הנערים לכודים במערה: הסכנות והדרכים לשרוד
הכדורגלנים הצעירים היו באופוריה כשנמצאו אחרי שבוע וחצי - ואז הבינו שהם עלולים להישאר בה זמן רב. עד שייצאו מהמערה ניצבות בפני הנערים סכנות רבות, גופניות ונפשיות. אתמול הגיע רופא לבדוק את הילדים ולתת להם אוכל. תאילנד מנסה לשאוב את המים מהמערה - כשבחוץ גשמים עזים
מומחים מעריכים שהנערים ומאמן הכדורגל שלהם שנמצאו תשושים ורעבים במערה בתאילנד ניצבים בפני סכנות בריאותיות קשות, כתוצאה מהשהות הממושכת במערה. עם זאת היכולת של החבורה לשרוד ימים ארוכים בחושך מוחלט במערה שהוצפה מעידה על מצבם הנפשי לא פחות מעל מצבם הפיזי - ועל כך שהם לא איבדו תקווה.
מאמצי החילוץ של 12 הנערים והמאמן הצעיר עלולים להימשך חודשים. אחרי האופוריה שהייתה כשנמצאו הבינו חברי הקבוצה שהם יישארו במערה עוד זמן רב, בזמן שצוותי החילוץ שוקלים את האפשרויות להוציא אותם מהמערה הצהרה שמכונה "המבוך".
האפשרות הבטוחה ביותר היא לחכות עד לירידת מפלס המים או עד שהצבא התאילנדי יצליח לרוקן את המערה ממים - משימה מסובכת, במיוחד כשהגשמים באזור נמשכים. אפשרות אחרת היא ללמד את הילדים לצלול – אפשרות שנראית מסוכנת בהתחשב שלקח לצוללנים המחלצים שש שעות לנווט בדרך הצרה והבוצית במערה.
"חוסר הוודאיות של מתי ואיך יוציאו אותם יתחיל להופיע", אמר ניל גרינברג, מומחה לפוסט טראומה. "כשהצוללנים הגיעו תהליך החשיבה של הילדים היה: 'הם נכנסו, למה אני לא יכול לצאת?'", הוסיף אנדרו ווטסון, מחלץ מנוסה של כורים שנלכדו.
"עכשיו זה תלוי באיך מתקשרים עם הילדים. אתה חייב לומר להם בדיוק מה הנסיבות, כי הם צריכים להבין שזה תהליך קשה שדורש סבלנות. כנראה המון סבלנות", אמר ווטסון. חיל הים התאילנדי מסר אתמול שצוות של שבעה צוללנים – כולל רופא – נמצאים עם הקבוצה ונתנו לה אוכל. לפי חיל הים הנערים והמאמן במצב טוב.
אחת המטרות של צוות החילוץ היא להשיב לילדים את הנוזלים והכוח שאיבדו מאז שנעלמו במערה. מייק טיפטון, מומחה להשפעות של תנאים קיצוניים על גוף האדם, אמר שהעובדה שהכדורגלנים שרדו במערה תשעה ימים אומרת שבמקום יש את שלושת המרכיבים העיקרים להישרדות: חמצן, טמפרטורה נסבלת ומים שאפשר לשתות.
טיפטון אומר שהאיום כעת הוא התפרצות של מחלות מזהמות בעקבות תנאי תברואה קשים. צבא תאילנד יספק לקבוצה אוכל שיספיק לארבעה חודשים. המחלצים יצטרכו לוודא שהפסולת לא תזהם את מי השתייה שלהם. לפי טיפטון ייתכן שהמים שהציפו את המערה מכילים מי שפכים או פגרים של חיות.
שאלה נוספת על הפרק היא כמה מרחב יש לכדורגלנים הצעירים. הקבוצה נמצאה על תלולית במערה, באזור שלא הוצף. מצב ממושך של ישיבה ותנועה מוגבלת עלול לגרום לניוון שרירים או דלדול שרירים. ככל שהנערים חלשים יותר כך מן הסתם יהיה להם קשה יותר לצלול במערה. "זו הולכת להיות החלטה גדולה מאוד", אומר ווטסון.
לפי ווטסון "הרבה יותר בטוח" לחכות עד שהמערה תתרוקן ממים. קבוצת הכדורגל נלכדה במערה בתקופה הגשומה של תאילנד, שבדרך כלל מסתיימת רק באוקטובר. "אנחנו צריכים לזכור שמדובר בילדים", אמר ווטסון.
"אנחנו מדברים כאן על מים. הם הולכים לזרום ויהיו לחץ והתנגדות", אמר ווטסון. הוא מזכיר שלקבוצה אין ניסיון עם מסכות צלילה. מספיק שאחד הנערים ייבהל מהמים כדי שתהיה השפעה הרסנית על הקבוצה כולה.
טיפטון אומר שאם התנאים במערה מאפשרים לקבוצה לשרוד חשוב שהיא תעסיק את עצמה, תהיה ממוקדת במטרה ותחשוב בצורה חיובית ככל שניתן. מנהיג מוצלח, הוא אומר, יכול להפוך את ההתמודדות הקשה הזו ל"הרפתקה".
המומחים האחרים אומרים שברגע שתיווצר תקשורת עם העולם שבחוץ הורי הנערים חייבים להיות מאופקים ככל שאפשר בנסיבות האלה. "ביטוי חרדה של המשפחות עלול להרוס בקלות את החוסן הנפשי של הילד", מזהיר גרינברג. "גישה חיובית של 'זה יהיה בסדר' עשויה להיות הדרך האפקטיבית להשתיק את הפחדים שלהם".
ז'אן-נואל דובואה, חובש עם ניסיון בחילוץ ממערות, אמר שהגיבוש של קבוצת הכדורגל מסייע לה לשרוד. "הם ביחד. מה שאנשים אומרים לנו אחרי חילוץ זה שקל יותר להתמיד אם מישהו הוא חלק מקבוצה ולמישהו יש תקווה".