שיא בפניות עובדים שהופלו על רקע מילואים ולאום - אך המצב האמיתי חמור בהרבה
1 מכל 10 עובדים בישראל מעיד כי חווה אפליה בעבודה - שיעור המשקף מאות אלפי עובדים. עם זאת, בעשר שנים שנות קיומה של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה פנו אליה רק 6,821 עובדים. הדו"ח השנתי של הנציבות מגלה: ב-2017 נרשם שיא בפניות הקשורות למילואים, הטרדה מינית ולאום
כמות הפניות המגיעה לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה אינה מתקרבת לשקף את היקף האפליה הקיימת במקומות העבודה בישראל - כך מתברר מסקר שביצעה הנציבות. לפי נתוני הדו"ח המלא שתגיש נציבות שוויון הזדמנויות לשר העבודה והרווחה, בשנת 2017 התקבלו 766 פניות בנושא אפליה בעבודה - עלייה של 8% לעומת 2016. מאז הקמת הנציבות, בספטמבר 2008, התקבלו 6,821 פניות בנושאי אפליה בסך הכל, ורוב הפונות היו נשים.
לעומת זאת, בסקר שביצעה הנציבות טענו כ-10% מהישראלים שחשו אפליה במקום עבודתם הנוכחי - כלומר מדובר במאות אלפי אזרחים הטוענים לאפליה - אך אינם מתלוננים על כך לנציבות. הדו"ח המלא והסקר מתפרסמים לראשונה ב-ynet.
ראיון: האישה שנאבקת על ההזדמנות השווה שלכם בעבודה
רוב הפניות - על תנאי עבודה ופיטורין
בנציבות, אשר נמצאת תחת סמכותו של משרד העבודה והרווחה, ניתחו את פניות העובדים בשנת 2017 וגילו כי משקל הפניות בנושא אפליה על רקע היריון הגיע לחמישית מסך הפניות, לעומת כרבע מהפניות בשנת 2016. שיעור הפניות בנושא אפליה על רקע שירות מילואים הוא הגבוה ביותר מאז הקמת הנציבות, ועומד על 7.6% מסך כל הפניות בשנת 2017. נושא פניות זה הוא הרביעי בשכיחותו בשנת 2017, לאחר אפליה על רקע הריון, מין ולאום.
גם מספר הפניות לנציבות השוויון בנושא אפליה על רקע הטרדה מינית, וכן על רקע לאום, עלה בשנת 2017, והוא הגבוה ביותר מאז הקמת הנציבות, כמו גם שיעורן מתוך כלל הפניות.
מהתפלגות הפניות במגזר הערבי עולה כי 27.5% מהפניות הם בנושא אפליה על רקע לאום, 17.5% מהפניות בנושא אפליה על רקע הריון, 7.5% בגין אפליה על רקע מין, 6.9% בגין מידע ונתונים, 6.3% בשל אפליה על רקע דת ו-5% מהפניות על רקע השקפה/מפלגה.
שיעור האזרחים הערבים שפנו לנציבות בשנת 2017 גדל ל-21% מסך הפונים, לעומת 14% בשנת 2016. בנציבות מציינים כי העלייה נובעת ככל הנראה כתוצאה מקמפיין “מיש-פושטא” שהתקיים ברבעון הראשון של שנת 2017, בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי, ואשר נועד להגביר את מודעות החברה הערבית לחוק ולנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה.
אחד מכל עשרה עובדים חווה אפליה בעבודה
עם זאת, מסקר מקיף שערכה הנציבות בשיתוף עם מינהל המחקר במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, נראה כאמור כי כמות הפניות אותה מקבלת הנציבות נמוך מאוד ביחס לאפליה האמיתית הקיימת בחברה הישראלית.
9.5% מהנשאלים בסקר השיבו שחשו אפליה במקום עבודתם הנוכחי על רקע אחד או יותר מששת הנושאים שנבחנו - הורות או הריון, דתיות, מוצא, לאום, גיל ו/או מגדר. כלומר מדובר בעובד/ת אחד/ת מתוך כל עשרה ישראלים.
שיעור המדווחים על אפליה היה גבוה יותר משמעותית במגזר הציבורי - 14.5% מהנשאלים המועסקים במגזר הציבורי לעומת 6.5% מהנשאלים המועסקים במגזר הפרטי או בעמותות.
שיעור הערבים שדיווחו על תחושת אפליה עמד על כ-20% לעומת 8% מהיהודים. בנציבות מציינים כי שיעור הערבים שדיווחו על אפליה היה גבוה יותר לא רק בקרב המדווחים על אפליה על רקע לאום (6% בקרב הערבים לעומת 1.5% בקרב היהודים), אלא גם בקרב מי שדיווחו על אפליה על רקע מגדר - 7% מהערבים לעומת 2.5% מיהודים, ואפליה על רקע דתיות - 6% מהערבים לעומת 2% מהיהודים.
הסקר בדק האם הנשאלים חשו אפליה בתהליך חיפוש העבודה האחרון שלהם, או בתהליך החיפוש לעבודתם הקודמת. כ-14% מהנשאלים דיווחו שחשו אפליה במהלך תהליך חיפוש העבודה על רקע אחד או יותר מנושאי האפליה שנבדקו. כ-7% מהמשיבים חשו אפליה על רקע גיל, כ-4% חשו אפליה על רקע מוצאם, כ-3% חשו אפליה על רקע הורות או הריון ושיעור דומה על רקע דתיות, 2% חשו אפליה על רקע מגדרם ו-2% חשו אפליה על רקע הלאום שלהם.
רק חצי מהעובדים מודעים לקיום חוק שוויון הזדמנויות
עוד עלה מהסקר כי בשנת 2017,רק 33% מהמועסקים היו מודעים לקיומה של נציבות השוויון, אך עדיין מדובר בעלייה לעומת 20% מהמועסקים בשנת 2011. שיעור המכירים את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה נשאר דומה ועמד על כ-52% שהעריכו שהם מכירים את החוק באופן מלא או חלקי, לעומת 49% בשנת 2011.
כמחצית מהנשאלים שהכירו את החוק העריכו שמקור המידע העיקרי שלהם לגבי חוק שוויון הוא מהתקשורת, וכך גם מקרב מי ששמעו על הנציבות. שיעור המכירים את נציבות השוויון היה גבוה יותר בקרב המועסקים בארגונים גדולים (500 עובדים או יותר) – 39% לעומת 26% בקרב המועסקים בארגונים קטנים (עד 24 עובדים).
מהסקר לא נמצאו הבדל בין נשים וגברים בהכרת החוק, אבל נמצא הבדל בהכרת הנציבות – 38% מהגברים מכירים, לעומת 28% מהנשים. עוד עולה מהממצאים ש-53.2% מהיהודים מכירים את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, לעומת 44.7% מהערבים, אולם הכרת הנציבות בקרב שתי הקבוצות דומה - 33% מיהודים לעומת 30.8% מהערבים.
ולבסוף, באופן לא מפתיע נמצא קשר רציף בין רמת ההשכלה להכרת החוק והנציבות: בקרב נשאלים שהשכלתם היא עד תיכונית וללא בגרות 68.4% לא מכירים את החוק כלל, ו-79% אינם מכירים את הנציבות. מנגד רק 32.6% מהנשאלים בעלי תואר שני או שלישי אינם מכירים את החוק כלל, ו-53% לא מכירים את הנציבות.
בראיון לynet התייחסה הנציבה הארצית, מָרים כבהא, לתוצאות הסקר ואמר כי למרות העלייה, "אחוז העובדים שמכירים את הנציבות עדיין נמוך". היא הוסיפה כי "גם מבחינת מספר הפניות, אפשר לראות שהוא נמוך יחסית ולא משקף את מצב האפליה בשוק העבודה. בשנים האחרונות אנחנו שמים דגש על הנגשת הנציבות. אם פעם היינו מחכים לפניות שיגיעו אלינו, היום אנחנו מגיעים לאוכלוסיות המופלות עצמן ומקיימים הרצאות. יש לנו פורום לאוכלוסיה ערבית, חרדית, ואתיופית".
כבהא סיפרה כי במגזר הערבי נדרש היה לבנות את האמון בנציבות כמעט מאפס: "האינסטינקט הראשוני במגזר הערבי כלפי הרשויות הוא: 'מה פתאום יש רשות שבאה לעזור לנו? איפה הקאץ'?'. אז הייתי מגיעה להרצאות של שניים-שלושה אנשים כדי להראות שאנחנו פה כדי לעזור להם, וזה התחיל להשתפר".
פערי שכר מגדריים ועבודה ליהודים בלבד
בשנת 2017 הייתה נציבות השוויון, בה מועסקים 10 עורכי דין בלבד, מעורבת ב-14 תיקים והליכים משפטיים, שחמישה מהם עדיין תלויים ועומדים.
ארבעה מ-14 תיקים אלה היו בנושא אפליה על רקע לאום, ארבעה בנושא מגדר ועוד שלושה בנושא אפליה על רקע גיל. שלושה תיקים נוספים בהם טיפלה הנציבות בשנת 2017 היו בנושאי אפליה על רקע הריון, מוצא ומקום מגורים. ארבעה מהתיקים בהם טיפלה הנציבות בשנת 2017 הם תיקים חדשים, שנפתחו בשנת 2017.
בין הנתבעות בתיקים היו עיריית ירושלים, אשר בית הדין קבע כי תפצה עובדות שלה בסכום של 200 אלף שקל מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה על פערי שכר מגדריים; ואתר אינטרנט בשם "עבודה עברית" אשר פרסם משרות למחפשי עבודה ועסקים יהודים בלבד, ובית משפט השלום קבע כי ישלם פיצוי של 40 אלף שקל.
לפי נייר עמדה שפורסם על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, מספר התקנים בנציבות הישראלית נמוך מאוד יחסית למדינות עם כמות אוכלוסייה דומה באירופה. ממוצע התקנים באותם גופים אירופאיים הוא 33, כמעט פי שלושה מן הכמות בנציבות הישראלית.
"בגלל שאין לנו אינסוף משאבים ואנחנו צוות מצומצם, היינו צריכים לגבש תוכנית לגבי הגשת תביעות, כשהעיקרון שמנחה אותנו הוא היעילות הרוחבית", הסבירה כבהא את האסטרטגיה של הנציבות בצד המשפטי.
בנוסף, חשוב להדגיש שהנציבות הישראלית אינה גוף עצמאי, אלא כפופה למשרד ממשלתי (בתחילה משרד הכלכלה והיום משרד העבודה). זאת, בניגוד לרוב הגופים מקדמי השוויון באירופה, שהוקמו כרשויות עצמאיות, בעלות אישיות משפטית נפרדת מהמדינה. עובדה זאת אינה מאפשרת לנציבות להביע את עמדתה העקרונית בנושאי אפליה בחברה הישראלית, שלעיתים יכולה להיות מנוגדת לזו של הממשלה ושר העבודה.
כבהא מציגה היום חלק מנתוני הדו"ח בכנס מיוחד המתקיים בבאר שבע, לציון עשור להקמת הנציבות. לדבריה, "היקף הפעילות של נציבות השוויון התרחב עוד יותר בשנת 2017 והוא כולל טיפול בפניות הציבור, ניהול תיקים והליכים משפטיים, שיתופי פעולה עם מעסיקים ועוד. בשנה האחרונה אנו רואים מודעות הולכת וגוברת כלפי אפליה של אוכלוסיות מודרות הן מצד המעסיקים והן מצד המועסקים.
"יחד עם זאת הדרך לשוויון עוד ארוכה ומצריכה שיתופי פעולה נוספים בין כל המגזרים. אנחנו בנציבות מאמינים כי הגיוון התעסוקתי הוא לא רק אינטרס של המעסיקים והמעסיקות אלא הוא אינטרס של כולנו ליצירת חברה טובה יותר".
שר העבודה והרווחה, חיים כץ, אמר בתגובה לדו"ח כי "הדרך היעילה ביותר להילחם בתופעה הפסולה של אפליה במקומות העבודה ולבלום פגיעה בעובדים היא המשך העלאת המודעות לנושא ולבצע פעילויות הסברה בקרב המעסיקים כפי שמבצעת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. העובדים צריכים לדעת שיש להם כתובת לפנות אליה בכל מקרה שבו הם מרגישים שהמעסיק עושה תיעדוף אסור שלא על פי קריטריונים מקצועיים".
לפנייה לכתב/ת 
