הידעתם? המזגן שלכם מחמם ולא מקרר
המזגן הוא אחד מהגורמים העיקריים לכך שחם כל-כך. כן, אולי זה נשמע מוזר, אבל כשהמזגן מקרר חללים סגורים הוא מחמם את הסביבה, תרתי משמע
הקיץ רק התחיל וכבר חם ולח ואי אפשר "לשרוד" בלי מזגן. אם נתאר את מהלך חיינו בחודשי הקיץ, אז ניתן לסכם אותם כמעבר ממזגן למזגן: מהבית דרך הרכב אל המשרד, ושוב לרכב, לקניון או לכל מקום מקורה אחר, וחזרה הביתה.
אבל דווקא המזגן, שחיינו כל-כך תלויים בו, הוא אחד מהגורמים העיקריים לכך שחם כל-כך. כן, אולי זה נשמע מוזר, אבל כשהמזגן מקרר חללים סגורים הוא מחמם את הסביבה, תרתי משמע.
המזגן הוא מצרכני האנרגיה הבזבזניים ביותר בבית. בקיץ, כשהילדים ואתם בחופשה, הוא פועל כמעט 24 שעות ביממה, והמיזוג אחראי ל-40-50% מצריכת החשמל הביתית. צריכה זו משפיעה מן הסתם על חשבון החשמל, אך היא גם אחראית לפליטה של זיהום אוויר ופחמן דו-חמצני, שהוא גז חממה, מתחנות הכוח. יתרה מכך, המעבר לתחנות המונעות בגז טבעי אמנם מפחית את פליטות המזהמים ואת פליטות הפחמן הדו-חמצי, אך הפקת הגז הטבעי כרוכה בשחרור של כמות לא מבוטלת של מתאן (המרכיב העיקרי של הגז הטבעי), שהוא גז חממה עם השפעה גבוהה פי 25 מזו של פחמן דו-חמצני. כלומר פליטה של ק"ג אחד של מתאן אקוויוולנטית לפליטה של 25 ק"ג של פחמן דו-חמצני.
במילים פשוטות, אם המיזוג אחראי לכמחצית מצריכת החשמל במבנים בקיץ, אז הוא גם אחראי לכמחצית מפליטות גזי החממה ממבנים בקיץ. יתרה מכך, בערים, ובישראל מעל ל-90% מהתושבים גרים בערים, יותר מ-50% מגזי החממה נפלטים ממבנים (בתים ומבני מסחר ותעשייה), כך שבחישוב פשוט כרבע מפליטות גזי החממה בערים בקיץ נובעות ממיזוג מבנים. זאת ועוד, ביותר ויותר מבנים בעולם מתקינים מזגנים, אפילו במקומות שפעם נחשבו קרים, ולכן פליטות גזי החממה ממערכות קירור הולכות וגדלות.
"אי החום העירוני"
גם מזגנים בכלי רכב תורמים לא מעט לפליטות גזי חממה. זה תלוי כמובן בסוג הרכב, בכביש ובאופי הנהיגה של הנהג, וגם בטמפרטורה החיצונית, אבל שימוש במזגן מעלה את צריכת הדלק ברכב עד כדי 15%, ושריפת דלק משמעה פליטות גזי חממה. כיום, בכל המכוניות המיוצרות בעולם מותקנים מזגנים, ולצד הגידול במספר המכוניות ובנסועה (קילומטראז) של כל רכב, המזגן עובד שעות נוספות. דרך אגב, גם נסיעה בחלונות פתוחים מגבירה את צריכת הדלק ברכב, ואף שניסויים שונים מראים ששימוש במזגן צורך יותר דלק ההבדל לא גדול מאוד.
ואם בפליטות גזי חממה עסקינן, אז מערכות מיזוג בבית וברכב עושות שימוש בגזי קירור מקבוצת HFCs (מימן-פלואורו-פחממניםHydro-flouro-carbon-), שהם גזי חממה החזקים פי 14,000 מפחמן דו-חמצני. דליפה של גז מסוג זה מהמערכות השונות מובילה לפגיעה משמעותית בסביבה, ובחמש השנים האחרונות הפליטה הגלובלית של HFCs לאטמוספירה גדלה ב-50%.
מעבר לפליטות גזי חממה, הרי שהמזגנים פולטים פשוטו כמשמעו חום, מהבית החוצה. כתוצאה מכך השימוש במיזוג גם תורם להתפתחות של "אי החום העירוני", תופעה אקלימית שבה צמצום הקרקע החשופה בעיר לצד הפעילות האנושית יוצרים תנאי מיקרו-אקלים בתוך העיר, ששונים מתנאי האקלים שמחוץ לעיר, ומתבטאים בעלייה בטמפרטורה בעיר וביצירת אזור חם מעליה.
כתוצאה מכך, הפרש הטמפרטורה בין העיר לבין השטח שמחוץ לעיר יכול להגיע ל-5 מעלות. בנוסף, שינוי משמעותי ביותר נמדד בטמפרטורת המינימום בלילה, שינוי שמוביל לצמצום של "משרעת הטמפרטורה היומית", כלומר הפרש הטמפרטורות בין היום ללילה, עד כ-2 מעלות.
אז מה הבעיה? פליטת גזי החממה מהמזגנים גורמת לתופעת ההתחממות הגלובלית, שמשמעה עלייה בטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ. מעבר להשפעה הישירה על בני האדם ולעבודה הפשוטה שחם לנו יותר, תהליכים אלה משפיעים על המגוון הביולוגי בעיר ומחוץ לעיר ומובילים לתופעות של שינויים קיצונים במזג האוויר, בצורות או גשמים סוחפים, לצד תנועה של פליטים ומהגרים ועוד ועוד.
אז מה עושים?
ברור שאי אפשר ולא צריך להחזיר את הגלגל אחורה, ושמערכות לקירור מבנים הכרחיות. יחד עם זאת צריך לפעול במספר דרכים כדי להפחית את ההשפעה של מערכות הקירור על הסביבה ולאזן אותה.
ראשית, כמו תמיד, יש לשאוף להפחתה במקור, שמשמעה שימוש נכון ויעיל במזגן, החל מסגירת המזגן כשיוצאים מהחדר ועד לשימוש באמצעים אחרים ופחות בזבזניים כמו מאוורר תקרה בלילה.
גם לכיוון של הטמפרטורה של המזגן יש השפעה גדולה על הצריכה, ושינוי במעלה אחת משנה את הצריכה בכ-5%. בנוסף, ניתן להשתמש במזגנים יעילים וחסכוניים יותר בעלי דירוג אנרגטי גבוה (הדירוג האנרגטי מצוין על כל מכשיר חשמלי באותיות, מ-A - הדירוג היעיל ביותר ועד ל-G- הכי פחות יעיל אנרגטית).
ההחלפה של מזגן עם דירוג אנרגטי E למזגן עם דירוג A מפחיתה את צריכת החשמל ב-10%, ותוספת של טכנולוגית אינוורטר, יכולה להפחית את הצריכה בעוד כ-20%. גם החלפת הסוג של גז המזגנים היא דרך להפחית את ההשפעה שלהם על ההתחממות הגלובלית, וחברות רבות עוסקות במחקר בתחום. אבל השינוי צריך להיות משמעותי יותר, החל בבנייה נכונה ותכנון של הבית, כלומר בידוד נכון של מבנים, התאמת מיקום החלונות בבית והוספת הצללה, ועד שימוש בביגוד נכון, פחות סינטטי ומייזע, או שינוי בשעות העבודה.
גידול האוכלוסין, המעבר לערים והעלייה באיכות החיים מובילים לעלייה מתמדת בצריכת החשמל לקירור של מבנים בעולם. הצפי הוא כי צריכה זו תגדל פי 10 עד שנת 2050, ובהתאם גם פליטות גזי החממה. על פי כל התחזיות, התרומה של אמצעי המיזוג להתחממות הגלובלית תתבטא בעלייה של כחצי מעלה עד לסוף המאה (כרבע מהעלייה עליה הוסכם בפסגת האקלים בפריז- 2 מעלות עד סוף המאה). התהליך המחזורי הזה שבו התחממות הגלובלית ושינויי האקלים מובילים לשימוש מוגבר במיזוג, שגורם לפליטת חום ופליטת גזי חממה ואיתם שוב לעלייה בטמפרטורה, וחוזר חלילה, חייב להיפסק. נכון, קשה מאוד לצאת מ"אזור הנוחות" שלנו, אבל השינוי תלוי בכל אחת ואחד מאיתנו.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
http://www.pardes.co.il/?id=showbook&catnum=978-1-61838-274-0
לפנייה לכתב/ת 
