"הסולטן ארדואן": סמכויותיו החדשות של נשיא טורקיה
ביטול תפקיד ראש הממשלה, סמכות למנות ולהדיח שרים ושופטים ופיקוח ישיר על כל גוף ציבורי ופרטי - הבחירות שבהן ניצח ארדואן משלימות את המעבר של טורקיה ממערכת שלטון פרלמנטרית לנשיאותית, ומעניקות לו סמכויות ששום מנהיג טורקי לא החזיק בהן ב-100 השנים האחרונות
בניגוד לסקרים שצפו שנשיא טורקיה המכהן רג'פ טאיפ ארדואן עלול להיגרר לסיבוב שני בבחירות לנשיאות, הוא גרף 52.5% מקולות הבוחרים והכריז על ניצחונו. לאחר פרסום התוצאות הרשמיות אמר: "המנצחים של הבחירות הם טורקיה, העם הטורקי, הסובלים באזור שלנו וכל המדוכאים בעולם". המועמד המוביל של האופוזיציה, מוהרם אינצ'ה, גרף 30.7% מהקולות.
הבחירות היו אמורות להיערך רק בשנה הבאה, אבל ארדואן יזם את הקדמתן בטענה שלטורקיה דרוש כבר כעת נשיא בעל סמכויות נרחבות, כזה שיוכל להתמודד עם האתגרים הכלכליים והביטחוניים של המדינה. מאז תחילת השנה איבדה הלירה הטורקית יותר מ-20% מערכה, ופרשנים מעריכים כי ארדואן הקדים את הבחירות משום שחזה כי הכלכלה הטורקית צועדת לתקופה קשה עוד יותר – כזו שתפחית את סיכוייו לנצח בבחירות אם ייערכו בשנה הבאה.
הבחירות הללו משלימות את המעבר של טורקיה ממערכת שלטון פרלמנטרית למערכת שלטון נשיאותית, מהלך שנוי במחלוקת שארדואן הצליח לאשר רק בזכות ניצחון דחוק במשאל העם בשנה שעברה. ארדואן ייהנה כעת מסמכויות ששום מנהיג ממנהיגי טורקיה לא החזיק בהן במאה השנים האחרונות. אלו השינויים העיקריים:
תפקיד ראש הממשלה יחדל להתקיים, והנשיא ינהיג למעשה את הממשלה, את המשטרה ואת הצבא. הוא יוכל למנות תחתיו מספר בלתי מוגדר של סגני נשיא.
הנשיא יוכל להוציא צווים במטרה ליצור ולהסדיר משרדי ממשלה, וכן למנות או להדיח עובדי מדינה בכירים - כגון שרים ושופטים. כל זאת - ללא צורך לקבל אישור פרלמנטרי. הצווים, עם זאת, אינם יכולים לעסוק בנושאי זכויות אדם או חירויות בסיסיות, או לסתור חוקים קיימים. בתי המשפט יהיו אלו שבסמכותם לקבוע אם הצווים מפרים את החוק.
הנשיא יהיה רשאי להכריז על מצב חירום לתקופה של עד שישה חודשים, מבלי להזדקק לאישור הממשלה כדי לעשות זאת. במהלך תקופת החירום, בסמכותו של הנשיא להוציא צווים שעוסקים גם בנושאי זכויות אדם וחירויות. לפרלמנט אמנם תהיה סמכות לקצר, להאריך ואף לבטל את מצב החירום שעליו הכריז הנשיא - אך במקרה הנוכחי של ארדואן, לפחות, מפלגתו היא זו ששולטת בפרלמנט. בכל מקרה, כל צו שהנשיא יוציא במהלך מצב החירום נדרש לקבל את אישור הפרלמנט תוך שלושה חודשים, אחרת יבוטל באופן אוטומטי.
אם יחליט לעשות זאת, יוכל הנשיא לתכנן בעצמו את תקציב המדינה - במקום הפרלמנט, שזה היה עד עכשיו בסמכותו.
מבקר המדינה (ה-DDK), מוסד שנמצא בטורקיה תחת הנשיא ואחראי לפקח על פעילותם של גופים ציבוריים ופרטיים, יהיה רשאי לפתוח בחקירה מינהלית נגד כל גוף ללא צורך באישור. משום שהמוסד כפוף ישירות לנשיא, סמכות זו למעשה מעניקה לנשיא מרות ישירה על גופים רבים, בהם גם כל כוחות הביטחון.
חברי ועדת השופטים והתובעים הכלליים העליונה (ה-HSK) ימונו כעת על ידי הנשיא ועל ידי הפרלמנט. הנשיא אחראי למנות ארבעה מהם, והפרלמנט אחראי על מינוי שבעה. מלבדם, שר המשפטים וכן סגנו חברים בוועדה הזו באופן אוטומטי - והם, כאמור, ממונים בכל מקרה על ידי הנשיא.
מספר חברי הפרלמנט יוגדל מ-550 ל-600. הגיל המינימלי שבו ניתן להיבחר לפרלמנט יונמך מ-25 ל-18. חברי פרלמנט לא יורשו עוד לכהן גם כחברי ממשלה, כלומר כל מי שמונה לשר יאולץ להתפטר מהפרלמנט. יו"ר הפרלמנט ייבחר באמצעות הצבעה של חברי הפרלמנט עצמם.
הנשיא יהיה רשאי לפזר את הפרלמנט על פי החלטה שלו בלבד. עם זאת, צעד שכזה יביא גם להקדמת הבחירות לנשיאות.
הנשיא יוכל לכהן בתפקיד במשך שתי קדנציות - כל אחת באורך של חמש שנים. אם הפרלמנט מחליט להקדים את הבחירות במהלך כהונתו השנייה של הנשיא, עם זאת, הוא יוכל להתמודד על כהונה נוספת.
ארדואן ואנשיו טוענים כי המשטר הנשיאותי הטורקי שכונן בעקבות משאל העם אינו שונה מהמשטר הנשיאותי במדינות כמו ארה"ב וצרפת, אך מבקריו טוענים כי בנוסח הטורקי של משטר נשיאותי אין אותם בלמים ואיזונים שיש במשטרים נשיאותיים אחרים. כך למשל הפרלמנט אמנם יכול להדיח את הנשיא אם למהלך כזה מושג רוב של שני שלישים מהחברים, אבל המילה האחרונה תהיה של בית המשפט החוקתי – שרוב שופטיו ממונים על ידי הנשיא עצמו.
ארדואן עלה לשלטון בטורקיה כראש הממשלה בשנת 2003 – וב-15 השנים שעברו מאז הוא לא הפסיד מעולם במערכת בחירות. בשנת 2014 עבר מתפקיד ראש הממשלה לתפקיד הנשיא, לא לפני שפעל להרחבה דרמטית של סמכויות הנשיא. בשנות שלטונו של ארדואן קודמה מאוד נוכחותו של האיסלאם בציבוריות הטורקית והודק מאוד הפיקוח על כלי התקשורת.
בעקבות ניסיון להפיכה צבאית נגדו בקיץ 2016 יצא ארדואן למבצע טיהורים במוסדות הציבור, במוסדות החינוך ובמערכת המשפט. יותר מ-100 אלף טורקים פוטרו מעבודתם ועוד עשרות אלפים נכלאו בטענה שיש להם קשרים לאיש הדת הגולה פתחוללה גולן, שאותו האשים ארדואן בארגון ההפיכה. בעקבות מבצע הטיהורים העמיק הקרע בין ארדואן לבין אירופה, וכשמדינות היבשת כגון גרמניה והולנד מתחו עליו ביקורת וסירבו לאנשיו לערוך עצרות בחירות למהגרים הטורקים החיים בשטחן – לא היסס לכנות אותן "נאצים". ארדואן גם הביא כמובן את היחסים בין ישראל לטורקיה לשפל חסר תקדים.
לפנייה לכתב/ת 
