חייבים לשנות את שיטת העולות למונדיאל
לא ייתכן שהולנד, איטליה וצ'ילה יישארו בבית, בעוד נבחרות חלשות כמו ערב הסעודית ופנמה ישחקו בטורניר הגדול בעולם. קבלו את השיטה שתמנע פגיעה ברמה ותדאג שהנבחרות האיכותיות ביותר יעפילו
מהמונדיאל הנוכחי נעדרות מספר נבחרות גדולות, כמו סגנית היורו הקודם איטליה, זוכת הקופה אמריקה פעמים ברציפות צ'ילה ואלופת צפון ומרכז אמריקה ארה"ב. במקומן העפילו נבחרות חלשות מאוד כמו ערב הסעודית, פנמה וטוניסיה. בנוסף, הרבה נבחרות אפריקאיות מצוינות חסרות כמו חוף השנהב, גאנה וקמרון. לדעתי יש פה בעיה וצריך לשנות את שיטת העולות כדי שהרמה לא תיפגע.
נכון שהמונדיאל הוא טורניר שמתבסס יותר על נשמה וסיפורי סינדרלות, אבל האיכות היא מרכיב חשוב שבלעדיו הטורניר נהיה משעמם. למה אנחנו צריכים לראות משחק בין מרוקו לאיראן במקום איטליה נגד צ'ילה? או פנמה מול תוניסיה במקום ארה"ב מול חוף השנהב? אפילו בשמינית הגמר יכול להית שניתקל במשחקים כמו יפן נגד אנגליה או מקסיקו מול סרביה, שהרמה בהם יותר גבוהה אך לא כמו מפגש בין הולנד לקמרון, לדוגמה. אני מציע פתרון שישנה את התמונה. (אם השיטה הייתה מבוצעת במונדיאל זה אז התהליך שאני מתאר היה קורה).
מכל יבשת מעפילות מספר נבחרות. סך הכל 31 (הנבחרת ה-32 היא המארחת). מאירופה 13, מאפריקה 5 וכך מכל יבשת. אני אקח מספר נבחרות מכל יבשת (אותו מספר כמו העולות) שהגיעו הכי רחוק במוקדמות אך לא העפילו. אני אסביר: מאירופה, כאמור, מעפילות 13 נבחרות (במקרה של רוסיה 2018 אלה ספרד, פורטוגל, צרפת, דנמרק, קרואטיה, איסלנד, שווייץ, סרביה, גרמניה, שוודיה, בלגיה, אנגליה ופולין. רוסיה התווספה אליהן כמארחת ולכן ספציפית במונדיאל זה ישנן 14 אירופאיות). אני לוקח את 13 הנבחרות הבאות.
ארבע מהן יהיו אלה שהפסידו בפלייאוף (אירלנד, צפון אירלנד, איטליה ויוון). הפלייאוף מורכב מארבעה מפגשי גומלין, כל אחד בין שתיים משמונה הסגניות בעלי המאזן הטוב ביותר (יש תשעה בתים). הסגנית שלא הגיעה לפלייאוף גם תיכנס ל-13 שלי (סלובקיה). שמונה הנבחרות הנותרות יהיו אלה שסיימו במקום השלישי בכל בית, כשזו עם המאזן הרע ביותר תישאר בחוץ (מי שייכנסו אלה הולנד, הונגריה, צ'כיה, וויילס, מונטנגרו, סקוטלנד, בוסניה ואוקראינה).
כך אעשה בכל יבשת. מאחר שהשיטה שונה בכל יבשת אז התהליך לא יהיה זהה לתהליך באירופה אך הכוונה ברורה – הנבחרות הבאות שכמעט העפילו. זה יותר קל באירופה ובאפריקה, אבל שאר היבשות שולחות נציגות לפלייאוף הביניבשתי: הנבחרת מהמקום החמישי בבית הדרום אמריקאי (פרו) שיחקה נגד הנציגה מאוקיאניה (ניו זילנד) והנציגה מאסיה (אוסטרליה) שיחקה נגד הנבחרת מהמקום הרביעי בבית הצפון ומרכז אמריקאי (הונדורס). פרו ואוסטרליה ניצחו והגיעו למונדיאל, ניו זילנד והונדורס ייכנסו ל-31 הנבחרות שלי.
ועכשיו ליבשות עצמן: סך הכל ארבע היבשות האלה שולחות 13 נציגות (במונדיאל הנוכחי אלה אורוגוואי, ערב הסעודית, איראן, פרו, אוסטרליה, ארגנטינה, קוסטה ריקה, ברזיל, מקסיקו, דרום קוריאה, פנמה, קולומביה ויפן). אז הן ישלחו 13 נציגות גם ל-31 הנבחרות שלי, שתיים מהן המפסידות בפלייאוף הביניבשתי. כל יבשת בנפרד שולחת מספר כלשהו וחצי למונדיאל (החצי זה לביניבשתי). דרום אמריקה, לדוגמה, שולחת ארבע וחצי נציגות. אז מכל מספר נציגות כזה נוריד את החצי, והמספר שייצא יהיה מספר הנבחרות שיישלחו מכל יבשת ל-31 שלי.
אני אסביר: מדרום אמריקה יש כאמור 4.5 נציגות. אני אעשה 4.5-0.5, וזה שווה ל-4. ארבע הנבחרות הבאות, אחרי המקום החמישי, ייכנסו ל-31 שלי (במקרה זה אלו אקוואדור, פרגוואי, בוליביה וצ'ילה). כך מכל יבשת כזו. ארבע (דרום אמריקה) ועוד ארבע (אסיה) ועוד שלוש (צפון ומרכז אמריקה) ועוד אפס (אוקיאניה) שווה ל-11, ועוד השתיים שהפסידו בפלייאוף הביניבשתי – 13. 13 מאירופה, 5 מאפריקה ו-13 מדרום, מרכז וצפון אמריקה, אוקיאניה ואסיה. סך הכל 31, 31 הנבחרות שלי.
עכשיו אתם בטח שואלים: "אוקיי, השגת לעצמך שלושים ואחת נבחרות. מה הלאה? איך זה יעזור לרמת המונדיאל?". אז מה שקורה עכשיו הוא שמדרגים את נבחרות המונדיאל לפי דירוג פיפ"א (לא כולל המאחרת, במקרה זה רוסיה), וכך גם את 31 הנבחרות שלי. הנבחרת שמדורגת הכי גבוה מהמונדיאל תשחק בסדרת משחקים של הטוב מ-3 (עד שני ניצחונות) נגד הנבחרת שמדורגת הכי נמוך מבין 31 הנבחרות שלי. במקרה זה גרמניה נגד ניו זילנד. אבל זה לא הוגן כל כך כלפי נבחרות המונדיאל, שהשקיעו והעפילו לאליפות העולם בדם, יזע ודמעות. אז החלטתי לתת להן פור, יתרון של 0:1 בסדרה. כלומר, גרמניה תזדקק לניצחון אחד בעוד ניו זילנד לשני ניצחונות רצופים.
אם ניו זילנד יכולה לנצח את גרמניה פעמיים ברצף אז היא בהחלט מתאימה למונדיאל מבחינת איכות. אך אם לא – גרמניה מתאימה יותר. מלבד גרמניה-ניו זילנד, גם המדורגת שנייה הכי גבוה במונדיאל (ברזיל) תשחק נגד השנייה מהסוף מה-31 שלי (אוזבקיסטן), השלישית הכי גבוהה במונדיאל (בלגיה) מול השלישית הכי נמוכה מה-31 שלי (טרינידד וטובגו) וכן הלאה. כך נבחרות כמו איטליה וצ'ילה יוכלו לחזור למונדיאל, כי פנמה וערב הסעודית לא מאיימות עליהן. במקרה של תיקו ישוחקו הארכה ופנדלים כדי לתת לזה גוון יותר מותח ולכל משחק יותר משמעות.
במקרים מסוימים המפגשים יהיו יותר צמודים, כמו ביוון מול קרואטיה, טוניסיה מול מונטנגרו ודנמרק נגד אקוואדור. כאן נבחרות המונדיאל יצטרכו ממש להוכיח שהן מתאימות לרמה. ואם אתם שואלים מתי המפגשים האלו יתקיימו, אז אני אענה כי על חשבון משחקי ההכנה. גם ככה משחקי הידידות הללו לא באמת מעניינים, וגם מפגשים בין ספרד לאיטליה לא מרתקים, כי זה פשוט לא חשוב. במקום זאת הן ישחקו בשביל מקום במונדיאל.
הרעיון הזה אמנם נשמע מעט מוזר, אך הוא רק יעזור לנו ליהנות מהמונדיאל כמו שהיינו רוצים.
לפנייה לכתב/ת 
