מסע בזמן: כוכבי מונדיאל שהפכו לפלופים
ממוסטפה חאדג'י המרוקאי, דרך אל חג'י דיוף הסנגלי ועד טוטו סקילאצ'י האיטלקי האגדי או שלא. קבלו את השחקנים שקנו את עולמם ברגע, אבל נעלמו מהר מאוד מהנוף
מושג מעניין בתחום הבידור, הנקרא ONE HIT WONDER. זמר, להקה, במאי, שחקן, שיש להם הצלחה אדירה אחת אבל לאחר מכן נעלמים כלא היו. למשל... מודרן טוקינג, עם תקליט אחד אלוהי ואז נעלמו כלא היו או אייפל 65 עם BLUE, ועוד ועוד. מסתבר שגם בכדורגל התופעה קיימת, מדובר בכוכבי מונדיאל ענקיים, שבעקבות הטורניר נקנים בסכומי עתק. אבל הפוטנציאל לא ממומש.
הדוגמה הטובה ביותר מהתקופה האחרונה היא של כוכב פורטוגל ביורו האחרון סאנצ'ס בן ה-17, שנראה היה שעומד להיות הדבר הגדול ביותר בכדורגל העולמי ובינתיים מדשדש. אבל כזכור, הוא נקנה ע"י באיירן מינכן בסכום עצום ובינתיים מתקשה אפילו להצליח בקבוצת מרכז טבלה אנגלית. במונדיאל הנוכחי יש כמה מועמדים דוגמת אזאני האוסטרלי, שכבר העיר את דמיונם של האוהדים, צ'יקי לוזאנו המקסיקני (שכבר מוזכר בנשימה אחת עם ברסה וריאל) או אפילו פאבון הארגטינאי. אז הנה רשימה חלקית של כוכבים שמיצו את יכולתם רק לחודש...
לאן הוא נעלם? רנאטו סאנצ'ס הפורטוגלי(צילום: EPA)
מוסטפה חאדג'י (מרוקו, 98'): האיש והאגדה של אריות האטלס העניק לחובבי הכדורגל סיבה לזעוק לשמיים עם כדורגל טכני וקסום, בעיקר ב־2:2 נגד נורווגיה. האפריקאים אמנם לא עלו לשמינית, אבל אי אפשר היה לשכוח את הכוכב (שגם נבחר לשחקן האפריקאי של השנה). אלא שההמשך לא היה מוצלח. הוא שיחק בדפורטיבו לה קורוניה עוד לפני המונדיאל, אבל לא הותיר חותם ונמכר לקובנטרי ומשם עבר אסטון וילה וגם שיחק חצי עונה באספניול. ועדיין שמו לעד יעורר באוהדי הכדורגל רומנטיקה ככוכב מרוקו ב־98'.
אל חג'י דיוף (סנגל, 2002): ללא ספק סנגל הייתה הנבחרת הנפלאה ביותר בטורניר ב־2002, במיוחד לאור העובדה שניצחה את אלופת העולם במשחק פתיחה הירואי. הכוכב הגדול ביותר של הנבחרת היה דיוף, שרקד עם הכדור. היה נראה שהחלוץ בדרך לקריירה נפלאה באחת מענקריות אירופה. ליברפול הבינונית התלהבה, קנתה והצטערה. דיוף לא מיצה אפילו 20 אחוז מהפוטנציאל וחזר לליגה הצרפתית ומעולם לא הוזכר.
אן ג'ונג' האן (דרום קוריאה, 2002): ONE GOAL WONDER. הנגיחה של האן בתוספת הזמן ששלחה את הכדור לרשת של בופון בשמינית גמר גביע העולם 2002, הייתה זו שהפכה אותו לסופרסטאר ולא רק בקוריאה. דרום קוריאה הגיעה עד למקום הרביעי. האן היה הכוכב הגדול ביותר בנבחרת, וכבר הוכרז כשחקן הגדול ביותר של דרום קוריאה, אלא, שאחרי הטורניר הוא חזר לאלמוניות ודווקא שחקנים אחרים המשיכו ביכולת הפנומנלית.
אגב, ייתכן שדווקא השער נגד האיטלקים היה זה שבדיעבד חיסל את הקריירה האירופית שלו, לאחר שהבעלים של פרוג'יה, לה השתייך, ביטל את החוזה של האן, בטענה ש"לא אשלם משכורת לאדם שהרס את הכדורגל האיטלקי".
איליה דומיטרסקו (רומניה, 94'): מה נלין על החלוץ הרומני? טוטנהאם רכשה אותו וקיבלה חתלתול בשק. איליה עלה בהרכב נבחרת הפלא של האג'י, אולם מסתבר שהאג'י הפך את חבריו למשובחים יותר ממה שהם באמת. אבל לפחות איליה קיבל את ה-15 דקות התהילה שלו וזכה לכמה חוזים מופרעים, במיוחד בטוטנהאם ששיוותה לכוכבים (במיוחד אחרי שברקוביץ' העדיף את ווסטהאם על פניהם). גם בווסטהאם (הפעם עם ברקו) שילמו לו אבל חותם הוא לא בדיוק השאיר (גם בגלל בעיות באשרת העבודה שלא קיבל).
דנילסון(צילום: getty images)
סרחיו גויקוצ'אה (ארגנטינה 90'): במונדיאל כל כך עלוב כאיטליה 90', הכוכב הגדול ביותר חייב להיות שוער (או לותר מתיאוס). מלך הפנדלים, שהפך להיות מיתי, האיש שלבדו לעג לחוקי דו קרב מהנקודה ודחף את הדרום אמריקאים עד לגמר. שם נכנע כיאה לסיפור מקפיא דם ואירוני לפנדל בדקות הסיום. ומסתבר שיש הרבה יותר סיפורים על מונדיאל 90' מכפי שחשבנו.
ג'וסימר (ברזיל, 86'): לאחר שישב בצמד המשחקים הראשונים על הספסל, עלה הבלם למגרש לאחר פציעה של אדסון. נדמה היה שמדובר על אחד הבלמים הטובים בהיסטוריה. הוא ירה פצצה מ־25 מטרים לרשת של צפון אירלנד ואז המשיך, וברבע הגמר הפגיז עוד שער מרהיב נגד פולין. כוכב נולד שדעך עוד יותר מהר. מעבר לסביליה ב-88 הוכרז ככישלון חרוץ והוא צנח הכי נמוך שאפשר.
אלג'רו אליה (הולנד, 2010): איזה מונדיאל ענק נתן הילד בן ה-23. הוא היה הסופר הסאב המושלם, ורקד על המגרש עבור הכתומים. בעקבות הטורניר, כבר החלו דיבורים על קבוצה גדולה, אבל אליה נשאר בהמבורג והמספרים שלו רק צנחו (למרות ששיחק עונה ביובה). היום הילד מכדרר בשורות בקשקיר הטורקית והתגלגל לאלמוניות כמעט מחולטת.
אריאל אורטגה (ארגטינה, 98'): הקשר ההתקפי שיחק גם ב־94 ו-2002, אבל היה חלק מרכזי בנבחרת של 98' שהודחה ע"י הולנד, הודות בין השאר להרחקה שלו אחרי נגיחה בשוער ההולנדי, ואן דר סאר. לפני כן, בשלב הבתים, אריאל נתן הופעות מעולות וצד את עיניהן הבוחנות של הסוכנים הרעבים ללחם. בטרם שריקת הפתיחה למונדיאל, הוא נתן עונה לא רעה בולנסיה, אבל בסה"כ מדובר על פוטנציאל מבוזבז, שהצליח במקרה הטוב רק בריבר פלייט.
חוסה קלברסון (ברזיל, 2002): כולם יודעים מה היתיה הבעיה, המשפחה (אותה באופן אירוני סידר לדורות בעקבות אותו מונדיאל). זה התחיל עם מונדיאל אדיר של הקשר האחורי הנפלא, וזכייה על אדמת אסיה. מנצ'סטר יונייטד ראתה כי טוב ורכשה אותו ב־10 מיליון ליט"ש, אבל הברזילאי סבל מגעגועים לחברתו בת 16 שנותרה אי שם בברזיל ונתן שנתיים שנראו יותר כמו סיוט מאשר כל דבר אחר. לפחות חשבון בנק מנופח הוא לקח יחד איתו הביתה.
לונדון דונובן (ארה"ב, 2002): ההייפ לגבי הקשר ההתקפי המחונן הגיע עוד לפני, כאשר חתם בלברקוזן וסומן ככדורגלן המבטיח ביותר שיצא מארה"ב. הטירוף סביבו גדל עוד יותר כאשר במונדיאל הראשון באסיה הוא כיכב ושידרג את ארה"ב עד לרבע הגמר – ויותר מכך נבחר לשחקן הצעיר הטוב ביותר בטורניר. אלא שזו היתה שירת הברבור שלו (בכל הנוגע לכדורגל העולמי לפחות). בלברקוזן הוא לא הצליח וארז מזוודות לאל איי גלקסי, שם זכה להצלחה, אבל התחושה שאת הפוטנציאל האדיר שבו מעולם לא מיצה.
פאביו גרוסו (איטליה, 2006): האיטלקים הניפו את הגביע הקדוש, בין השאר הודות למגן הטכני מפלארמו. השער שלו בחצי הגמר וחיקוי שאגת הניצחון של רוסי העלו את שחקן ההגנה לדרגת אליל. אליל שנחת באינטר והיה צריך כנראה רופא אליל כדי לממש את הפוטנציאל. עונה בנראזורי הספיקה לשלוח אותו לליון לשלוש עונות, משם ליובה. ובכל זאת, החותם היחידי שלו היה בחצי הגמר ב-2006.
ג'ואל קמפבל (קוסטה ריקה, 2014): החלוץ פתח לכולנו את הלב במונדיאל הקודם עם שערים חשובים ובעיקר המון תשוקה למשחק. אבל כנראה רק תשוקה בגביע העולם, אחרי כן החלוץ ששייך לארסנל לא הצליח להבריק בקבוצות אליהן הושאל. למרות דיבורים על קבוצות גדולות יותר וגם על הישארות בתותחנים, הם לא מיצה את הפונציאל וכיום כבר סופר 25 ירחים. אולי אחרי הטורניר הקרוב?
סלבדורה טוטו סקילאצ'י (איטליה 90'): ללא צל של ספק הכדורגלן הגדול ביותר שעונה להגדרה. טוטו, הנה בחור שזכה בפרס הראשון, עטה על עצמו מסיכה והתפוגג כלא היה. האיטלקי הרשית 6 שערים במונדיאל 90' שנערך על האדמה עליה נולד, אולם לאחר המונדיאל לא הצליח לכבוש יותר משישה שערים בעונה שלמה. החלוץ סחב את האיטלקים על הגב עד לחצי הגמר והפך לאגדה. הכל עניין של טיימינג.
אפשר גם להזכיר את דנילסון שהפסיד בגמר 98', ובדרך כלל עלה כמחליף וסבסב מגינים באגף. בטיס זרקה עליו סכום שיא, רק כדי לקבל חתול בשק. קאומטק בלנקו המקסיקני שניצח על הלהקה מצפון אמריקה ב-98' ו־2002 עם תרגיל ייחודי ומדהים והפך לסנסציה עולמית. אבל.. שיחק רק חצי עונה באירופה והמשיך לקריירה באמריקה. ואת סטפן גבארש הצרפתי, שזכה בגביע העולם עם צרפת ב-98'. ניוקאסל רכשה אותו אבל לא חלף זמן רב והוא נחשב לאחד משחקני הרכש הגרועים בהיסטוריה של המגפייז. מי יהיה ימלא את הנעליים הקטנות במונדיאל הנוכחי?
לפנייה לכתב/ת 
גם במונדיאל הנוכחי יהיו פלופים?
צילום: רויטרס
מומלצים
