אפריקה קרסה במונדיאל: "צעד גדול אחורה"
ב-1990 פלה חזה שעד שנת 2000 נראה אלופת עולם אפריקאית. 18 שנים אחרי שפג התוקף לתחזית של כוכב העבר הברזילאי, הנבחרות מאפריקה רשמו ברוסיה שפל שלא נראה זה 36 שנים. דרוגבה: "הזדמנות לשקול מחדש את האסטרטגיה שלנו"
למרות שהיא הגיעה למונדיאל עם מוחמד סלאח, אחד מכוכבי הכדורגל הלוהטים ביותר בעולם כיום, וחרף הבאזז הרב שיצרה נבחרת ניגריה עם המדים האופנתיים והאהדה לה זכה מאמן סנגל אליו סיסה עם התנהגותו הקולית – יבשת אפריקה רשמה במונדיאל הזה שפל שכמוהו לא נראה 36 שנים – אף נבחרת אפריקנית לא תשחק בשלב שמינית הגמר.
במונדיאל 1986 הייתה זו נבחרת מרוקו שהפכה לנבחרת האפריקנית הראשונה שמעפילה לשמינית הגמר. מאז בכל מונדיאל הייתה לפחות נבחרת אפריקנית אחת בשלב הנוקאאוט – עד השנה.
מבין חמש האפריקניות, נראה שהכישלון של מצרים הוא הצורם ביותר. הנבחרת המצרית חזרה למונדיאל בקול תרועה רמה לראשונה מאז 1990 וגם ההגרלה יחסית האירה לה פנים כשהיא נפלה לבית עם סיכויי העפלה ריאליים יחד עם רוסיה, אורוגוואי וערב הסעודית. אלא שהבשורות הרעות עבור הפרעונים החלו עוד בגמר ליגת האלופות עם הפציעה של מוחמד סלאח אחרי העבירה הברוטלית של סרחיו ראמוס. סלאח אמנם הגיע לרוסיה, אך שותף רק בשני משחקים והספיק להסתכסך עם ההתאחדות המצרית סביב תמונה עם המנהיג הצ'צ'ני השנוי במחלוקת. עם סלאח בכושר ירוד, המצרים סיימו את המונדיאל ללא נקודות.
גם שתי הנבחרות האחרות מצפון אפריקה לא נחלו הצלחה. מרוקו אמנם הציגה כדורגל מהנה לפרקים אבל אחרי שהפסידה במה שסומן כמשחק המפתח שלה להמשך – משחק הפתיחה מול איראן, היא איבדה למעשה סיכוי. תוניסיה השיגה את הניצחון הבודד שלה מול פנמה במשחק לפרוטוקול ולא הצליחה להפתיע את בלגיה ואנגליה החזקות ממנה בהרבה.
ניגריה אמנם הייתה בתמונה עד הרגע האחרון והרשימה עם ניצחון על איסלנד, אך נכנעה בסופו של דבר לשער דרמטי של מרקוס רוחו הארגנטינאי, ובאמת שלא רצינו להשתמש שוב בקלישאה החבוטה על הנאיביות האפריקאית.
סנגל היא כמובן הסיפור הטרגי מכולן לנוכח ההדחה יוצאת הדופן בגלל כרטיסים צהובים. אבל השורה התחתונה היא שהסנגלים לא צלחו אולי את הבית הנוח ביותר שהיו יכולים לקבל.
לא פשוט לשים את האצבע על הסיבה הספציפית לכישלון. דרוגבה בכל אופן דוחה את הסטיגמות לגבי הפערים הכלכליים: "יש לנו את הכסף כדי להתפתח, אבל אנחנו צריכים יותר מזה. אנחנו צריכים את העקביות ואת המבנה של הנבחרות האירופיות והדרום אמריקאיות. אנחנו נצליח יום אחד, אבל אנחנו צריכים לחשוב שוב איך לגשת לטורנירים האלו".
הפערים המבניים שאליהם דרוגבה מתייחס אכן עמדו לרועץ עבור הנבחרות מאפריקה – נראה שהתרבות הארגונית הלקויה היא עקב אכילס בולט ביבשת השחורה. מלבד הסכסוך המדובר בין סלאח להתאחדות המצרית, בניגריה עוסקים בימים אלו בהוצאות המופרזות של אנשי ההתאחדות ששהו ברוסיה.
ויש אחד שעדיין מאמין באלופת עולם מאפריקה
ב-1990, אחרי הופעה מזהירה של נבחרת קמרון במונדיאל באיטליה שהסתיימה רק ברבע הגמר, פלה העריך כי עד שנת 2000 נראה אלופת עולם מאפריקה. 18 שנים חלפו מאז שנת 2000 והתחזית של גדול הכדורגלנים נראית דמיונית אפילו יותר מבעבר.
"יש בהחלט הידרדרות", פסק שחקן העבר הניגרי פיטר אדמווינגי ששיחק בשני גביעי העולם הקודמים, "ב-1994 הצגנו את אחד הסגלים החזקים ביותר של נבחרת אפריקנית אי פעם ונקשנו בדלת. ב-1996 זכינו באולימפיאדה אחרי שניצחנו את ארגנטינה וברזיל, בתקופה ההיא זה היה נראה ש'הנה אנחנו באים'".
מי שבכל זאת שומר על אופטימיות הוא מאמן נבחרת סנגל המדובר אליו סיסה. "אני בטוח שיום אחד נראה נבחרת מאפריקה מניפה את הגביע. יש באפריקה המון איכות ואנחנו בדרך לשם. צריך לזכור שבאפריקה זה קצת יותר מורכב, אנחנו מתמודדים עם מציאות שלא קיימת ביבשות אחרות".
אז אמנם סיסה אופטימי, אך מאיפה יכולים גם שאר האפריקאים לשאוב עידוד? נקודת האור עבור אפריקה מגיעה דווקא מכיוונה של פיפ"א ומשינוי פורמט המונדיאל החל מ-2026. אפריקה תהיה אחת הנשכרות העיקריות מהגדלת המונדיאל שייערך בצפון אמריקה ל-48 נבחרות. הייצוג האפריקאי במונדיאל בעוד שמונה שנים יגדל מחמש נבחרות כיום לתשע. אולי אז, חזון הגביע האפריקאי של פלה יהיה מציאותי יותר – או לפחות העפלה של נבחרת אפריקנית לחצי הגמר, הישג שאף הוא טרם נרשם.
לפנייה לכתב/ת 
