שלא ייגמר לעולם: כיף של מונדיאל
משחקים מלהיבים, כמות שערים מטורפת, הפתעות, מהפכים, הכרעות בתוספת הזמן ומערכת VAR אחת שמשנה לגמרי את חוקי המשחק. כל מה שלא ראינו בגביע העולמי בברזיל, שהיה משעמם להחריד, אנחנו מקבלים ברוסיה
לקראת סיום שלב הבתים במונדיאל צריך לקום ולומר - עם כל הרעש סביב קיום הטורניר ברוסיה, הוא מספק לנו עד עכשיו מופע מעולה. לפעמים התפאורה מאבדת חשיבות כשהסיפור הופך להיות כל כך מרתק. גם אם הוא התחיל בתור רעיון בלי הרבה תוספות, הסיפור פשוט כותב את עצמו, ואז הבלתי צפוי נכנס לפעולה.
לאנשים יש זיכרון קצר, והדברים היחידים שנשארו צרובים בזכרונם מהמונדיאל הקודם הם שארגנטינה הגיעה לגמר, נוצחה בהארכה על ידי גרמניה, ואותה גרמניה דרסה את ברזיל בתוצאה שתיזכר עוד שנים ארוכות. למעשה, אם אנחנו חוזרים לאותו מונדיאל, ואוסיף ואזכיר שאני אוהד גדול של נבחרת ארגנטינה וטסתי לברזיל לראות אותה, זה היה מונדיאל פשוט משעמם.
התוצאה הפופולרית בו הייתה 1:0 וזכינו ללא מעט משחקים מייגעים של 0:0. זה היה מונדיאל צפוי להחריד וחסר מתח. הנבחרת הארגנטינאית הייתה נבחרת עם משמעת טקטית גבוהה, הגנתית, משעממת, שסיפקה כדורים למסי, היגוואין ודי מריה וחיכתה שהם יעשו ניסים. זה עבד עם הרבה מזל. מסי סיים עם ארבעה שערים, כשדי מריה והיגאווין הרחק מאחוריו עם שער אחד כל אחד. זו לא הייתה הנבחרת הארגנטינאית המלהיבה שהתרגלנו לראות במהלך השנים, מאז אותו מונדיאל קסום ב-2006, שם שיחקה נבחרת שהייתה כל כך טובה שמסי בקושי קיבל בה דקות משחק (ואומנה על ידי לא אחר מחוסה פקרמן הגדול - כיום מאמן נבחרת קולומביה). גרמניה לא הייתה הרבה מאחוריה, וחוץ מאותו 7:1 מהדהד מול ברזיל, לא הייתה כל כך טובה אלא יותר גילתה עליונות טקטית וקור רוח על פני נבחרות בכושר ירוד.
לעומת זאת הישר מרוסיה אנחנו מקבלים מונדיאל שמספק לנו גם משחקים מלהיבים, גם כמות שערים שלא זכורה בשלב הבתים זה הרבה זמן, גם הפתעות על ימין ועל שמאל, וגם מהפכים ושערים בדקות הסיום. מה עוד אפשר לבקש? עוד הרבה הצגות כאלה! אז מאיזה כיוון יגיעו ההצגות?
קולומביה - חוסה פקרמן כבר אמרנו? - אחרי פתיחה נוראית קולומביה מספקת לנו את הקרנבל שכולם ציפו ממנה, ומשאירה אותנו עם טעם של עוד.
אנגליה - סוף סוף מממשת משהו מהפוטנציאל שלה עם הקונצרט מול פנמה (החגיגות של אוהדי פנמה אחרי שער הניחומים הן שיעור באהדת הנבחרת לכל אוהד ברחבי העולם), וגורמת לכולם לחלום שהנה, הנה הגיע הרגע שלה ויש עוד הרבה מה לצפות (למרות שבפועל תגיע הנפילה הכואבת, בכל זאת, מסורת זו מסורת).
קרואטיה - אז נכון שהמשחק מול ארגנטינה השתנה לחלוטין אחרי הטעות האיומה של קבז'רו, אבל עדיין זו נבחרת משופעת כוכבים (מנדז'וקיץ', ראקיטיץ', מודריץ' - כמה איצ'ים אתם רוצים עוד?) שממצה את הפוטנציאל שלה ובכושר טוב. היא עוד תדבר הרבה במונדיאל.
פורטוגל - צריך להפנים דבר אחד, פורטוגל זה לא רק כריסטיאנו רונאלדו. לרונאלדו היו ימים קשים בנבחרת (לפני היורו) שבהם הוא חיכה לשתי מסירות נורמליות משחק שלם. ביורו הם הראו עד כמה הם מסוכנים כשהכל מתחבר יחד, ובמונדיאל הזה הנבחרת בכלל מראה לא רק הגנה קשוחה, אלא גם התקפה מעולה. למרבה הפלא הפורטוגלים הצליחו לסיים את המשחק מול איראן הכסחנית בלי פציעות, אבל את אורוגוואי הם יצליחו לעבור רק אם יחזרו למתכונת היורו - למשוך את היריבות להארכה ולנסות לגנוב ניצחון בפנדלים.
צרפת - אמנם הרבה יותר סולידית משאר הנבחרות המוזכרות, אבל לבינתיים עושה את העבודה ביעילות. אם נסתכל על המונדיאלים הקודמים, יעילות זה שם המשחק (גרמניה כבר אמרנו?).
רוסיה - מישהו זוכר דיבורים לפני המונדיאל שהמארחת לא תחזיק מעמד אפילו בשלב הבתים? אז נכון שרוסיה קצת איבדה את הראש מול אורוגוואי (שוב שחקן שגורם להרחקה מוקדמת שלו מהמשחק, מילא אתה הורס לעצמך אבל לא חבל להרוס לכל הנבחרת שלך?), אבל הם יתנו פייט לספרד בשמינית. למה? בואו נגיע לספרד.
ספרד - כולם מצפים ממנה להתעורר. אבל זה כבר ברור עוד מלפני המונדיאל שיש יותר מדי טיקי ופחות מדי טאקה. היה אפשר לראות גם מול פורטוגל ובטח מול מרוקו, שהמערך של ספרד שברירי. האם רוסיה עם הקהל הביתי יצליחו להפתיע? סביר להניח שספרד תהיה גדולה עליהם, אבל משחק טוב בטוח יהיה.
גרמניה - כי גרמניה היא גרמניה. מישהו הסתכל על הפנים של טוני קרוס בדקה ה-95 מול שוודיה? הוא היה נעול מטרה יותר מטיל של F16.
מקסיקו - כל הפרשנים ניבאו שהיא בכלל תיכשל בשלב הבתים, שהיא נבחרת אפורה עם שחקנים שאמנם באים כולם מאירופה, אבל מקבוצות בינוניות, ועם צ'יצ'ריטו אחד שלא בכושר. אז אמרו. איפה הם ואיפה גרמניה.
ברזיל - כמובן, הדובדבן שבקצפת. מועמדת שבדרך לגמר תספק עוד הרבה שערים יפים, ובדרך תשיג איזו נקמה קטנה בגרמניה (תחזית שלי). נבחרת שתמיד תענוג לראות, במיוחד כשניימאר מפסיק עם ההצגות ומתחיל לשחק.
יפן, סנגל, ניגריה - למרות שאני מזכיר אותן באותה נשימה, כל אחת מהן הראתה בזכות עצמה שהן לא באו למונדיאל לשמש תפאורה. חבל שבמקרה של שתי הראשונות, אחת תעלה על חשבון השנייה. במקרה של ניגריה, אם לא יהיה שינוי דרסטי בנבחרת הארגנטינאית, הם יוציאו ממנה תיקו מכובד, וגם אם לא הם מראים שגם כשלא מצפים ממך, אפשר להפתיע.
פקטור אחרון קטן גדול שצריך להוסיף: מערכת ה-VAR. אז דיברו על כך שלא יכול להיות שהשופט יכריע על פי הקביעה של שופט המסך, ושזה יפגע בזמן המשחק, ומה לא. קיבלנו דוגמה נוספת בשער השוויון הספרדי מול מרוקו (למרות שפרשן כאן אמר ש"יש נבדל ברור" והתקשתי להבין איך אני והוא רואים את אותו ההילוך כי לי זה היה נראה אותו קו), המערכת עובדת ומוכיחה את עצמה. כל ההחלטות שקיבלו בעזרתה היו נכונות ולמעשה הצילו את המשחק מטעויות שיפוט. כבוד לפיפ"א שסוף סוף קיבלה אומץ לשלב את המערכת.
לסיכום, נשאיר את התחזיות בצד ופשוט נהנה מהמופע, כי לסיפור הזה יהיו עוד הרבה טוויסטים בעלילה. שיהיה המשך מונדיאל מלהיב לכולם!
לפנייה לכתב/ת 
