דו"ח החקיקה ל-2017: רק אחת מכל 33 הצעות חוק אושרה
בלימה חזקה מצד הממשלה: מדיניות שרת המשפטים לצמצום היקף החקיקה באה לידי ביטוי במיעוט אישורי ההצעות במליאת הכנסת הנוכחית. שקד: "החקיקה המיותרת פוגעת בכלכלה ועולה לכל אחד הרבה מאוד כסף"
שרת המשפטים איילת שקד הגישה היום (א') לממשלה את דו"ח החקיקה לשנת 2017. הדו"ח, שהוכן על ידי המשנה לשעבר של היועמ"ש עו"ד אבי ליכט, חושף נתונים חשובים על הליכי חקיקה בכנסת ה-20. לפי הדו"ח, הנתונים מתכתבים עם המדיניות שהכתיבה השרה לצמצום היקף החקיקה שמייצרת רגולציה מיותרת על האזרח והעסקים בישראל.
לפי הנתונים, הכנסת הנוכחית שברה שיא של 20 שנה במיעוט חקיקה. בהתאם לכך, שיעור הצעות החוק שוועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בקידומן ירד בכנסת המכהנת ב-45% לעומת הכנסת הקודמת, והוא עומד על 16% בלבד מתוך הצעות החוק שהונחו.
נתונים אלו מעניינים במיוחד על רקע עלייה של עשרות אחוזים במספר הצעות החוק שהניחו חברי הכנסת: בעוד בכנסת ה-11 הונחו 706 הצעות חוק פרטיות, זינק המספר בכנסת ה-16 ל-4,707 הצעות חוק ואילו בכנסת הנוכחית כבר הוגשו 5,476 הצעות חוק. המספר יגדל כמובן ככל שתיארך כהונת הכנסת. לפי הדו"ח, הפעילות הרבה שמפגינה הכנסת נתקלת בפעולת בלימה חזקה מצד הממשלה.
שרת המשפטים שקד, המכהנת כיו"ר ועדת השרים לחקיקה, הבהירה כבר בתחילת הקדנציה כי כתומכת שוק חופשי, היא אינה רואה בעין יפה את ריבוי הצעות החוק שמונחות על שולחן הכנסת. בעיניה, ריבוי חוקים גורם לריבוי רגולציה ובירוקרטיה על האזרח ועל העסקים.
הדו"ח קובע כי החל מהכנסת ה-11 ניכרת מגמת ירידה בולטת של 69% בשיעור הצעות החוק שחקיקתן הושלמה (מכ-9.8% ל-3% בלבד). המשמעות היא שהמשאבים הרבים שהושקעו בשאר ההצעות, מצד הכנסת ומצד הממשלה, ירדו לטמיון. בזבוז המשאבים הזה גדל מאוד, כפי שמעידים המספרים, משנה לשנה.
הכנסת הנוכחית שוברת שיאים של עשרות שנים, והגיעה לנתון שלפיו רק אחת מכל 33 הצעות חוק שהונחו מאושרת באופן סופי במליאה. הדבר מעיד על ריבוי משמעותי במספר ההצעות שמונחות מצד אחד, ובלימה לא מתפשרת של מספר ההצעות שוועדת השרים לחקיקה מוכנה לאשר מצד שני.
בגזרת הצעות החוק הממשלתיות, רק 17% מהן לא הגיעו לכדי סיום. חוק ההסדרים הפך לפחות אפקטיבי כשמתברר כי בעשור האחרון אישרה הכנסת רק 53% מתוך חוק ההסדרים שאושר בתחילה על ידי הממשלות.
לפי הדו"ח, החשיבות בבלימת החקיקה מודגשת על רקע הנתונים המבהילים באשר לכמות הצעות החוק וחקיקת המשנה המוגשות מדי שנה. הדבר ממחיש את עודף הרגולציה הקיים: בין העשור הקודם לנוכחי חלה עלייה של 20% במספר החוקים שהתקבלו ועליה של 33% במספר עמודי החקיקה שהתפרסמו. בהצעות חוק ממשלתיות המצב חמור עוד יותר: בשלוש הכנסות האחרונות חלה עלייה של לא פחות מ-40% במספר הצעות החוק הממשלתיות לשנה, ועלייה של 76% בהיקף העמודים הממוצע של אותן הצעות חוק.
ראש הממשלה אמון על 33 חוקים
נכון להיום, בישראל ישנם 960 חוקים, מתוכם 12 חוקי יסוד. שרי האוצר והמשפטים אחראים על ביצוע 40% מכלל החוקים: 200 של שר האוצר ו-188 של שרת המשפטים. הרבה מתחתיהם ניצבים שר הפנים האמון על 80 חוקים, שר העבודה והרווחה עם 75, שר הבריאות 51, שר התחבורה 45, שר הביטחון 44, שר החינוך 40, ראש הממשלה 33, ואילו שר התיירות אמון על ביצוע שני חוקים בלבד.נתונים מעניינים נוספים: מאז קום המדינה התקבלו 6,921 חוקים. בראשית שנות ה- 70 הכנסת חצתה את רף חקיקת 100 חוקים בשנה, בראשית שנות ה- 2000 נחצה רף 150 חוקים בשנה ובשנת 2008 הכנסת חוקקה כבר לא פחות מ 200 חוקים בשנה.
לדברי השרה שקד, "טוב שרוב הצעות החוק נבלמות. אמשיך במגמת הבלימה של הצעות חוק מיותרות גם במושב החורף של הכנסת. הנתונים מדברים בעד עצמם. כנסת ישראל מחוקקת עצמה לדעת. הצעת חוק שאינה נחוצה מטילה רגולציה נוספת ומיותרת על עסקים וכובלת באזיק נוסף את האזרחים.
"החקיקה המיותרת הזו פוגעת בכלכלה ועולה לכל אחד מאיתנו הרבה מאוד כסף. פרלמנטר טוב יכול לבצע את עבודתו ביעילות יתירה גם בדרכים אחרות. חברי הכנסת יכולים לפקח על עבודת הממשלה גם בלי להכביד על האזרח".
עו"ד ליכט אמר: "הדו"ח הוא ביטוי לצורך בראייה כוללת של מעשה חקיקה ככלי מרכזי לקידום מדיניות הממשלה. הנתונים מצביעים על שינויים מהותיים בקידום החקיקה בעשור האחרון המחייבים גיבוש תוכנית חקיקה אחודה של הממשלה".
לפנייה לכתב/ת 
