בכיר בפיקוד העורף: "מצפים לרעידת אדמה משמעותית"
ברקע רצף רעידות האדמה חוששים בפיקוד העורף משאננות: "אפשרות אחת זה להגיד 'לי זה לא יקרה' ואפשרות שנייה היא להקשיב לנו", אמר המסביר לציבור גילי שנהר. ברשויות מזהירים: "האסון בפתח, חייבים להתעורר". מנגד, בכיר במכון הגיאופיסי מרגיע: "אין ברעידות איתות על הצפוי בעתיד". וגם: מפת אזורי הסיכון
אחרי שרשרת רעידות האדמה שפקדו את אזור הצפון ב-48 השעות האחרונות, המסביר לציבור מטעם פיקוד העורף, אלוף-משנה (במיל') גילי שנהר, הזהיר כי "אנחנו מצפים לרעידת אדמה משמעותית, אבל אין לנו אפשרות לדעת מתי זה יקרה בדיוק. אפשרות אחת זה להיות כמו בת יענה ולהגיד 'לי זה לא יקרה' והאפשרות השנייה היא להקשיב להנחיות פיקוד העורף ולהיערך בהתאם".
אתמול (ה') בצהריים הורגשה, בעיקר בצפון הארץ, רעידת משנה קלה בעוצמה של 3.2 דרגות. שלשום הורגשה רעידה בעוצמה של 4.5 וכמה שעות לפני כן התרחשה רעידת אדמה בעוצמה של 4.1 דרגות.
שעות לאחר רעידת האדמה שהורגשה בצפון ויממה לאחר הרעידה שהורגשה ברחבי הארץ, התייחס שנהר לתרחיש האימים שבו תתרחש בישראל רעידת אדמה שתוביל לקריסת בניינים ותשתיות.
הוא הסביר כי "באזור שלנו יש רעידות אדמה. רעידת האדמה המשמעותית האחרונה התרחשה בשנת 1927, לפניה הייתה רעידה בשנת 1836, כך שאנחנו מזהים שיש רעידת אדמה משמעותית בערך כל 100 שנים".
שנהר הזהיר משאננות של הציבור וציין כי רעידות האדמה האחרונות לא דומות לרעידה המשמעותית שממנה מזהירים גורמי החירום בעורף. "ההבדל בין רעידה בעוצמה של 4 דרגות לעוצמה של 5 דרגות - זה פי 30", מסביר שנהר.
"אנשים צריכים להבין את הפער הזה שהוא במכפלות וזה דבר משמעותי. רעידות בעוצמה של 6 ו-7 יכולות להביא כבר לקריסת בניינים, קריסת תשתיות ונפגעים רבים. רעידת אדמה זה אירוע פתע, ולכן צריך להתכונן אליו מראש ולהיערך בהתאם".
בדיקה שערך משרד החינוך בבית הספר היסודי כדורי בגליל התחתון, העלתה כי המבנה המרכזי של המוסד ניזוק ברעידות האחרונות. ראש המועצה האזורית גליל תחתון, מוטי דותן, אמר שמדובר במבנה ישן בן יותר מ-60 שנה: "המפקח החליט שהמבנה מסוכן מדי, בעיקר לנוכח החשש מפני רעידות נוספות. הודענו להורים ששנת הלימודים הבאה תיפתח במבנה זמני, אחר, אבל תיפתח במועדה. בסופו של דבר אני מאמין שמעז יצא מתוק ויהיה לבית הספר מבנה חדש".
בפיקוד העורף הכשירו בשנה האחרונה יותר מ-74 אלף תלמידי כיתות י' מרחבי הארץ, במסגרת פרויקט אורי, שיוכלו לסייע בחילוץ לכודים במקרה של רעידת אדמה משמעותית עד להגעת צוותי החילוץ של פיקוד העורף. במקביל הכשירו בפיקוד צוותים של עובדי הרשויות המקומיות שגם כן יוכלו לסייע בזמן אמת בשעות הראשונות אחרי רעידת אדמה משמעותית.
בטבריה, הסמוכה למוקדי רעידות האדמה האחרונות, אומרים כי עשרות בנייני מגורים בשכונות הוותיקות חוזקו בשנים האחרונות, יחד עם משרד השיכון והבינוי, חברת עמידר ופרויקט שיקום שכונות.
"העבודות נמשכות גם בימים אלה, בהתאם לתוכנית עבודה שנתית. יחד עם משרד החינוך השלמנו במהלך ארבע השנים האחרונות חיזוק של שישה מוסדות חינוך נגד רעידות אדמה, ועוד ארבעה בתי ספר בהיקף של עשרות מיליוני שקלים", אומרים בעיריית טבריה.
בנוסף, לדבריהם, יש השקעות של אגף הביטחון במשרד הפנים בנושא של רכש אמצעים, שיפוץ מרכזי הפעלה, ומערכות שליטה וקשר, "אך אין ספק שאנו עדיין רחוקים מן המנוחה והנחלה", מסרו בעירייה.
לעומת זאת, בצפת אומרים כי ההשקעות עדיין לא הגיעו, ובשנים האחרונות לא נעשה דבר לחיזוק המבנים בעיר - שנמצאת בלב האזור המסוכן.
"תוכנית הצפון של שר הביטחון אביגדור ליברמן למיגון הצפון, בפרט המרכז הרפואי זיו, נחוצה ותשדרג בעשרות מונים את המבנים. מדובר בהחלטה חסרת תקדים להשקיע חמישה מיליארד שקלים בחיזוק ומיגון ואנו סמוכים ובטוחים כי התוכנית תצא לביצוע", אמר ראש העיר אילן שוחט, איש "ישראל ביתנו".
"לצד ההחלטה המבורכת של שר הביטחון, על המדינה להסתכל בראייה נרחבת יותר ולמנוע ככל שניתן אפשרות שתושבים ייפגעו ויזקקו לשירות רפואי. לא יעזור לנו מרכז רפואי ממוגן שסביבו עשרות אלפי תושבים בצפון המתגוררים במבנים שאינם עמידים ברעידת אדמה חזקה", הוסיף.
שוחט אמר כי "בשכונות הוותיקות של צפת יש בתים רבים הזקוקים לחיזוק מפני רעידות אדמה, בפרט בעיר העתיקה. לצערי, תוכנית פינוי בינוי כמו גם תמ"א 38 אינן רלוונטיות לפריפריה במתכונתם הנוכחית ואינן כדאיות כלכלית בקרב יזמים".
עוד אמר: "אם המדינה לא תכניס את היד לכיס ותעודד קבלנים לחזק מבנים, נישאר חשופים לאובדן חיי אדם ולנזקים ברכוש שיעלו עשרות מונים מהוצאה לביצוע של מיזמים וחיזוק מבנים. חשוב לומר כי במסגרת פרויקט רחב היקף לשדרוג מבנים בצפון, גם איכות חייהם של התושבים תשתפר עם שכונות שיהיו מחוזקות ויזכו תוך כדי למתיחת פנים חזותית".
"סכנה מרחפת יומיומית במפרץ חיפה"
מוקד רעידות האדמה היה אמנם בצפון הכינרת, אבל תושבי מפרץ חיפה רואים ברצף האירועים תזכורת חמורה למה שעלול להתרחש לנוכח השילוב המטריד של מפעלים פטרוכימיים ושבר גיאולוגי פעיל - שבר יגור.
ד"ר רויטל גולדשמיד מהמרכז למחקר סביבתי בחיפה אומרת כי לנוכח רעידות האדמה וגם המצב הביטחוני המתוח, דורשים התושבים מהמדינה ליישם את המלצות דו"ח שפיר על המרחב הציבורי-תעשייתי בעיר.
לדבריה, "ההמלצות כוללות תכנון והעתקת הסכנות אל מחוץ למטרופולין ועצירת הרחבת התעשיות. לא ייתכן שבד בבד עם המלצות מפורשות המצביעות על סכנת נוכחות אחסון דלקים ומפעלי דלקים במרחב עירוני, מקדמת המדינה תוכניות להרחבת התעשיות המסכנות ביטחונית ובריאותית את תושבי מטרופולין חיפה.
"תתארו לכם רעידת אדמה הגורמת לגלישת קרקע או קריעת פני שטח, התולשת איתה תשתיות דלקים נפיצות ודליקות במרחב עירוני צפוף כאשר החשמל והמים מופסקים ואין איך לכבות את שריפות הענק שיווצרו בנוסף להרס ה'רגיל' של קריסת בניינים.
"זה נשמע תרחיש של סוף העולם אבל במפרץ חיפה זוהי סכנה מרחפת יומיומית כאשר המפעלים הפטרוכימיים נמצאים בכפיפה אחת עם שכונות מגורים ויושבים על שבר יגור".
ג'מילה ואכים הרדל, מנכ"לית ארגון "אזרחים למען הסביבה" בגליל, הוסיפה כי באזור שבר יגור יש מספר גדול של מפעלים ומאגרי חומרים מסוכנים, שאף מגבירים עוד יותר את הסכנה מהנזקים של רעידת אדמה שהמוקד שלה כל כך קרוב.
"לצערנו", ציינה ואכם הרדל, "עד היום חלק גדול מהמלצות ועדת שפיר לא יושמו על אף כל ההתרעות והפניות ועל אף דו"ח מבקר המדינה משנת 2016, שהעלה כי מערכת ההתרעה, כפי שהמליצה ועדת שפיר, לא הוקמה, כי אין מיפוי מלא של הסיכונים וכי המשרד להגנת הסביבה לא מרכז ומעבד מידע על אירועי חומרים מסוכנים ועל הטיפול בהם, בצורה שתיתן אפשרות לגבש תמונת מצב על הערכות הרשויות למגוון תרחישים ובהם רעידות אדמה.
"מאז הימים שלאחר מלחמת לבנון השנייה ואירועי החומרים המסוכנים שהתרחשו במהלכה, עמותת 'אזרחים למען הסביבה' דורשת הקמת חדר מצב מיוחד שיופעל על ידי הרשויות האחראיות לשלום הציבור, להסדרת תחום החומרים המסוכנים במפרץ חיפה, לפי קריטריונים של בריאות הציבור ובטיחותו - אך עד היום נעשו פעולות חלקיות בלבד. בזמן אמת, אם חלילה תהיה רעידת אדמה האסון שעלול להיגרם באזור הוא בקנה מידה עצום".
"קשה לדמיין איך זה ייראה ומה יקרה"
לדברי מומחים להיערכות לחירום, תושבי ישראל שמצד אחד מורגלים וערוכים ברמה גבוהה לתרחישי מלחמה, לא יודעים להתמודד עם רעידת אדמה קרבה. ד"ר כרמית רפפורט, מנהלת המכון לרגולציית מצבי חירום ואסון במרכז האקדמי למשפט ועסקים, והמרכזת האקדמית של התוכנית להתמודדות עם מצבי חירום באוניברסיטת חיפה, אמרה ל-ynet: "מוכנות לרעידות אדמה היא דבר מורכב, בארץ אין לנו ניסיון עם רעידות אדמה חזקות ולכן קשה לדמיין איך זה ייראה ומה יקרה.
"זה גורם לתושבים להמעיט בערך הסכנה. הרעידות האחרונות בימים האלה משמעותיות מבחינת האוכלוסייה להעלאת המודעות לסכנה, וזה מזעזע את התושבים ברמת המודעות. רעידת האדמה החזקה אי פעם בישראל הייתה ב-1927, ועל פי הערכות רעידת אדמה עוצמתית באזורנו אמורה להתרחש אחת למאה שנים, כלומר ההערכות הן שהבאה תתרחש בשנים הקרובות". ד"ר רפפורט הוסיפה: "לישראלים אין בעיה עם מצב חירום, הרבה אמונה ביכולות בגלל ניסיון העבר, אך רעידת אדמה טורפת את כל הקלפים ולכן ההתמודדות היא אחרת".
לדברי ד"ר אורי פריזלנדר, מנהל אגף גיאופיסיקה יישומית במכון הגיאופיסי, קשה ללמוד מרעידות האדמה שהתרחשו השבוע על עתיד הרעידות באזורנו: "שלוש רעידות אדמה הורגשו בשבוע האחרון מבחינת העוצמה שלהן, אך בפועל היו 30 רעידות. רוב הרעידות אינן מורגשות ולכן אף אחד לא מדבר עליהן - הן מורגשות רק במכשירים הססמולוגיים שלנו. קשה לנבא מה יהיה מחר או מחרתיים בעקבות רעידה שהתקיימה היום, אבל ריכוז הרעידות באזור הכינרת מוכיח שיש פעילות של השבר הסורי-אפריקני באזור הזה. תפקידנו להמשיך לעקוב אם יש המשך בפעילות או דעיכה, אך אין בזה איתות על מה שעלול לקרות בעתיד".
אבי נעים, יו"ר ועדת הביטחון במרכז השלטון המקומי וראש מועצת בית אריה, אמר: "חייבים להתעורר ולשפר את מוכנות העורף לרעידות אדמה. הרעידות האחרונות הן תמרור אזהרה עם סימן קריאה לקברניטי המדינה. שנים שאנו מתריעים על תוצאותיה הקשות של רעידת אדמה צפויה בישראל, ולשמחתי הפעם זה הסתיים ללא נפגעים ונזק, אולם לא לעולם חוסן. חייבים לשפר את יכולות ההתמודדות של הרשויות והמדינה בתרחיש רעידת אדמה. יש להקצות משאבים ולהיכנס למימושה של תכנית חומש להכנת ישראל לרעידות אדמה".
נעים אמר עוד כי "ב-11 השנים האחרונות אנחנו חוזרים ומתריעים - לא נעשה מספיק. צריך באופן מיידי להתקין מערכות התרעה בכל מערכת החינוך בישראל. הובלנו על העניין מאבק והצלחנו לשנות את המצב ב-1,600 בתי ספר אך זה לא מספיק. במקום הנושא של תמ"א 38 צריך לעבור לפינוי-בינוי. מה שקורה בטבריה זה אסון שעומד בפתח, אנחנו נידרש לאסון הזה בעוד שנים רבות, מדינת ישראל צריכה להתעורר ולעשות תוכנית חומש. אבל לפני הכול צריך להפסיק לטמון את הראש בחול ולעשות מעשה".
לפנייה לכתב/ת 
