה להגיע לסינרגיה – פעולה משותפת של שני גורמים או יותר הנותנת תוצאה טובה יותר מצירוף פעולות כל הגורמים בנפרד.
אז המתמטיקה פשוטה. לא יתכן שמשחק של קבוצה בת 11 שחקנים יהיה תלוי בשחקן אחד. נכון, היה את אותו שער של מארדונה ברבע הגמר מול אנגליה שהשאיר זכרון מוטעה, עיוות היסטורי, על יכולת של שחקן להוביל נבחרת שלמה על כתפיו. עבור רוב האנשים השמות חוסה לואיס בראון, חורחה ולדאנו וחורחה בורוצ'אגה לא אומרים דבר. הם הבקיעו את השערים בגמר מול גרמניה. בסופו של דבר מי שניצח את המונדיאל ב־1986 זו נבחרת ארגנטינה. מראדונה לא כבש אף אחד משלושת השערים בגמר (ולזכותו יאמר שכן בישל את שער הניצחון).
הנטל הנפשי על השחקן הבודד שאמור לשאת על כתפיו קבוצה הוא אדיר. זה מחליש אותו ובוודאי את שאר הקבוצה. על השחקן הבודד זה מטיל אחריות בלתי סבירה ועל שאר הקבוצה תלות שפוגעת ביכולת לממש את הפוטנציאל האישי.
השאלה מי השחקן הטוב בעולם היא לא רלוונטית בעולם הכדורגל. אפשר בהחלט לומר שרוג'ר פדרר הוא שחקן הטניס הגדול בכל הזמנים ובהתאמה יוסיין בולט בריצות קצרות ומייקל פלפס בשחייה. אין דבר כזה בכדורגל.
הדבר הכי קרוב לכך הוא אולי מספר התארים, ואם כך אולי נכתיר את אנדרס אינייסטה למשל, שזכה בתשע אליפויות ספרד, שישה גביעים, שלושה גביעי אירופה לקבוצות, שני יורו ומונדיאל אחד? מסי וניימאר נפלו למלכודת שרונאלדו חמק ממנה בבגרות וברצינות. זה מה שאיפשר לו לשחק משחק וירטואוזי, כמו שרק הוא יודע.
אז אם הייתי יכול להציע משהו למסי (ניימאר עם כל הכבוד לא נמצא ברמה הזאת, חובת ההוכחה עוד לפניו) זה שפשוט יבוא לשחק עם החברים שלו ואז אולי (בלית ברירה...) הוא יהיה הגדול בכל הזמנים.
לבד הוא לא ינצח. מסי
צילום: getty images
מומלצים