תשמרו על הלב שלכם: הכירו את הטיפולים באי ספיקת לב
אם הרופא אבחן אתכם כחולי אי ספיקת לב, ככל הנראה הדבר הראשון שהוא ימליץ לכם לעשות זה לשנות את הדיאטה. אבל יש עוד כמה טיפולים שיכולים לשפר לכם את איכות החיים
בשיתוף חברת נוברטיס והאיגוד הקרדיולוגי בישראל
מגיעה נקודה בחיים שבה אנחנו מודים שהגוף מזדקן. אנחנו בוחרים בחופשות סולידיות, מעדיפים הצגה או מסעדה מאשר טיול שטח ומחכים בסבלנות למעלית, במקום לעלות קומה במדרגות.
אצל אנשים שאובחנו כחולי אי ספיקת לב השלב הזה מגיע מוקדם בהרבה מהצפוי.
הם מתנשפים ומתנשפים אחרי הליכה קצרה, נמנעים מפעילויות יומיומיות כמו הליכה לסופר או בילוי עם הנכדים, מרגישים היטב את הדופק המשתולל אחרי עלייה של כמה מדרגות, ואפילו בזמן שכיבה מרגישים קושי לנשום. כל אלה פוגעים באיכות החיים וגורמים להם להרגיש הרבה יותר מבוגרים מהגיל הכרונולוגי שלהם.
אם גם אתם נמצאים במצב כזה, יכול להיות שאתם סובלים מאי ספיקת לב, ויש חשיבות מכרעת לזיהוי, אבחון וטיפול מוקדמים ככל הניתן.
אי ספיקת לב היא מחלה כרונית ונדרש לה טיפול, וניהול מתמשך לאורך החיים. מטרת הטיפול היא לסייע ללב לפעום ביעילות רבה יותר, כדי שהוא יוכל לספק את הצרכים של הגוף.
עם טיפול נכון ומתאים התסמינים והסימפטומים של אי ספיקת הלב יכולים להשתפר, והלב עשוי אפילו להתחזק. טיפול נכון יכול לסייע להאריך את תוחלת החיים, לשפר את איכותם ולהקטין את הסיכוי למוות פתאומי.
אז מה עושים? מתחילים באבחון מדויק
על מנת לקבוע מהו הטיפול המתאים ביותר עבור כל חולה, נדרשת אבחנה מדויקת וקביעת הסיבה או הגורם לאי ספיקת הלב. האבחון נעשה באמצעות פאנל בדיקות, שכולל היסטוריה רפואית מקיפה, איתור גורמי סיכון (כמו יתר לחץ דם או סוכרת), בדיקה גופנית ובדיקות רפואיות נוספות שבהן בדיקות דם, צילומי חזה, אקו-לב, מבחן מאמץ ועוד.
בהתאם לתוצאות הבדיקות, והקביעה אם מדובר בבעיה ביכולת ההתכווצות של הלב (מקטע פליטה נמוך/אי ספיקת לב סיסטולית) או בעיה בהרפיה של הלב (מקטע פליטה שמור/אי ספיקת לב דיאסטולית), ייקבע המשך הטיפול. טיפול תרופתי ניתן באבחון של ירידה במקטע הפליטה.
"חשוב להבין", מסביר ד"ר ישראל גוטסמן, קרדיולוג במרכז לאי ספיקת לב, הדסה עין כרם ויו"ר החוג לאי ספיקת לב של האיגוד הקרדיולוגי בישראל, "שברוב המקרים, אי ספיקת לב היא מחלה ממושכת, כרונית. נכון להיום אין לנו את האפשרות לרפא את הלב. הטיפולים נועדו לשפר את איכות החיים של החולים, להקל על התסמינים, לצמצם את כמות האשפוזים וכמובן להאריך את חיי החולים".
שלב ראשון: משנים הרגלים
"הטיפול הראשוני, והחשוב ביותר, הוא לבצע שינויים באורח החיים", אומר ד"ר גוטסמן. "השינוי המשמעותי ביותר עבור רוב האנשים הוא מעבר לתזונה מאוזנת ובריאה, שכוללת הגבלה של צריכת הנתרן.
"בנוסף לשינוי בתזונה, צריך להוסיף פעילות גופנית לסדר היום. מחקרים מראים שביצוע פעילות גופנית מבוקרת (במסגרת של שיקום לב) היא בטוחה, לא מסכנת את החולה ומשפרת את איכות החיים שלו ואת הפרוגנוזה. פעילות גופנית עוזרת ללב, מגמישה את השרירים ומונעת התנוונות".
בנוסף, הגעה לאיזון של לחץ הדם, כולסטרול, רמת הסוכר בדם וכמובן גמילה מעישון, מסייעים בהקלה על התסמינים של אי ספיקת לב ומשפרים את איכות חייו של החולה.
השלב הבא: טיפול תרופתי
לשינויים האלה באורח החיים מצטרף טיפול תרופתי, הכולל שימוש בתרופות המיועדות לשפר את הפרוגנוזה של החולה. הטיפול הראשוני כולל שילוב של שני טיפולים במינון הגבוה ביותר שאותו החולה יכול לסבול. "אם בעבר הגישה הטיפולית כללה הגברה באופן מלאכותי של תפוקת הלב, כיום הגישה שונה והטיפול פועל על מנת להקל על פעולת הלב על ידי הורדת תנגודת והגבלת התפוקה", אומר ד"ר גוטסמן.
התרופות נחלקות לכמה קבוצות, כשהמטרה היא הרחבת כלי הדם, שיפור הזרימה והפחתת העומס על הלב – באמצעות תרופות מעכבי ACE (Angiotensin-converting enzyme (ACE) inhibitors) ותרופות חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין (Angiotensin II receptor blockers), והורדת הדופק ולחץ הדם – באמצעות חוסמי בטא (Beta blockers). במצב של הצטברות נוזלים בגוף, יתכן שיומלץ על שימוש בתרופות משתנות (Diuretics ו-MRAs), בנוסף להגבלות על צריכת נוזלים ומלחים.
מלבד התרופות לעיל, בשנים האחרונות חלו שינויים בתחום הטיפול. ד"ר גוטסמן מסביר: "בשנתיים האחרונות חלו פריצות דרך מרשימות בטיפול התרופתי באי ספיקת לב, עם תרופות וטיפולים חדשים המוצעים לחולים שעדיין מראים תסמינים, עם פגיעה באורח חיים ובתפקודם למרות השימוש במעכבי ACE וחסמי בטא.
תרופות מקבוצת Angiotensin Receptor-Neprilysin Inhibitors ARNI מקלות משמעותית על התסמינים, מפחיתות בכמויות האשפוזים ותכיפותם, ומביאות לירידה בתמותה.
נכון להיום, הטיפול ניתן רק לאחר ניסיון טיפול במעכבי ACE, ואינו ניתן לחולים עם לחץ דם נמוך. חולים שמשתמשים בתרופה מסוג זה מדווחים על הקלה משמעותית ועל שיפור ניכר באיכות חייהם".
עולים מדרגה: ניתוחים ואביזרים רפואיים
על פי ד"ר גוטסמן, לאחר שנוסה מגוון הטיפולים התרופתיים, יש מעבר להתערבות כירורגית, בכמה אפשרויות:
ניתוח מעקפים – הליך זה מבוצע במקרה שהגורם לאי ספיקת הלב הוא עורקים חסומים.
תיקון/החלפת מסתמי הלב
.
השתלת דפיברילטור – פרוצדורה נפוצה, עם שכיחות גדולה. ההליך משפר ומקל מעט על התסמינים, אם כי חשוב להבין שאינו מרפא את המחלה.
• ICD – עוקב אחרי קצב הלב, ומעביר זרמים חשמליים במקרה של שינויים או הפסקה.
• Cardiac resynchronization therapy (CRT), or biventricular pacing – שליחת זרמים חשמליים לחדרי הלב על מנת לאפשר פעימות אחידות ויעילות.
Ventricular assist devices - VADs – משאבה שמסייעת בהזרמת דם מחדרי הלב.
השתלת לב – טיפול המשפר את איכות חיי החולה על ידי הקלה בתסמינים, מאריך ומציל חיים. השתלת לב מתבצעת כאשר הפרוגנוזה של החולה היא סופנית. בארץ יש בעייתיות רבה סביב נושא השתלת איברים, ופער מאד גדול בין כמות הלבבות להשתלה לכמות האיברים הנדרשים.
* חשוב לתעד ולרשום את תופעות הלוואי ואת התגובות לטיפולים, ולפנות לרופא המטפל בכל שינוי במצב הבריאות. אין לבצע שינויים טיפוליים ללא היוועצות עם רופא.
בשיתוף חברת נוברטיס והאיגוד הקרדיולוגי בישראל