המדריך למתגרשים: מילון מושגים שחשוב להכיר

הסטטיסטיקה לא משקרת וכמעט כל זוג שלישי בישראל מתגרש. ניהול תהליך הגירושים רווי בלא מעט פרמטרים ומושגים מעולם המשפט ומתחום דיני המשפחה, המרכיבים את תיק הגירושים שישפיע על המשך חייהם של בני הזוג. להלן 10 מושגים שחשוב להכיר, וגם טיפים שיעזרו לכם לצלוח את התהליך המורכב בקלות יחסית.

1. טיפ: כנסו לגוגל ועשו שיעורי בית!

להתגרש בעידן האינטרנט זה עולם אחר. המרחב הווירטואלי יכול לסייע לזוגות רבים לקבל אינפורמציה על הדברים העיקריים שיש לתת עליהם את הדעת, על הזכויות ועל החובות שלהם כגרושים. כיום, כשכל המידע פרוס ונגיש, יותר ויותר זוגות מבינים את המשמעות של לדלג על מריבות, לצמצם עלויות ושכר טרחה לעורכי הדין, ולהגיע בתהליך גישור קצר להסכם חתום שמדלג על השלב המשפטי.

למדו את החומר ודעו את הזכויות והחובות שעומדות בפניכם(צילום: shutterstock)

2. משמורת

זהו המושג שעומד בבסיס הסכם הגירושים, וקובע מי מגדל את הילד. כיום יותר ויותר הורים מחליטים על הסדר של 'משמורת משותפת', שבו הילדים שוהים באופן שווה אצל האם והאב. בעבר הייתה המשמורת נקבעת כמעט אוטומטית אצל האם, אולם כיום בחלק גדול ממקרי הגירושים נקבעת משמורת משותפת, אלא אם יש בעיית מסוגלות לאחד ההורים.

3. משמורת משותפת

יותר ויותר מתגרשים קובעים הסדר של משמורת משותפת ביניהם. משמעות הדבר היא חלוקה שווה או כמעט שווה של ימי שהיית הילדים עם כל אחד מההורים. חלוקה שווה משמעה שמדי שבוע יהיו שני ימי שהייה קבועים אצל האם, שניים אצל האב, ויום אחד שמתחלף באופן הופכי לסופ"ש. עם זאת, גם הסדר שבו הילדים שוהים אצל הורה אחד (לרוב האם) שלושה ימים כל שבוע ואצל ההורה השני יומיים בכל שבוע, בעוד הסופ"ש מתחלף, נחשב לאופציה טובה שעדיין מקיימת הסדר של משמורת משותפת.

4. מזונות

בעבר היו נקבעים באופן אוטומטי דמי מזונות אשר האב היה משלם לאם מדי חודש עבור צורכי הילדים, שכן במרבית מקרי הגירושים הייתה משמורת הילדים אצל האם. בשנים האחרונות הנושא עבר תהפוכות ושינויים מרחיקי לכת, אשר שיאם בחודש יולי 2017 כשבית המשפט העליון קבע כי במשמורת משותפת וכאשר שני ההורים משתכרים באופן שווה או כמעט שווה - לא יהיה תשלום מזונות, וההורים יחלקו באופן שווה את כל הוצאות הילדים. כאשר יש פערים במשכורות של בני הזוג, חישוב המזונות שישולמו נעשה על בסיס הפער בשכר, ובהתחשב ביחס בין ימי השהייה של הילדים אצל כל אחד מההורים. יש לציין שפסק דין זה של בית המשפט העליון עדיין טרי יחסית, וייתכנו הבדלים באופן שבו שופטים שונים יפרשו אותו.

גישור יכול להקטין את החיכוכים והמאבקים ביניכם(צילום: Shutterstock)

5. מדור

המדור הוא חלק מדמי המזונות ומתייחס לעלות שכר דירה או משכנתא. בעבר היו פוסקים את המדור בהתאם למספר הילדים בעת המשמורת אצל האם, אך כיום השתנה המצב ויש פסיקה סותרת בנושא שחלקה קובעת שייקבע סכום מדור מופחת ביחס לעבר, וחלקה קובע שכל הורה יישא בהוצאות המדור בביתו שלו.

6. מחציות

אלו הן ההוצאות על הילדים, לרוב בתחומי החינוך והרפואה, שעל ההורים להשתתף בהן יחדיו. בעבר היו ההורים נושאים בהן באופן שווה, אולם כיום יש מקרים שבהם ה"מחציות" לא משולמות חצי בחצי, וההורה שהכנסתו גבוהה יותר משלם אחוז גבוה יותר מהוצאות אלו.

7. ימי שהייה

זוהי חלוקת הימים בהם ישהו הילדים אצל כל אחד מההורים. לרוב מדובר על שהייה הכוללת לינה, ואז הילד יוצא אל המסגרת החינוכית בבוקר המחרת מבית ההורה שאצלו לן. ככל שהשהייה לא כוללת לינה היא תהיה משעת סיום המסגרת החינוכית ועד שעות הערב, אז יחזור הילד אל בית ההורה המשמורן.

8. בקשה ליישוב סכסוך

בקשה שבני זוג המבקשים להתגרש צריכים להגיש ליחידת הסיוע שליד בית המשפט למשפחה, או לזו שליד בית הדין הרבני. ניתן לדלג על שלב זה אם בני הזוג מגיעים להסכם גירושים כולל, ומגישים אותו לערכאה המשפטית לאישור. כשזה לא מתקיים, בני הזוג נקראים להגיע לארבע פגישות שבהן מסבירים להם על אפשרויות יישוב הסכסוך בדרכי הסכמה. במידת הצורך ישלחו אותם למגשר/ת לשם הכנת הסכם. במידה והליך ישוב הסכסוך לא צלח, בן הזוג שפתח את הבקשה יהיה בעל זכות הראשונים להגיש תביעה לערכאה שהכי תתאים לו.

יותר ויותר גרושים מסכימים על משמורת משותפת(צילום: shutterstock)

9. בית דין רבני מול בית משפט לענייני משפחה

אלו הן שתי ערכאות משפטיות אשר לשתיהן הסמכות לדון ולהחליט בעניינים הנובעים מגירושים בין בני זוג, בהתאם לפרמטרים כמו: חלוקת רכוש, משמורת ומזונות. יש לציין שהגירושים עצמם יכולים להתבצע רק בבית הדין הרבני.

10. מרוץ הסמכויות

בישראל יש שתי ערכאות משפטיות שבסמכותן לדון בעניינים הנובעים מפרידת בני הזוג, כאשר הערכאה שתקבל את הסמכות היא זו שאליה הוגשה התביעה הראשונה. בעבר נטען כי בית הדין הרבני הוא במובהק לטובת הבעל, ואילו בית המשפט לענייני משפחה יפסוק לרוב לטובת האישה, אולם כיום לא תמיד נכון הדבר, ויש לבחון כל מקרה לגופו.

לסיכום, אנו נמצאים בתקופה של שינויים מרחיקי לכת בתחום דיני המשפחה בישראל, ומה שהיה נכון וחד משמעי בעבר, כבר לא רלוונטי בחלק נכבד מהמקרים. מעבר לכל החידושים, הרי שהטכנולוגיה והמידע הנגיש לכל יכולים לסייע לזוגות להיכנס לתהליך בעיניים פקוחות. למרות האמוציות, למרות הפחדים והרצון לשמור על האינטרסים, הרי שבגרות, אחריות הורית ורצון לשמור על הילדים ועל הקן המשפחתי שמשתנה, הינם קריטיים לתהליך, וימנעו מכם עוגמת נפש קשה עוד יותר.

גישור הוא תהליך מצוין שיעזור לכם לשמור על האינטרסים שלכם מחד, ועל היחסים בין הצדדים מאידך. הוא אפקטיבי בעיקר עבור זוגות שעושים 'שיעורי בית' מראש, ובאפשרותו לסייע בהתוויית דרך קלה ומהירה, עם מינימום עיכובים והוצאות כספים מיותרות.

הכותבת היא עידית אלפנדרי מאיר, מגשרת ועורכת הדין העוסקת בדיני משפחה