חולות על כדורגל
שי הכירה את בעלה ביציע במשחק של מכבי חיפה, לנטע הציעו נישואין עם טבעת בצורת כדורגל, שיילה מעדיפה משחק כדורגל על שופינג ומור היא מאמנת כדורגל במכבי תל אביב. ישבנו לשיחה צפופה עם כמה נשים שעוקבות אחרי המונדיאל בדריכות וישברו לכם את המיתוס
המונדיאל ידוע כתקופה שבה לא מעט נשים מתלוננות על היעלמותם של בני הזוג לטובת רונאלדו, מסי וכל השאר. תקופה שבה כמעט מכל בר אפשרי נשמעות צעקות שמחה או תסכול, תלוי מי הבקיע, הבוקעות מגרונותיהם של גברים היושבים מהופנטים מול מסך רחב כשבידיהם כוס בירה קרה. זו גם התקופה בה נדמה שהכל נדחק הצידה לטובת פסטיבל הכדורגל הבינלאומי. אבל בין שער לשער ובין קלישאה לקלישאה, צריך לזכור שיש גם נשים ששותפות לחגיגה הזו.
"כדורגל זה בעצם כל המהות שלי, אני חיה ונושמת אותו מגיל צעיר מאוד", אומרת מור שקד, בת 26 מגבעתיים. היא לא רק אוהדת כדורגל, אלא עובדת בתחום למחייתה. שקד היא מאמנת כדורגל במכבי תל אביב והשנה פתחה לראשונה קבוצת ילדות במועדון.
"נכנסתי לתחום האימון כי זה משהו שמאוד חשוב לי. אני בעצם מגשימה את עצמי דרך הילדות הצעירות האלה", היא מספרת. "לי לא הייתה האפשרות לשחק כשהייתי קטנה כי לא היה לי חוג, והיום אני בעצם נותנת לבנות האלה אפשרות להגיע למקום שהן יכולות להרגיש בו בנוח. לכן כדורגל מבחינתי זה ממש לא פעם בארבע שנים. זה כל יום".
"יצא לי עכשיו מונדיאל בחופשת לידה, שזה נהדר, ויוצא לי לראות את כל המשחקים", אומרת שי האוזמן, בת 28 מגבעתיים שילדה לא מזמן את בתה הראשונה, רון. "בשלב הבתים הטלוויזיה הייתה פתוחה על ערוץ כאן 11 משתיים וחצי בצהריים עד הלילה". בין נבדל לנבדל היא מוצאת זמן גם להיניק.
"אני חושבת שיש שוביניזם באופן כללי בנוגע לכל עניין האהבה של נשים לכדורגל, אבל זה לא מורגש ביציעים. יש היום המון בנות שבאות ומעודדות ומעריצות בדיוק כמו גברים. את בעלי הכרתי ביציע, דרך אגב", מספרת האוזמן. "בנות לא פראייריות, הן מבינות, הן יודעות. אם אני צופה במשחק עם נשים או עם גברים, אני מרגישה אותו דבר".
"יצא לי להיתקל בדעות קדומות לא מעט. בכל פעם שיש משחק של מנצ'סטר יונייטד אני מגיעה לאוניברסיטה עם חולצה של הקבוצה, ותמיד שואלים אותי: 'מה לך ולזה?'", מספרת נטע לוין (25) משוהם. "זה מתבטא בעיקר בהתנשאות מצד הגברים. לא משנה כמה אני אוכיח שאני מבינה, מבחינתם הם יודעים יותר וכל מה שאני אומרת בטח שמעתי מגברים אחרים. יכול להיות שהם מרגישים מאוימים".
לוין, כאמור, היא אוהדת שרופה של מנצ'סטר יונייטד. היא מניחה שהאהבה לקבוצה הגיעה מאביה, שמוצאו הוא בריטי, וכנראה זה עבר אצלה בדם. לא במקרה, בן זוגה הציע לה נישואים עם טבעת בצורת כדורגל. היא משתדלת לא לפספס אף משחק של הקבוצה, ובימים אלה מחזיקה אצבעות לכל שחקני יונייטד הפזורים בנבחרות השונות.
יש לה דעה בנוגע להתפתחויות האחרונות בגביע העולם ברוסיה, ובין השאר בקשר לשימוש ב-VAR: "בעיניי הטכנולוגיה החדשה שעוזרת לשופטים לראות דברים שהם פספסו חשובה למקרים קיצוניים, אבל יש מקרים שיש סביב זה יותר מדי התעסקות, וזה מאבד מהקסם של המשחק ומהזרימה שלו".
שיילה הרננדז, בת 25 מתל אביב, מרוצה ממה שהיא רואה עד עכשיו: "המונדיאל הזה מפתיע ומעניין, נבחרות גדולות כמו ארגנטינה, גרמניה וספרד כבר יצאו מהמשחק. עכשיו מה שמעניין זה לראות איך הוא יתקדם, עם הנבחרות שהפתיעו והעפילו לשלבים הקריטיים האלה". הרננדז עלתה לארץ לפני שנה ממקסיקו, והביאה איתה ניחוח כדורגל לטיני מהבית.
"אני אוהבת כדורגל באופן כללי, זה מחבר בין המשפחה והחברים, כולם יושבים ביחד ורואים משחק, זה כיף. כדורגל מחבר בין אנשים", היא אומרת. "אצלנו במקסיקו, הבנות יוצאות לשחק כדורגל בחוץ ברחוב, ממש כמו הבנים. כל הבנים שחושבים שבנות בהכרח לא מבינות בכדורגל כמוהם, טועים. גם אנחנו נושמות ומרגישות כדורגל, חיות את המשחקים ואת השחקנים, וגם עלינו משפיעים הפסדים וניצחונות".
לפנייה לכתב/ת 
