הביאו את ה-VAR לישראל, עכשיו / טור
כבר כעת אפשר להגדיר את השימוש במצלמות הווידאו במונדיאל ברוסיה כסיפור הצלחה. השינוי מביא יותר שערים ומקשה על שחקנים להתל בשופטים. הגיע הזמן להעביר את ההכרעות הגורליות מאמצעים פרימיטיביים אל הטכנולוגיה גם כאן אצלנו, בליגת העל - ויפה שעה אחת קודם
כבר בשלב הזה של המונדיאל ברוסיה ניתן לקבוע בוודאות: נחוץ ליישם את ה-VAR בכדורגל הישראלי, ומהר ככל האפשר. נכון שעדיין ישנם ליקויים בהרצה, אבל אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. היתרונות שבטכנולוגיית השיפוט המעודכנת בכדורגל עולים פי כמה על החסרונות.
ה"חיסרון" של המצלמות / שירה בתנועה
כמו שילד בן 10 לא מכיר עולם ללא אייפון, כך אין סיבה שאוהד כדורגל בגילו ימשיך כמו הדורות שלפניו לצפות בחוסר הצדק של החלטות שיפוט שנקבעות לפי עין אנושית של שופט זה או אחר. עם כל הכבוד לשופטים מיומנים, העיניים הפרטיות שלהם אינן יכולות לתרגם תוך אלפיות שנייה מצבים המתרחשים במהירות מסחררת. עד כה, ברוב המכריע של המקרים הגבוליים במונדיאל, ההחלטות שבהן הופנו השופטים להכרעת ה-VAR היו אמינות ונכונות. קביעות הווידאו הבלתי משוחד וחסר הרגשות סוגרות אפשרות לוויכוח נוסף וטענות קיפוח.
מי שמתכחש ומתנגד לשינוי מסכים למעשה שהחלטות השיפוט, הקובעות גורלות ותוצאותיהן שוות מאות מיליוני דולרים, צריכות להינתן באמצעים פרמיטיביים. "כדורגל הוא משחק פשוט שאסור לגרום בו עיכובים מסיבה זו אחרת", הם גורסים.
האם ה-VAR מעכב ומסבך את המשחק, כפי שטוענים המקטרגים? ההפך הוא הנכון. גם אם המשחק התעכב לדקות אחדות, המחיר שווה בהחלט כדי שתיווצר התחושה שהתוצאה הסופית במגרש היא הנכונה והצודקת. אם בכדורסל ובענפים אחרים משתמשים בווידאו, ללא ספק סיפור הצלחה, מדוע לא בכדורגל?
ברצינות, האם מקרה "יד האלוהים" המפורסם של דייגו מראדונה היה יכול לקבל אישור בעידן החדש? ומדוע, בעצם, אנחנו טרם יודעים בוודאות אם השער של ג'ף הרסט בגמר 1966, השער השלישי לזכות אנגליה, אכן עבר את הקו במלוא היקפו לפי חוקי השיפוט, או לא? הרי כבר עברו 52 שנה. לו הטכנולוגיה הנוכחית (במקרה של הרסט, טכנולוגיית קו השער) הייתה ישימה אז, יכולנו לדעת תוך דקות ואפילו שניות את התשובה המדויקת.
אחד היתרונות של שופט הווידאו הוא מניעת חשבונאות. כאשר שופט סופג ביקורת על החלטה חשובה, באופן טבעי הוא מנסה לאזן. הווידאו מעניק לו חסינות. ולא רק הניסיונות לאזן: שופטי כדורגל הפוסקים בלי סיוע טכנולוגי
על פנדל אחד, מקסימום שניים, ברוב המקרים ינסו להתעלם מהפנדל השלישי ו/או הרביעי אם וכאשר הוא נעשה. החלטה אנושית על שלושה וארבעה פנדלים במשחק אחד מתייגת את השופט כמגוחך וכ"הורס משחקים". בעידן ה-VAR אין הגבלות על מספר הפנדלים שאפשר לשרוק.
זה מביא אותנו ליתרון נוסף: יותר פנדלים, משמע יותר מצבי מומנטום שמשנים משחק. הרי שופטים, מטבעם, פסקו ברוב המקרים על פנדל רק במקרים שבהם היו משוכנעים ב-100 אחוז כי אכן יש הצדקה. הווידאו מעניק להם את הסיוע שמאפשר לראות את התמונה כולה, וגם מגבה אותם. מספר חילוקי הדעות יפחת למינימום. יותר פנדלים מניבים גם יותר שערים במשחקים. מספר משחקי ה-0:0 המשמימים יפחת בצורה דרסטית.
גם הניסיונות "לעבוד" על השופט או להתעלם מנוכחותו תוך מגע לא חוקי ביריב ברחבה (למשל, תפיסות בחולצה) ייעלמו. בנושא הזה, אגב, החלטות השופטים עד כה בלתי אחידות ודורשות תיקון. בקיצור, ה-VAR הוא האייפון של הכדורגל. הדור הבא של השיפוט. אנחנו מצפים לו גם בארץ בקוצר רוח.
לפנייה לכתב/ת 
