שתף קטע נבחר

בדרך לרבע הגמר עוצרים לבירה

אחרי היום הראשון והגשום במוסקבה שי מוגילבסקי והחבר'ה הגיעו לניז'ני נובגורוד, נהנו מהשמש, נפגשו עם רב הקהילה היהודית בעיר, נתקלו במאות אוהדים אורוגוואים (וגם במעט צרפתים) במדרחוב הראשי, לא שכחו להרים כוס לחיים - ויצפו היום (17:00) במשחק בין צרפת לאורוגוואי

 

אחרי היום הראשון שלנו ברוסיה, שאת רובו העברנו במוסקבה, עברנו אתמול (חמישי) לניז'ני נובגורוד, שתארח את המשחק היום (17:00) את רבע גמר המונדיאל בין אורוגוואי וצרפת - המשחק היחיד שאחי דודי, אבא שלי יוסי, החבר מאיר ואני נהיה בו.

 


 

 

העיר מרוחקת כ-400 קילומטר מעיר הבירה, אבל במושגים רוסיים הן די קרובות. את המעבר עשינו ברכבת מהירה, אך לא ישירה, אז המסע הזה לקח לנו ארבע שעות בדיוק. בניגוד למוסקבה הסואנת, מהרגע הראשון מבינים שבניז'ני הסיפור הוא שונה לגמרי. מדובר בעיר ענקית של למעלה ממיליון תושבים (העיר הרביעית בגודלה במדינה), אבל האווירה בה היא ידידותית ואינטימית.

 

משפחת מוגילבסקי (צילום: פרטי)
"הכי חשוב שרוסיה תנצח". הרב ברגמן(צילום: פרטי)

 

במטרו יש קו אחד בלבד, והתחנות בו נראות ממש חדשות. במלון אליו הגענו אין מזגן בחדרים, למרות שהובטח לנו אחרת. מזג האוויר האיר לנו פנים, כאשר 23 המעלות שחיכו לנו שם פיצו על היום הגשום במוסקבה. היעד הראשון שלנו בעיר היה בית חב'"ד, בעיקר בגלל שכבר ליבנו יצא אל מאיר, שעד אותו רגע חי על צ'יפס. מאיר פינק את עצמו בשניצל ונרגע.

 

בין ההזמנה לקבלת האוכל עשה לנו שמעון ברגמן, רב הקהילה היהודית בעיר, סיור בבית הכנסת המטופח. ברגמן, יליד ירושלים, הגיע לרוסיה כשליח חב'"ד לפני שני עשורים ומאז למד לדבר, לכתוב ולקרוא ברוסית. הופתענו לשמוע ממנו שבעיר ישנם - להערכתו - כ-15,000 יהודים. בבית הכנסת ישנו מניין לכל התפילות, והמונדיאל גרם לעלייה דרמטית בכמות המבקרים במקום. מתברר שגם הם נערכו לכך מראש ותגברו את כוח האדם באנשי חב'"ד נוספים.

 

משפחת מוגילבסקי (צילום: פרטי)
"מאות יהודים יעשו כאן שבת". מוגילבסקי מתחזק(צילום: פרטי)

 

"ניז'ני נובגורוד היא עיר גדולה מאוד ברוסיה, אבל לא עיר תיירות במיוחד", סיפר לנו ברגמן, "בחודש האחרון מגיעים לפה הרבה תיירים, וכמובן גם לבית הכנסת שלנו. כשארגנטינה שיחקה פה הגיעה הכמות הגדולה ביותר - לפחות 300 יהודים. ממש חגיגה. אני מאמין שגם ברבע הגמר יהיו פה מאות יהודים שיבואו לעשות כאן שבת".

 

ברגמן, כמו רוב תושבי רוסיה, נשאב לאווירה המיוחדת המדינה בזמן המונדיאל: "כדורגל לא היה התחום שלי עד לפני חודש, אבל עכשיו אני שומע את האוהדים של הנבחרות בכל לילה. זה כיף, אנחנו נהנים מהאווירה. לא האמנתי שהמונדיאל יגרום לאווירה כזאת בעיר. אנחנו חלק מהחגיגה והכי חשוב שרוסיה תנצח, כי ישראל לא כאן".

 

משפחת מוגילבסקי (צילום: פרטי)
צובעים את הרחובות. אוהדי אורוגוואי(צילום: פרטי)

 

במרחק הליכה מבית הכנסת נמצא המדרחוב הראשי והמטופח של העיר, שם האווירה ססגונית במיוחד, בעיקר בזכות מאות אוהדי אורוגוואי המתוחים לקראת המשחק מול הצרפתים.

 

הפתיע אותנו אוהד ארגנטינאי שסיפר כי לאחר האכזבה מההדחה של האלביסלסטה נשאר כדי לעודד את אורוגוואי: "יש בינינו יריבות ספורטיבית, אבל המדינות שלנו ביחסים טובים. אז לא ארגנטינה, אני מעדיף שהשכנים שלנו ישמחו". ביניהם זיהינו גם כמה אוהדים צרפתים. הם הרבה פחות בולטים, אבל לדבריהם יהיו היום באצטדיון כעשרת אלפים מהם.

 

משפחת מוגילבסקי (צילום: פרטי)
עושים חיים. משפחת מוגילבסקי (צילום: פרטי)

 

בסוף המדרחוב ממוקם הקרמלין (המצודה) המקומי. בתוך החומות מוצגים כלי נשק ממלחמת העולם השנייה שיוצרו בעיר. המפורסמים שבהם הם טנק T34 ומשאית הנושאת טילים מהסוג ממנו סבלו תושבי צפון ישראל במהלך המלחמות עם חיזבאללה.

 

במסלול שמסביב לחומות הקרמלין מגיעים לנקודת תצפית גבוהה ואז מתגלה יופיה המדהים של העיר. מול המצודה נמצא נהר הוולגה הרחב, שעל שפתו שוכן האצטדיון שיארח את המשחק. מרחוק הוא נראה כמו קולוסיאום מודרני ולצידו כנסייה מרהיבה. המראה הזכיר לי את ריו דה ז'נרו - לא פחות ולא יותר.

 

משפחת מוגילבסקי (צילום: פרטי)
ביקר גם במפעל הטילים. מוגילבסקי(צילום: פרטי)

 

בירידה מהמבצר ניצבת מסעדה בשם "אקספדיציה", אליה נכנסנו כדי להשתמש בשירותים. המראה המדהים של המסעדה כולל דגם של דוב קוטב מנמנם שנראה אמיתי לגמרי, גרם לנו להישאר ולשתות כוס בירה בשביל הנשמה. התצפית על הוולגה והתפריט המיוחד גרמו לאבי לפנק את עצמו במנת "פילמני" (כיסונים). אחי הזמין "פירשקי", מנה שהזכירה את האמפנדס הארגנטינאי עם בשר הכבש.

 

בהמשך הצטרפו אלינו שליח ידיעות אחרונות לרוסיה אורי קופר וצוות "כאן 11" ליאן וילדאו ומיקי קשאני. מלבד הבירה והפילמני, עשו את דרכם אל השולחן גם חמוצים ולחם ברוטב שום, דג סטייק קפוא, באפלו וסטייק של אייל סיבירי. ברקע שר זמר מקומי, והופתענו לגלות שהוא אפילו לא השתמש במערכת הגברה. השולחן, אם שאלתם, עלה לנו 12,400 רובלים, שהם 720 שקלים. די זול לשולחן של שבעה גברים רעבים.

 

משפחת מוגילבסקי (צילום: פרטי)
מוגילבסקי והחבר'ה. לחיים(צילום: פרטי)

 

כשאנחנו שבעים ומרוצים יצאנו להליכה בטיילת המטופחת על שפת הוולגה. השעה הייתה כמעט עשר בלילה - בדיוק השעה שהשקיעה המרהיבה מתחילה. משם חזרנו למלון לקראת היום הגדול בו אגשים חלום - לצפות במשחק במונדיאל ברוסיה. ועוד איזה משחק.

 

משפחת מוגילבסקי (צילום: פרטי)
מחזה מרהיב. האצטדיון על שפת הוולגה(צילום: פרטי)

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: פרטי
משפחת מוגילבסקי
צילום: פרטי
מומלצים