אמו של נפתלי פרנקל: "השופטת האשימה את הקורבן"
רחלי פרנקל, אמו של אחד משלושת הנערים שנרצחו באזור חברון ב-2014, התייחסה לחשיפת ynet על קביעת בית משפט בארה"ב שלפיה המשפחה "לקחה על עצמה סיכון" בגלל מגורים בשטחים. "לו הייתי גרה באלקנה זה אומר שאפשר לרצוח אותי?", תהתה פרנקל בריאיון לאולפן ynet
רחלי פרנקל, אמו של נפתלי ז"ל שנחטף ונרצח על ידי מחבלי חמאס ב-2014 יחד עם גיל-עד שער ז"ל ואייל יפרח ז"ל, התייחסה הבוקר (יום ג') לקביעה של בית משפט בארצות הברית, שלפיה המשפחה לקחה סיכון בכך שבנה נשלח לבית ספר ליד חברון. "זה מקרה של האשמת הקורבן", אמרה פרנקל בריאיון לאולפן ynet.
הבוקר נחשף ב-ynet כי בית משפט אמריקני קיבל את טענות משפחת פרנקל נגד איראן וסוריה כמי שנושאות גם באחריות לרציחת בנם, אך קבע בפסק דין לתביעה סכום פיצויים נמוך ביותר בטענה שהמשפחה מתגוררת בשטחים ועל כן "לקחה על עצמה את הסיכון".
האם רחלי אמרה על פסק הדין שניתן לפני יותר משנה כי "בערכאה עליונה שאליה ערערנו אמרו שהדברים האלה שערורייתיים ואי אפשר לומר שזה דבר רע. אנחנו מנסים לנהל מהשכל את הדברים ולא כל כך ממקום רגשי, אבל זה מקומם. השופטת אמרה שאנחנו גרים בשטחים ולכן יש לנו 'אשם תורם'. אנחנו גרים כמה מטרים מלטרון (ביישוב נוף איילון בתחומי הקו הירוק), אבל זה לא משנה. לו הייתי גרה באלקנה זה אומר שאפשר לרצוח אותי?"
פרנקל אמרה עוד: "תבענו את איראן וסוריה מפני שהיו לנו ידיעות מודיעניות מוצקות שהכסף שמימן את הטרור הזה הגיע מאיראן, עבר דרך עזה והגיע לחברון. אף אחד לא חלק על החלק המודיעיני, קיבלו את האחריות של איראן ושל סוריה. אחר כך עבר המסלול המשפטי לעניין הנזיקי. צריך להוכיח שאתה מסכן שאיבד את הבן שלך והחיים שלך נפגעו, זאת חוויה לא פשוטה. אז הלכנו לשם ופתחנו את כל הפצעים.
"זה לא שחמינאי יגיע אלינו הביתה עם צ'ק ויגיד 'אופס סליחה, לא התכוונתי לממן טרור'. הרעיון הוא להצר את רגלי ארגוני הטרור כדי שלא תהיה להם כלכלה חופשית ושהם לא יוכלו כמו בשנים עברו לסחור בטרור בבורסה ולעשות מה שהם רוצים. המטרה של המשפטים האלה היא לעשות להם את החיים קשים. השופטת אמרה דברים שערורייתיים, ערערנו – ובית המשפט בערכאה הגבוהה יותר אמר שהיא טעתה".
פסק הדין המקורי, שנמסר במרץ אשתקד 2017, הכיר בזכותם של בני משפחת פרנקל, בהיותם אזרחים אמריקנים, לתבוע את איראן וסוריה על רצח בנם. "מותו של נפתלי פרנקל היה מקרה טרגי ששום סכום לא יוכל לפצות עליו", כתבה אז השופטת הפדרלית רוזמרי קולייר. "איראן וסוריה אכן סיפקו עזרה חומרית לחמאס וסייעו לחטיפה ולרצח של נפתלי", קבעה השופטת ופסקה 4.1 מיליון דולר פיצויים על אף שהתביעה עמדה על סך 340 מיליון דולר.
משפחת פרנקל ערערה על הפיצויים, שכלל לא אמורים להגיע אליהם בשל סירובן של איראן וסוריה להגיב להליך, וביקשה לשקול את ההחלטה בשנית. השופטת סירבה לעשות זאת ואמרה כי "התובעים נטלו על עצמם את הסיכונים הכרוכים בלחיות מעבר לקו הירוק בישראל, ובלשלוח את נפתלי פרנקל 40 ק"מ נוספים לתוך הגדה המערבית לבית ספר תיכון בגוש עציון, 6 ק"מ מהעיר חברון".
השופטת ניסתה להסביר את ההחלטה לפסוק סכום נמוך יחסית לתביעות דומות שהוגשו בעבר, ואמרה כי "נפתלי ושני הצעירים הנוספים נחטפו ונרצחו בגלל שהם היו נערים יהודים וישראלים", והדגישה כי "נפתלי לא נבחר כי הוא היה אזרח אמריקני שנקלע בטעות לסכסוך. להפך, הוא היה מטרה עבור חמאס בשל אזרחותו הישראלית".
השופטת הבהירה כי "אין בעובדות אלה כדי להפחית את אבלם של התובעים או את אובדנם, אבל יש בהם כדי להשפיע על הסעד המגיע להם כאשר מסתכלים דרך העדשה של אחריות נזיקית אזרחית".
בני המשפחה פנו לבית המשפט הפדרלי לערעורים יחד עם עורכי הדין ניצנה דרשן-לייטנר ורוברט טולצ'ין מארגון "שורת הדין" בטענה שבית המשפט חרג מסמכותו ושילב בהחלטתו על גובה הפיצויים שיקולים פסולים, ועל כן דינו של פסק הדין להיפסל.
לפני כחודש קיבל בית המשפט את מרבית טענתם והורה להחזיר את התיק לשופטת קולייר בעודו מבהיר כי אין לייחס לקורבן שום אשמה וכי יש להגדיל את סכום הפיצויים. קולייר צפויה להכריע על כך בקרוב.
לפנייה לכתב/ת 
