רעידת משנה בעוצמה של 3.2 דרגות הורגשה בצפון
בצהריים הורגשה רעידת משנה קלה בצפון שלא גרמה לנפגעים או לנזק. ד"ר רן נוף מהמכון הגיאולוגי טען באולפן ynet שאין מגמה של החרפה בשורת רעשי האדמה שהורגשו בצפון: "בים המלח זה קורה כל הזמן. אלה רעידות חלשות". ומי אחראי לתחזוק בתי המגורים, המדינה או התושב? ד"ר אבי שפירא: "האזרח צריך לדאוג לכך גם בעצמו"
רעידת משנה קלה בעוצמה של 3.2 דרגות הורגשה לאחר 13:00 בצהריים (יום ה') בעיקר בצפון הארץ. כך נמסר מהמכון הגיאופיסי. על רקע שרשרת רעשי האדמה שפקדו ביממה האחרונה את אזור הצפון והורגשו גם במרכז, אמר ד"ר רן נוף, ססמולוג במכון הגיאולוגי לישראל, שבניגוד לתחושה בציבור - לא מדובר בתופעה נדירה. בראיון לאולפן ynet הוא הדגיש שרעידות אדמה בעוצמה חלשה מסוג זה מתרחשות תדיר בעומק ים המלח.
לדבריו, אתמול בבוקר התרחשה רעידת אדמה בעוצמה של 4.1, בערב בעוצמה של 4.5 ובין לבין התרחשו כמה רעידות משנה שהמשיכו לאורך הלילה. ב-2013 חווה האזור סדרה דומה בעוצמה יותר נמוכה.
"לשמחתנו לא היו נפגעים בנפש ואנחנו שומעים על נזקים קלים לבניינים", הוסיף ד"ר נוף. "4.5 זו רעידה חלשה, היא אפילו לא נחשבת לרעידה בינונית. רעידות של מגניטודה 5.5-5 נחשבות לבינוניות. רעידות חזקות הן מגניטודה 6 או מגניטודה 7 והלאה".
- מצד שני שמענו הרבה אנשים בצפון וגם במרכז אומרים שהם הרגישו את זה בצורה משמעותית. זה מלמד על מה, שהרעידות נהיות יותר תכופות או יותר עוצמתיות?
"לא, אנחנו לא רואים תופעה של רעידות אדמה יותר חזקות ויותר תכופות. זה לא משהו שהוא חריג. הוא חריג מהבחינה שאנחנו לא רגילים להרגיש את רעידות האדמה, אבל הן מתרחשות כל הזמן, במיוחד בעומק ים המלח שהוא גבול טקטוני. כשמתרחשת רעידת אדמה בעצם משתחררת אנרגיה. האנרגיה הזו יוצרת גלים שנעים מתחת לפני הקרקע ומתפזרים למרחק. ככל שהרעידה חזקה יותר, המרחק שאליהם מגיעים הגלים רחוק יותר".
- אנחנו יודעים שיש עשרות אלפי מבנים ובניינים במדינת ישראל שלא מחוזקים דיים כדי להתמודד עם רעידת אדמה משמעותית. מהי הנקודה בססמוגרף שהיא מסוכנת ויכולה להפיל בניינים ולקבור אנשים מתחת להריסות?
"זה בעיקר תלוי במבנה ובתשתית שעליו הוא יושב. ב-2006 הייתה רעידת אדמה במגניטודה 6 בבם שבאיראן וכל העיר כמעט נחרבה. יומיים אחר כך הייתה רעידה בעוצמה דומה בקליפורניה ושני אנשים נפצעו. מה שמשנה זה טיב הבנייה, התשתית ואיך הגלים של הרעידה משתלבים במבנה. המהנדסים יודעים לבנות היום מבנים שמתמודדים עם רעידות אדמה חזקות מאוד, פשוט צריך ליישם את הבנייה הזאת".
באולפן התארח גם ד"ר אבי שפירא, שהיה בעבר יו"ר ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה. על השאלה אם המדינה עשתה מספיק כדי להיערך ענה: "השאלה הזאת קצת מרגיזה. למה צריך להתחיל עם המדינה? למה לא להתחיל עם האזרח?".
- כי האזרח לא בונה בניינים.
"אם האזרח ירצה שהבית שלו יהיה בטוח לגור בו, אז המדינה תדאג שזה יהיה בטוח לגור בו".
- זה לא נכון. אני אומר לך את זה כמי שמכיר את התחום הזה קצת מהבית. המדינה והרשויות המקומיות ממש לא ששות ולעזור לחזק את המבנים.
"אתה מדבר על תמ"א 38. אפשר לחזק את הבניין גם לא דרך תמ"א 38, אבל חבל להיכנס לדיון עקרוני. בגדול, מה שהיום אנחנו רואים - גם בעולם וגם בישראל – הוא שבעל הרכוש אחראי לרכושו. מדינות אחרות בעולם נותנות גם מקל וגם גזר. הגזר במקרה הזה הן נותנות הלוואות. מי שרוצה הלוואה לחזק את הבניין שלו, לשדרג אותו - יכול לקבל אותה מהמדינה. אבל לצד הגזרים יש גם מקלות, ויש תקנים שאומרים שאם הבניין שלך נמצא במצב כזה וכזה - הוא לא ראוי למגורים ויש לך בדיוק שנה לחזק אותו או להרוס אותו. אם לא תהרוס אותו - נבוא להרוס לך אותו".
- אתה אומר לנו שאפשר לישון בשקט כרגע? מה האזרח הישראלי צריך לעשות?
"האזרח צריך לדאוג לכך שהמבנה שהוא נמצא בו יטופל או על ידיו ישירות, או על ידי פנייה לרשויות שיתנו לו הלוואות או על ידי תמ"א 38 או בכל דרך אחרת. כרגע מה שאזרחי מדינת ישראל עושים זה לחכות עד שיקבלו איזשהו צ'ופר של תמ"א 38. מה שמעניין רוב אלה שעושים תמ"א 38 זה הרווח הכלכלי. פחות מעניינת אותם הכוונה להציל את חייהם. כך זה מתנהל, אז יש בעיה".
לפנייה לכתב/ת 
