אזור הצבע: אלו הם האוהדים הטובים במונדיאל
הארגנטינאים משקיעים, האנגלים מתודלקים, המצרים יצירתיים, האיראנים מפתיעים, האיסלנדים מבוישים, המקסיקנים שולטים. קבלו את דירוג האוהדים בגביע העולמי ברוסיה
1. מקסיקו: לא הייתה כאן תחרות אמיתית. צריך להיות קרובים אל הצבא הירוק הזה כדי להבין את העוצמה שלו. הם מרעידים את המגרש בשירה, בעידוד ובבוז ליריבות, וממלאים את הרחובות. צבעוניים, יצירתיים, שמחים. לא באו כדי לריב או להילחם עם אף אחד, תמיד מצטרפים לריקודים ולמסיבות של אוהדי נבחרות אחרות. תענוג.
2. ברזיל: זו הכמות, אבל גם האיכות. אי־אפשר להביט לכיוון כלשהו מבלי לראות לפחות שני ברזילאים מתקרבים לעברך. הם עומדים בכל פינת רחוב עם כלי נגינה ומארגנים קרנבלים מאולתרים. זו הייתה חוויה מטורפת לראות אותם יוצאים מגדרם אחרי ההפסד של ארגנטינה לקרואטיה.
3. ארגנטינה: המשקיעים ביותר. כשהם מגיעים לאצטדיון, תוך חמש דקות הוא עובר הליך אזרוח מהיר עם שלטים ודגלים שמקיפים אותו. הם גם לא מסוגלים להסתיר את הכאב כשהדברים לא הולכים – והם לא הולכים.
4. רוסיה: לפני הטורניר הם לא בלטו בים התיירים, אבל אחרי משחק הפתיחה הנצרה השתחררה. הרגש הלאומי מציף אותם, הם צועדים בכל שעות היממה ומנופפים בדגלים.
5. אנגליה: רק תנו להם את המסעות המטורפים האלה. ההרגשה היא שהם אף פעם לא יקבלו את המשחקים בלב הפועם של מדינה מארחת כלשהי, אלא תמיד ייאלצו לנסוע לוולגוגרד, ניז'ני נובגורוד וקלינינגרד. אבל הם ייסעו לשם, ובכמויות אדירות, ולא יפסיקו לשתות ולעודד.
6. פרו: אחד הסיפורים היפים והמתסכלים. 50 אלף פרואנים הגיעו לרוסיה, והם באמת נמצאים בכל מקום, אבל אחרי שני הפסדים לא צודקים הם כבר בחוץ. חסרונם יורגש.
7. שבדיה: צבעוניים, מקסימים, באושר תמידי, שלווה קוסמית כזו. אולי אפשר להסביר זאת בסיפור שהגיע מניז'ני, שם דווח שהשבדים חיסלו את מלאי הבירה בכל הפאבים עוד לפני המשחק מול דרום קוריאה.
8. מצרים: ציון גבוה במיוחד על ההשקעה בתלבושות והנוכחות במספרים גדולים. היה נחמד גם אם לא היו שונאים אותנו כל כך.
9. מרוקו: האדום בולט לעין, ולא צריך לחפש אותו. באו בהמוניהם, ובאו ליהנות. חמים מאוד, מתחברים בקלות עם הסביבה.
10. אוסטרליה: עניין מוזר עם האוסטרלים האלה. לא שומעים אותם, אבל בהחלט רואים, והרבה. באחת החגיגות ההמוניות שאלתי קבוצה של שלושה אוהדים בני 60 פלוס: "מה המאפיין שלכם? כולם שרים ורוקדים ואתם בעיקר שותים". הם צחקו, הרימו כוס וענו: "זה בדיוק מה שאנחנו עושים".
11. איראן: הפתעה נעימה. באו בכוחות מתוגברים ומוסיפים גוונים מגניבים ביציעים.
12. קולומביה: גם כשהנבחרת שלהם לא שם, תמיד רואים מחוץ לאצטדיון כמה קולומביאנים עם דגל, דופקים כרטיס.
13. איסלנד: אוקיי, מחיאת כפיים ויקינגית, קלטנו. חוץ מזה, הם אש במגרש ומבוישים מחוצה לו.
14. ספרד: אחלה אוהדים, אבל לא התאימו את עצמם לזינוק במעמד הנבחרת בעשור האחרון.
15. גרמניה: חברים, אתם אלופי העולם! סבבה שהגעתם, אבל מה עם קצת תשוקה?
16. פולין: תמיד יש הרגשה של חצי כוח אצלם. לפעמים זה מתפרץ נהדר, אבל רוב הזמן הם קצת כבויים.
17. צרפת: ההיפסטרים של המונדיאל, כאלה שרואים על הנדנדות הענקיות בלב סנט פטרסבורג בקטע אירוני. לא מצליחים להלהיב.
18. סנגל: מגניבים, אבל משאירים טעם של החמצה. אולי הייתה להם יותר אנרגיה אם לא היו מתעקשים להישאר לנקות את היציע בסיום.
19. יפן: ואם כבר אוהדים שמנקים יציעים, אומה שידועה בתרבות יצירתית מוטרפת משלה, אבל זה לא בא מספיק לידי ביטוי כאן.
20. קוסטה ריקה: שילמדו משהו מהמקסיקנים. יש פה מספיק אוהדים שלהם כדי לעשות יותר רעש.
21. קרואטיה: בניגוד למה שרואים הפעם מהנבחרת, הם עדיין לא מימשו את הפוטנציאל.
22. בלגיה: איפה דור הזהב של הקהל שלהם?
23. דנמרק: מה שכתבנו על קוסטה ריקה, רק שילמדו מהשוודים.
24. ניגריה: בתחושה, הם מאוד צבעוניים ובולטים. בפועל זה לא קורה.
25. סרביה: מטורפים על הנבחרת שלהם, אבל לא משאירים חותם.
26. תוניסיה: להסתובב ברחובות עם דגלים בלי לומר מילה אפשר גם ביום העצמאות.
27. אורוגוואי: לצערם, הפסידו בגדול לכל שאר הדרום אמריקאיות בהיבט הזה.
28. סעודיה: כנראה שמי שהגיע עשה את זה במטוס פרטי וקנה יציע לעצמו.
29. פורטוגל: כפי שאמר אוהד שלהם אחרי הזכייה ביורו: "אנחנו קהל עצלן".
30. פנמה: ככה מנצלים את המונדיאל הראשון? איכזבתם.
31. דרום קוריאה: הו, תודה לכם שחקנים יקרים על שנאבקתם עבורנו.
32. שווייץ: נועלים את הדירוג עם הופעה חסרת חשק שמצדיקה חילוף במחצית.
לפנייה לכתב/ת 
