ההסתה ברשת: 230 אלף קריאות נגד מערכת בתי המשפט
איומים על חיי שופטים, סחיטה מינית והסתה לטרור - אלה רק חלק מהפרסומים הפוגעניים ש“חוק הפייסבוק“ אמור לאפשר למדינה לדרוש את הסרתם - בלי להיות תלויים ברצונן הטוב של ענקיות הרשת
230 אלף קריאות נגד מערכת המשפט הושמעו בשנה האחרונה ברשתות החברתיות. הנתון הזה פורסם במסגרת דיון שנערך בכנסת לקראת ההצבעה על הצעת החוק שזכתה לכינוי ”חוק הפייסבוק“.
חוק הפייסבוק נועד לאפשר למדינה לפנות לספקיות תוכן באינטרנט, כמו גוגל, פייסבוק או טוויטר, ולדרוש מהם להסיר תכנים מסיתים מהרשת. על פי הצעת החוק, תוכן מסית הוא תוכן שפרסומו יוצר סיכון ממשי לביטחונו של אדם, לביטחון הציבור או לביטחון המדינה.
הצעת החוק הממשלתית (שאוחדה עם הצעת חוק פרטית של ח“כ רויטל סויד) עברה בקריאה ראשונה בכנסת לפני כחצי שנה, ובשבועות האחרונים מכינה אותה ועדה משותפת של ועדת החוקה וועדת המדע לקריאה שנייה ושלישית.
בדיונים קודמים של הוועדה הסבירו גורמי התביעה וגורמים ממשלתיים אחרים, בעיקר ביטחוניים, כי כיום הם פונים לרשתות החברתיות בבקשה להוריד חומרים פוגעניים באופן וולונטרי ובהתאם לתנאי השימוש שלהן. הצעת החוק נועדה לייסד כלי אכיפה מוסדר שיסמיך את בית המשפט לעניינים מנהליים להורות בצו, לבקשת המדינה, על הסרת התוכן המסית או הפוגעני.
הצעת החוק קובעת שני תנאים מצטברים למתן הצו: האחד, שפרסום התוכן מהווה מעשה שהוא עבירה פלילית; והשני, שיש אפשרות ממשית שהמשך פרסום התוכן ייפגע בביטחונו של אדם, בביטחון הציבור או בביטחון המדינה. בעוד שלגבי הרשתות החברתיות הצו יורה על הסרת הפרסום, בנוגע למנועי חיפוש כמו גוגל הצו יורה לא לאפשר את איתור או הצגת התוכן הפוגעני בתוצאות החיפוש.
יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), הציע לקבוע בחוק שבמקרים חמורים בית המשפט יצטרך להכריע בבקשה תוך 24 שעות מהרגע שתובא בפניו. ”אני לא מוכן שקריאה לטרור או לרצח יישארו שבועיים ברשת עד שבית המשפט יכריע“, הסביר.
היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, הסביר בדיוני הוועדה את חומרת המצב בכל הנוגע להסתה נגד מערכת המשפט: "השיח היום אלים“, אמר, ”כל חמש דקות נרשמת קללה בפייסבוק, ויש 230 אלף קריאות בשנה נגד מערכת המשפט. תמונות של שופטים בפוטומונטאז' פורנוגרפי כמתעללים בילדים, או של נשיאת בית המשפט העליון במדים נאצים ועוד.
”חיברנו נוהל עבודה מפורש שתכליתו לוודא שפעילותנו מתמקדת רק בדברים החמורים, שיש בהם משום הסתה לאלימות כלפי שופטים. מתוך 230 אלף הקריאות אנחנו מטפלים רק ב-38 מקרים מאוד חמורים, כמו איחולי מוות לשופט אליקים רובינשטיין ששכל את בתו ועוד.
”כשהציבור נחשף לפרסומים כאלה נפגם האמון שלו בבית המשפט ברמות הגבוהות ביותר. מרבית בעלי הדין מגיעים לבית המשפט פעם אחת בחייהם, ובין היתר הם בודקים לפני כן מידע על השופט. כשאתה נחשף לתמונות פוטומנטאז' פורנוגרפיות זה עושה משהו למתדיינים.
”אנחנו רואים עצמנו כשליחי הציבור, ואנחנו עושים שימוש בכלים שהאינטרנט מאפשר לגולשים באופן שוטף ולא בשום כלי יצירתי כזה או אחר. אין לנו צו בית משפט ולכן אנחנו פונים כמו כל משתמש ומסבים תשומת לב לפרסומים הבעייתיים. במקרים המובהקים אנחנו מצליחים להביא להסרת הפרסום כי לגופים כמו פייסבוק או טוויטר ברור שיש כאן התבטאות חמורה. אנחנו מפנים תשומת לבם לסעיפי העבירה ועל פי רוב הם פועלים להסרת התוכן. יש לציין כי הנהלת בתי המשפט לא נהנית מיחס מועדף אצל ספקיות התוכן ואנחנו נתקלים בקשיים רבים ומטורטרים".
מפקד מרכז הסייבר של המשטרה, רפ"ק בילי בילנבוים, התמקד בעבירות סחיטה מינית המתבצעות ברשת ומעלות את הצורך בהסרת תכנים פוגעניים: "סל העבירות שהמשטרה מטפלת בהן מתואם מול הפרקליטות“, אמר. ”מרבית הפניות מגיעות במקרים שבהם אגב חקירה הרשויות הבינו שנדרשת הסרת תכנים, כמו למשל בעבירות מין. בנוסף, יש גם עבירות סחיטה מינית המתרחשות בפלטפורמות מחוץ למדינה ואנחנו רוצים לפעול במהירות. סחיטה מינית זו אחת העבירות המובילות היום ברשת, ממש בגדר מגיפה. מדובר בעשרות אנשים שמאוימים מדי שנה“.
”המשטרה מביאה את המידע לרשת החברתית שעל גבה מבוצעת הסחיטה. אחד הדברים המשמעותיים שאנחנו עושים הוא לתת לאזרחים את הכלים לאזרחים לפנות בעצמם לפלטפורמה ולבקש את הסרת התוכן. ברוב המקרים לאזרח יש יותר כוח. ההצלחה שלנו עומדת כיום על 80% הסרה“.
לדבריו ”צריך להבין שגם הליך משפטי שבו יוצא צו לרשת חברתית הוא עדיין יהיה הליך וולונטרי מבחינתה, ואם זה לא יהיה לפי הקריטריונים של החברות הן לא יסירו".
ראש מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, עו"ד חיים ויסמונסקי, הסביר את הקשיים המשפטיים שעמם מתמודדת הפרקליטות בנושא: "קשה לנו לפעול כשהעבריין נמצא בחו“ל, מחוץ לטריטוריה שלנו. בעוד שפייסבוק למשל נענית בתוך שעות בודדות למרבית הבקשות שלנו להסיר תכנים פוגעניים, כשמדובר למשל בפניה לחברה כמו טוויטר אני לא הולך על האפיק הוולנטרי כי מידת שיתוף הפעולה איתהם נמוכה ויש שם הרבה מאוד תכנים המסיתים לטרור. כאן החוק יכול לעזור“.
עם זאת, לדבריו ”יש לנו מעל 12 אלף פניות, ואם מדובר על 10% של סירובים חמורים המצדיקים את ההתערבות - זה כבר מדבר על מעל 100 פניות לבית המשפט. לכן תמיד נעדיף את האפיק הוולונטרי. בהליך באמצעות בית משפט, גם אם נקצר את הזמנים עדיין ירשמו 48 שעות מרגע הדיווח ועד להוצאת הצו והסרת התוכן, וזה פרק זמן ארוך בעיקר לתכנים אלימים“.
חה"כ רויטל סויד (המחנה הציוני), סיכמה בהצגת חשיבות החוק: ”אני מבינה את החששות מהוולונטריות ומהקשר הישיר מול מעצמות רשת כמו פייסבוק וגוגל“, אמרה. ”אני מבינה גם את חשש הרשתות מהמגבלות שיחולו עליהן. אבל חייבים להתקדם. בעולם רואים שרק חקיקה והטלת סנקציות פועלים. אנחנו חיים בעידן הווירטואלי, שבו אין לנו את הזמן לפעול כמו עד היום עם תלונה למשטרה וישיבה של הפרקליטות על התיק. כשמתפרסם פוסט עם הטרדה מינית או הסתה לטרור אנחנו חייבים להיות מסוגלים לעמוד בקצב ההתקדמות הטכנולוגית הזו".
לפנייה לכתב/ת 
