תהיה גבר, בנט
מכתב גלוי לשר החינוך: אל תסגור את הטלוויזיה החינוכית
אל: שר החינוך נפתלי בנט - אבא של יוני, מיכל, אביגיל ודוד
מאת: יורם יובל - אבא של דני, רפי, נעמי, איילה ויעל
הנדון: סגירת הטלוויזיה החינוכית
נפתלי היקר,
אם לא תעשה משהו, ומהר, יחסלו את הטלוויזיה החינוכית ב-15.8.18. ראש הממשלה שלך, בנימין נתניהו, יוכל לחייך בסיפוק, ולתלוש עוד דף מספר המטרות שלו: עוד ערוץ מדיה ישראלי עצמאי יושמד, וזה יהיה כל כך חבל. כי זה לא עניין של פוליטיקה.
לא סתם קוראים לטלוויזיה הזאת "חינוכית". לעניות דעתי הטלוויזיה החינוכית היא ה-BBC שלנו, לא פחות. היא נהדרת, גאווה ישראלית, מוסד עם רקורד מפואר ועשייה עכשווית נפלאה. והיא שייכת כולה למשרד שלך, משרד החינוך. ומה שהכי חשוב: במצב שנוצר היום, רק אתה יכול להציל אותה.
שר החינוך, נפתלי בנט(צילום: אמיל סלמן)
אמרת דברים יפים, באמת יפים, על הטלוויזיה החינוכית. הצהרת הרבה פעמים כמה אתה נגד הסגירה שלה. התמוגגת על זיכרונות הילדות שלך מן החינוכית. וסיפרת שהילדים שלך, כמו הילדים שלי, גדלו, ועדיין גדלים עליה. כל זה יפה מאוד. אבל עכשיו צריך גם לעשות משהו, נפתלי, לא רק לדבר.
אם אתה חושב שהיא כל כך נהדרת, ואם היא שייכת למשרד שלך, אז מדוע אתה נותן לה להיסגר? "ידי כבולות", אתה נאנח כבר כמה חודשים, ומתכוון בזה לסעיף נבזי במיוחד בהסכם הקואליציוני. זהו סעיף שנותן לנתניהו זכות וטו על כל החלטה ממשלתית שקשורה לעולם התקשורת. כי נתניהו - כמו נתניהו. אין עליו.
אני לא מפנה את המכתב הזה לנתניהו, כי חבל על הזמן. אני יודע היטב מה חשוב לאיש הזה, ומה מנחה את צעדיו, ונדמה לי שגם אתה יודע. אבל אתה גם יודע, כשצריך, להתעמת איתו, ועם שר האוצר כחלון. להתעמת -- וגם לנצח. כבר עשית את זה. והטלוויזיה החינוכית היא שלך. היא בידיך. אז אל תיתן להם לרסק אותה. כאן אין ימין ושמאל, נפתלי, כאן כולנו עם ישראל, וכולנו מאוחדים.
כי מי שיפסידו יהיו אלה שאתה אמון על חינוכם - ילדי ישראל. ובייחוד אותם מאות אלפי ילדים - בעצם, אחת מכל ארבע ילדות וילדים ישראלים, שחיה מתחת לקו העוני. אלה הילדים שלהורים שלהם אין כסף לשלם לערוצי הכבלים, והם מקבלים את החינוכית הביתה, בחינם, כמו שצריך.
יהיו כאלה שיגידו שהשידור החינוכי האיכותי בישראל לא ייפסק. הרי במקביל לסגירת החינוכית בעוד חודש וחצי, ייפתח בתאגיד השידור ערוץ חדש, ייעודי לילדים ונוער. יגידו, אבל אתה ואני יודעים שזה שטויות.
"רגע עם דודלי". אחת התוכניות המיתולוגיות ב"חינוכית"(צילום: דב טנא ומיכה בראון, באדיבות הטלוויזיה החינוכית)
מתוך "קרובים קרובים"(צילום: דב טנא ומיכה בראון, באדיבות הטלוויזיה החינוכית)
מתוך "שכונת חיים"(צילום: דב טנא ומיכה בראון, באדיבות הטלוויזיה החינוכית)
תגיד, אתה מוכן שיפריטו את מערכת החינוך היסודי בישראל? גם אני לא. יש דברים שאסור להפריט, וחינוך זה אחד מהם. וגם השידור החינוכי. זה כל כך פשוט.
מספרים לנו שהטלוויזיה החינוכית היא, כמו האימפריה הבריטית, מוסד עם מסורת מפוארת שנמצא בשקיעה, וימי הזוהר שלו מאחוריו. בשתי מילים: חרטה ברטה. כבר כמה שנים שהחינוכית במקום ראשון עד שלישי ברייטינג (אחוזי צפייה) של ילדים בגילאי 8-4.
ובדיגיטל, החינוכית שוברת שיאים ממש. ולזה תורמות גם הילדות שלי, כי אצלנו בבית אין טלוויזיה: 5 מיליון צפיות ביוטיוב כל חודש, 5 מיליון צפיות בפייסבוק כל חודש, ועוד ועוד צפיות באפליקציה של החינוכית, שהיא חינמית, זמינה לכל אדם בכל סמארטפון, וללא פרסומות.
מספרים לנו שבחינוכית העובדים חוגגים על משכורות שמנות, על חשבון משלם המסים הישראלי. עוד קישקוש. הנה האמת: 180 עובדים, עם משכורת ממוצעת של 6,500 שקלים בחודש. וזה עוד לא הכול: הצעת החוק של מיקי זוהר, שיכולה להציל את החינוכית, כרוכה בהתייעלות נוספת, שתוזיל עד 2019 את העלות שלה, עד מתחת לעלות של הערוץ החלופי בתאגיד.
ואם כבר מדברים על התאגיד: רשות השידור הישנה היתה חולה, נפוחה, מאובנת, וגם פוליטית. לא הייתה ברירה אלא לסגור אותה, ולהתחיל משהו חדש. עשינו את זה. אבל החינוכית לא חולה, לא נפוחה, לא מאובנת וגם לא פוליטית. “If it ain’t broke, don’t fix it”, אומרים באמריקה, וגם אתה ואני חושבים ככה.
כן, אתה אומר בוודאי, אבל בחינוכית, במסגרת התוכניות שלה למבוגרים, נותנים במה ופתחון פה לכמה שמאלנים מרגיזים במיוחד, אנשים כמו בן כספית, דן מרגלית, וגם עבדך הנאמן. מצווה לסגור להם את המיקרופון. בעצם, כבר אמרת את זה עוד ב-2016: שאתה בעד להפסיק את כל שידורי האקטואליה של החינוכית, ולהתמקד אך ורק בתכנים חינוכיים לילדים.
אתה יודע מה? בסדר גמור. עלי. נשמע הגיוני. מוכן לזה. אני באופן אישי אסתדר היטב גם בלי התוכנית שלי, "שיחת נפש", בחינוכית. תגיד מילה, ואני עף בלי לעשות עניין. אבל אל תחרב את כל העיר בשביל רשע אחד, שמוכן לצאת לגלות בלי לעשות בעיות.
אז מה אתה אומר, נפתלי? תמשיך להתנצל ולהצטדק, ותיתן לפשע המאורגן הזה לקרות? או שתעשה מה שאתה יודע בעומק הלב שלך שצריך לעשות, ואתה יודע גם איך לעשות, משהו שיכבד אותך ואת כולנו, וייטיב עם הילדים שלנו? הבמה שלך, ידידי. כולנו מסתכלים עליך. אנחנו איתך. אל תאכזב אותנו.
בברכה חמה,
יורם יובל
office@yovell.co.il
לפנייה לכתב/ת 
פרופ' יורם יובל
מומלצים
