הורים לאוטיסטים: "בהוסטלים משתיקים ילדים בתרופות פסיכיאטריות"
נשארים בהוסטלים כי אין תקציב להסעות, מטופלים על ידי עובדים שמתחלפים כל העת עקב השכר הנמוך: בדיון בכנסת סיפרו בכאב הורים לאוטיסטים על התנאים הקשים. ח"כ סתיו שפיר: "במקום טיפול מעמיק, הופכים אותם לזומבים". מנכ"ל המשרד: "מבינים שהפיקוח חייב להיות עמוק ורציני יותר"
מולעטים בתרופות פסיכיאטריות, נשארים 24/7 במוסד כי אין תקציב להסעות, והמדריכים שלהם מתחלפים בתדירות גבוהה בשל השכר הנמוך. הורים לילדים אוטיסטים ומוגבלים שכלית-התפתחותית שמטופלים בהוסטלים שמפוקחים על ידי משרד העבודה והרווחה, השתתפו היום (ד') בדיון שהתקיים בוועדת השקיפות של הכנסת ומחו על התנאים הקשים מהם סובלים ילדיהם, אחד מסדרת דיונים שהחלה בעקבות תחקיר "ידיעות אחרונות".
כמו בית כלא: כך נראים מבפנים ההוסטלים של האוטיסטים
"אי אפשר לתת טיפול עם התקציב שאתם נותנים להם", מחתה תמי בן דוד, אם למטופל בהוסטל, בפני מנכ"ל משרד הרווחה, אביגדור קפלן. "יש מדריך אחד על כל ארבעה מטופלים והעבודה היא מאוד קשה. לכן יש תחלופה גדולה מאוד והעבודה היא לא מקצועית. כתוצאה מכך יש רגרסיה, אלימות ומצבים קשים, ובהוסטלים אין אנשי מקצוע לטפל בזה. משתיקים את הילדים שלנו בתרופות פסיכיאטריות במקום לטפל בהם ולהעניק להם חיים מכובדים. הם מגיעים ומתחילים לקבל תרופות בכמויות לא נורמליות, הם משמינים. זה כמו בית חולים. אנחנו לא צריכים לעמוד אצלכם כל פעם כמו עניים בפתח ולבקש מכם עוד 500 שקל. אתם צריכים לתפקד כמו בעולם הנאור".
אפרת עצמון-פאר סיפרה כי בנה כמעט ואינו יוצא מההוסטל מאחר שההסעות שלו לעבודה מתוקצבות על ידי משרד הרווחה ב-57 שקלים לחודש בלבד. "הבוקר סיפרה לי שכנה שהיא משלמת יותר על הסעת הכלב שלה לפנסיון. מה אתם רוצים? שזה יהיה כמו בית כלא? שהם לא ייצאו לעבוד? לא מגיע להם חיים נורמליים? כן, הם אוטיסטים. אז מה?", שאלה.
אם נוספת סיפרה על מצוקת ההורים שנאלצים לשלוח את הילדים שלהם להוסטל. "זו החלטה מאוד קשה", אמרה. "לא חלמנו שנצטרך להכניס את בננו למסגרת אחרת, אבל כבר לא יכולנו להמשיך ולגדל אותו בבית, גם בגלל האלימות. יש עוד שני ילדים קטנים בבית שסופגים המון ומשלמים מחיר מאוד יקר. אני פונה אליכם בגרון חנוק מדמעות כי אתם הכתובת, אני יושבת עכשיו פה והבן שלי נמצא שם, אני לא יודעת מה קורה איתו וזה נורא קשה.
"אני שומעת שהבן שלי מקבל שם תרופות כדי 'להרגיע' אותו ושזה בעצם נראה כמו בית חולים", המשיכה האם. "אני מבקשת מכם שתעשו כל שביכולתכם למנוע את התחלופה הזאת של המדריכים. כבר חצי שנה אני פוגשת כל יום מישהו אחר שפותח לי את הדלת, וזה נורא קשה לי, עוד לא התרגלתי, אז אני חושבת מה עובר על ילד שלא מדבר".
"הסיפורים מזעזעים"
יו"ר הוועדה, ח"כ סתיו שפיר, האשימה במצב את משרד הרווחה ואת העמותות המפעילות את ההוסטלים. "הדיון הזה הוא לא על תקציבים ומספרים - הוא על אנשים", אמרה, "הוא על פגיעות חמורות שאנחנו שומעים עליהן בהוסטלים ואיש לא יודע לפקח עליהם. אני מסיירת בהוסטלים כבר זמן רב והסיפורים מזעזעים. אנחנו לא בדיון על שורות תקציב. משרד הרווחה הפקיד את הטיפול בילדים ובאחים שלנו בידי עמותות וגופים פרטיים, ולא עושה אפילו חלקיק ממה שמתחייב כדי שהחיים שלהם יהיו חיים טובים ומכובדים",
ח"כ שפיר הוסיפה כי "במקום טיפול מעמיק - הילדים מקבלים תרופות פסיכיאטריות והופכים לזומבים. המפעילים עושים רווח מכספי הציבור. מתקצבים ב-40 שקלים לשעה, וראוי שהכסף הזה באמת יגיע למדריכים. הייתי בעשרות הוסטלים ובחיים לא פגשתי מדריך שמקבל 40 שקל לשעה. אם הם לא שקופים - שלא יקבלו את הכסף הציבורי".
מנכ"ל משרד הרווחה, אביגדור קפלן, הגיב לטענות ואמר: "המצב לא מספק, אנחנו צריכים לשפר את הפיקוח על ההוסטלים. אנחנו מבינים שהפיקוח חייב להיות עמוק ורציני יותר. נחייב את הספקים להפוך לשקופים ונבחן מה אנחנו יכולים לעשות מבחינה משפטית מול מי שלא יעמוד בתנאים".
לפנייה לכתב/ת 
