"אמא, אל תעזבי אותי". המהגרים הכלואים שהופרדו
בלנקה ואלכסנדר ברחו מאל סלבדור אחרי איומים על חייהם, הסתננו לארה"ב וביקשו מקלט. כבר שבועות שהם לא יכולים לדבר. הילד במחנה ילדים, האם בכלא: "אמרו לי להיפרד ממנו, הוא התחיל לבכות". ממשל טראמפ מגן על המדיניות שמזעזעת את ארה"ב: "לא מתנצלים, זה מה שצריך לעשות"
עוד על הפרדת משפחות המהגרים:
מחנות הילדים: זו הפרשה שמטלטלת את ארה"ב
טראמפ על הפרדת הילדים: לא נהיה מחנה פליטים
חודשיים אחר כך נמצאת בלנקה בכלא פדרלי מדרום לסיאטל. הילד שלה, אבל אלכסנדר, כלוא במחנה ילדים במדינת ניו יורק. אין לה מושג אם היא תראה אותו שוב. "אני עדיין לא יכולה לדבר איתו", היא אומרת בבכי מהכלא. "לא לראות אותו זה הדבר הכי קשה".
הסיפור של בלנקה הוא אחד מ-2,300 מקרים שבהם הפריד ממשל טראמפ ילדים מהוריהם כדי להיאבק בתופעת המסתננים - מדיניות שמעוררת זעם גדול בארה"ב, שמזדעזעת מהעדויות. טראמפ הגן על המדיניות הזו, אך במקביל האשים את הדמוקרטים בהתחלתה.
הממשל הכריז באפריל על מדיניות "אפס סובלנות" נגד מהגרים ממרכז אמריקה, שטוענים שהם נמלטו מהאלימות בארצם. המחלקה לביטחון המולדת מתייחסת לכל המקרים כהגירה בלתי חוקית. הרשויות טוענות שהפרדה בין ההורים לילדים נחוצה כדי להעמיד לדין את ההורים אך רבים מהם, כמו בלנקה, ממשיכים שלא לראות את הילדים גם אחרי ההרשעה.
"אנחנו לא נתנצל על כך שאנחנו עושים את העבודה שהעם האמריקני מצפה שנעשה", אמרה קירסטן נילסן, השרה להגנת המולדת. "למעשים בלתי חוקיים חייבות להיות השלכות. לא עוד מעברים חופשיים, לא עוד כרטיסי יציאה מהכלא בחינם".
שיחת הטלפון שגרמה לבלנקה ומשפחתה לברוח מאל סלבדור לא הייתה לטענתה איום סרק. לפני שלוש שנים הדוד של אלכסנדר נחטף ושוחרר רק אחרי שהמשפחה שילמה לחוטפים. "כשהם לא מקבלים את הכסף הם רוצחים", אומרת בלנקה בת ה-26. הפעם הדרישה הייתה גבוהה יותר, והיה לבלנקה רק שבוע לשלם.
בלנקה, אלכסנדר ואביו של הילד הגיעו לגואטמלה, ושם התפצלו. האב מסתתר בגואטמלה, ובלנקה אמרה שהיא לא רוצה לדעת איפה הוא. במקסיקו, לקראת ההגעה לגבול ארה"ב, היא והילד גילו שלא ניתן להגיש בקשת מקלט.
"הרבה אנשים שמגיעים לגבול מגישים בקשת מקלט ואז אומרים להם 'אין לנו מקום'", אומר עורך דינה של בלנקה, מאט אדאמס. "זה לא שהם יכולים לעמוד בתור כמה ימים, בגלל שהמקסיקנים יתפסו אותם ויגרשו אותם. אז הם נאלצים לחצות את העמק או את הנהר". זה מה שבלנקה ובנה עשו. הם חצו את הגבול לטקסס בניגוד לחוק ומיד הודיעו לרשויות ההגירה וביקשו מקלט.
הרשויות הפרידו בין בלנקה לבנה כדי שהיא תועמד לדין. בלנקה אמרה שהיא הועברה למתקני כליאה שונים, כולל בלרדו שבטקסס, לצד אמהות בוכות אחרות. בשלב מסוים הרשויות הביאו לה את בנה. "הם אמרו לי 'תגידי לו להתראות כי מעבירים אותו'. שאלתי לאן", היא נזכרת. "הם רק אמרו לי לומר לו שלום. הוא התחיל לבכות. 'אמא, אל תעזבי אותי, אמא'. אמרתי 'יהיה בסדר'. זה כל מה שאמרתי".
בלנקה נעצרה ב-22 במאי בטקסס עם עוד כ-20 מסתננים. היא הורשעה בהסתננות לארה"ב ונידונה למאסר עד ההכרעה לגבי בקשת המקלט שלה. היא חשבה שהיא תתאחד עם בנה, אך מאחר שמתקני המעצר בגבול עולים על גדותיהם היא נשלחה לבית כלא פדרלי.
מ-6 ביוני היא נמצאת עם יותר מ-200 עצורים בכלא במדינת וושינגטון, שמחכים לשמוע אם בקשת המקלט שלהם אושרה. התנאים שם טובים בהרבה מאשר במתקני המעצר למהגרים, היא אומרת.
אם בלנקה הייתה מגיעה לארה"ב לפני המדיניות החדשה, היא כנראה לא הייתה עומדת לדין, וכנראה שהיו מאפשרים לה להישאר עם בנה ולעבור ראיון כדי לקבוע אם היא זכאית למקלט לאור האיומים על חיי המשפחה באל סלבדור.
בלנקה עדיין לא דיברה עם אלכסנדר מאז ההפרדה. עורך דינה אמר שאין לה כסף ושלא נותנים לה להתקשר למתקן בקינגסטון, ניו יורק שבו הוא נמצא. הילד יכול לדבר עם אחותה של בלנקה, מריה, שחיה במרילנד. היא ביקשה משמורת עליו, אך בקשתה נדחתה. "הוא לא מרגיש טוב שם", אומרת מריה בשיחת הטלפון. "כשהוא מתקשר הוא בוכה. הוא לא רוצה להיות שם".
בלנקה אמרה שהיא מקווה לחיות בארה"ב עם אחותה. "אני רוצה לעבוד", היא אומרת. "לגדל את הילד שלי. להיות אדם טוב, להתקדם, להרוויח כסף ולא להסתתר. חשבתי שזה יהיה אחרת".