הלינץ' לאחר הפיגוע: 100 ימי עבודות שירות לאדם שהיכה אזרח זר
בית המשפט קיבל את הסדר הטיעון עם דוד מויאל, מנאשמי פרשת הלינץ' בהפטום זרהום לאחר הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע. הוא יפצה את משפחת האזרח הזר ב-2,000 שקלים. "אני מכה על חטא ומצטער על מה שקרה", אמר מויאל
100 ימי עבודות שירות, שמונה חודשי מאסר על תנאי ופיצויים של 2,000 שקלים. זה עונשו של דוד מויאל, מנאשמי פרשת הלינץ' בהפטום זרהום
לאחר הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע. בית המשפט המחוזי בעיר קיבל את הסדר הטיעון שנחתם עם פרקליטיו של מויאל.
הלינץ' באזרח הזר(צילום: חוסני קומבז)
(צילום: עידן משה)
בפיגוע בבאר שבע ב-19 באוקטובר 2015 נרצחו סמל עומרי לוי, לוחם גולני ממושב שדי חמד שבשרון, וזרהום, מבקש מקלט מאריתריאה, שנורה על ידי הקב"ט שחשב בטעות שמדובר במחבל. בהמשך הוא הוכה באכזריות על ידי הנוכחים.
למחרת החלה המשטרה בחקירת מבצעי הלינץ' והודיעה שתפעל לאתר את האזרחים שהפרו את החוק. בידיו של הפטום היה רישיון זמני לישיבת ביקור בתוקף עד דצמבר. ככל הנראה, הוא הגיע באותו יום לבאר שבע על מנת לחדש את ויזת העבודה שלו.
דוד מויאל(צילום: הרצל יוסף)
הפטום זרהום. נורה על ידי הקב"ט
בינואר 2016 הוגש כתב אישום נגד ארבעה מעורבים בלינץ': קצין שב"ס רונן כהן, חייל צה"ל יעקב שמבה, וכן דוד מויאל ואביתר דמרי - ובו ייחסו להם עבירה של חבלה בכוונה מחמירה.
הסיבה שסעיף האישום קל יחסית - חבלה בכוונה מחמירה - היא שעל פי דו"ח הנתיחה שלאחר המוות, זרהום לא מת כתוצאה מהמכות אלא מהירי. לאחר הפיגוע העידו כמה אזרחים כי קראו לעברו "תמות, זבל", יידו עליו ספסלים וכיסאות ובעטו בו.
כתב האישום הוגש לאחר חקירה אשר לוותה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ובאישורו של פרקליט המדינה, לאחר הליך השימוע שנערך לכל החשודים.
בכתב האישום נטען: "עת המנוח שוכב על הרצפה, מדמם, כשהיה ברור לעין כול כי הוא חסר אונים, וקהל רב מסביבו, התקרב אליו הנאשם דוד מויאל והטיח בו בכוח ספסל שהוצב בסמוך, בכוונה לגרום לו חבלה חמורה, נכות או מום. חלק מהנוכחים במקום הרחיקו את הנאשם והרימו את הספסל מעל המנוח, שנותר שוכב על הרצפה. לאחר מכן ניגשו למנוח החייל יעקב שמבה ואביתר דמרי ובעטו בו בחוזקה בראשו ובפלג הגוף העליון. כשהמנוח עדיין שוכב על הרצפה ומתבוסס בדמו וחסר אונים, התקרבו אליו קצין שב"ס רונן כהן והסוהר, הרימו את הספסל והטיחו את הספסל לעבר המנוח על מנת שיהיה מעליו וימנע ממנו אפשרות לזוז".
בגזר הדין של מויאל כתב השופט אהרון משניות: "חייו של אדם חף מפשע נגדעו באיבם בטרם עת, ודמו זועק מן האדמה. התמונות המתעדות את האירוע קשות לצפייה. הן מתעדות לא רק את רגעי האימה של הציבור שנס על נפשו לאחר הישמע היריות, בהבנה שעוד פיגוע מתרחש לנגד עיניו, אלא גם את רגעי האימה שעברו על המנוח, שנקלע אף הוא שלא בטובתו לפיגוע טרור, ובעודו מנסה למלט את נפשו מהסכנה, הפך למטרה לזעם הקולקטיבי של הציבור, בשל טעות טרגית בזיהוי".
משניות ציין בגזר הדין כי מאז האירוע חווה הנאשם קשיים רגשיים: "לא ניתן להתעלם מנסיבותיו המיוחדות של תיק זה, מתחושת הנאשם כי הוא נתון בסכנת חיים, וכי מדובר בנסיבות שקרובות לצורך בהגנה עצמית". לזכות הנאשם זקף את הנסיבות האישיות שלו, העובדה שהודה בסופו של דבר במעשים וקיבל אחריות למעשיו.
"אני שמח שהכל מאחורי, אני מכה על חטא ומצטער על מה שקרה", אמר מויאל לאחר גזר הדין. סנגורו עו"ד אייל הדר אמר: "אנחנו מסיימים הליך ארוך מאוד שנמשך שנתיים וחצי, במהלכו עבר הנאשם עינוי דין ובסופו הגענו להסדר טיעון ששינה את כתב האישום מקצה לקצה והביא לכך שעונשו ייגזר היום. ברור לו לחלוטין שהוא פגע באדם שלא היה צריך להיפגע וזה ערער אותו מנטלית. אני מקווה שהוא ישתקם. זה אירוע קשה מאוד".
מהפרקליטות נמסר כי העונש נקבע בהתייחס ל"נסיבות הייחודיות והחריגות של המקרה, הן מבחינת מהות המעשים והרקע המיוחד שלהם והן מבחינת זהות הנאשמים, חלקו ותפקידו של כל אחד מהם. מעשיו של הנאשם בוצעו על רקע מציאות רוויית פיגועים באותה תקופה ורמת חרדה, בהלה וחשדנות גבוהים בקרב הציבור, מציאות שהובילה לטעות הטרגית בזיהויו של אדם חף מפשע כמחבל".
עוד ציינו כי בניגוד לנשאמים אחרים, מויאל קיבל אחריות למעשיו והביע חרטה. "מעשיו של נאשם זה ביחס לשאר הנאשמים נמוכים במדרג החומרה. העונש שלו טענה הפרקליטות ושנגזר על הנאשם, אינו משקף את הענישה הראויה בעבירה חמורה זו של התעללות בחסר ישע".
לפנייה לכתב/ת 
