127 אלף תלמידים ללא מיגון
דו"ח המבקר על הרשויות הלא יהודיות "מחייב טיפול ברמה הלאומית": כמעט חצי מהתושבים במגזר בלי מיגון בבתים, ל-38% מהתלמידים אין מיגון. רק ב-11 מתוך 71 רשויות יש מקלט ציבורי, וגם הקיימים לא ראויים
ליותר משני מיליון ישראלים אין מיגון תקני, אולם מצב המיגון והמקלוט במגזר הלא יהודי עגום במיוחד. לכ-46% מהתושבים במגזר הזה (כ-550 אלף תושבים) אין מיגון תקני. גם המחסור במיגון החינוך במגזר הלא יהודי גדול במיוחד ואין מיגון לשעת חירום לכ-38% מהתלמידים. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה על השלטון המקומי, המתפרסם אחר הצהריים (יום ב'). המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, כתב כי ממצאי הדו"ח מחייבים טיפול ברמה הלאומית.
לקריאת הדו"ח המלא (בפורמט PDF)
במהלך מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014 נהרג עודה אל וואדג' (32) בביתו ביישוב בדואי לא מוכר ליד דימונה. בתו הקטנה נפצעה קשה. במהלך המבצע נפצעו גם שתי ילדות בדואיות, מראם (בת 11) ואסיל (בת 13) אל-וקילי, מהתפוצצות רקטה בחצר ביתן באזור לקיה בנגב. גם במלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006 נהרגו אזרחים ביישובים לא יהודיים, בין היתר בנצרת, מרר, מג'דל כרום וערב אל-עראמשה שבגליל המערבי.
גם כשיש מקלט, הורסים אותו
לא בכל בית יש ממ"ד, ולכן הוקמו ברחבי היישובים מקלטים ציבוריים, אבל מבדיקת מבקר המדינה עולה כי ביישובים לא יהודיים רבים אין בכלל מקלטים כאלה. רק ב-11 מ-71 הרשויות המקומיות הלא יהודיות שנבדקו קיימים מקלטים ציבוריים. ב-11 הרשויות, כולן בצפון הארץ, קיימים בסך הכול רק 29 מקלטים ציבוריים.
המבקר מצא בין היתר כי במועצה המקומית מג'דל שמס שבצפון רמת הגולן, אזור שאליו לעתים זולג ירי ממלחמת האזרחים בסוריה, יש רק מקלט אחד – אך אותו תפסה ללא רשות עמותה והיא הרסה את שתי יציאות החירום שבו. המבקר כתב כי משום כך אף שהמקלט יכול לשמש בעת חירום כמרחב מוגן, הוא אינו יכול לשמש מקלט ציבורי.
עוד מצא המבקר כי במרבית הרשויות המקומיות הלא יהודיות שבהן יש מקלטים, חסרים רוב האמצעים הדרושים לשהייה במקום בעת חירום. בנוסף, חלק מהמקלטים אינו מונגש למוגבלי ניידות וחלקם אף אינם שמישים.
המבקר גם מצא כי פיקוד העורף לא השתמש במלוא הסמכות שהוקנתה לו בחוק ולא דרש מחלק ניכר מ-11 הרשויות המקומיות הלא יהודיות לתחזק את המקלטים באופן סדיר כדי שיהיו מוכנים לשעת חירום. בשנים 2015 עד 2017 בוצעו בדיקות רק בשלוש מבין 11 הרשויות המקומיות.
הרשויות האחראיות
בדו"ח נמצא כי ל-127 אלף תלמידים ביישובים לא יהודיים (38% מכלל התלמידים) אין מיגון במוסדות החינוך. משרד החינוך לא ביצע ביקורת שוטפת על אמצעי המיגון והמקלוט הקיימים במוסדות החינוך ברשויות המקומיות שנבדקו ועל אמצעי המיגון שעליהן לתקן.
ומה על מיגון בבית? 70 מבין 71 הרשויות המקומיות הלא יהודיות שנבדקו לא אימצו חוק עזר בדבר החזקת מקלטים שפרסם משרד הפנים עוד בשנת 1975 ולא חוקקו חוקי עזר מטעמן בדבר החזקת מקלטים.
בסיכום הפרק כתב מבקר המדינה כי תחום המקלוט נמצא באחריותן הבלעדית של רשויות השלטון, כלומר משרדי הממשלה, פיקוד העורף והרשויות המקומיות – והן אמורות להיות אמונות על האחריות לשפץ מקלטים, להקטין את פערי המיגון ולספק ציוד לשעת חירום והן אלה האמורות לסייע לתושבים בתחום חשוב זה.
המבקר סיכם כי ממצאי הדו"ח מחייבים טיפול ברמה הלאומית, הן בפערי תשתיות המיגון החמורים והן בליקויים הנוגעים לתחזוקת המקלטים ולציוד המצוי בהם.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "הנתונים אשר מוצגים בדו"ח מוכרים לפיקוד העורף ולמשרד הביטחון במלואם ואלו מברכים על דו"ח הביקורת. פיקוד העורף רואה חשיבות גדולה במוכנות ומיגון כלל הישובים לשעת חירום, יהודיים ושאינם יהודיים, ועוסק בו באופן אינטנסיבי, כחלק ממימוש תפקידו.
"פערי מיגון מצויים בכלל היישובים הוותיקים שנבנו לפני שנות ה80' במדינת ישראל, יהודיים ושאינם יהודיים. בנוסף לוותיקות היישובים, מתאפיין המגזר שאינו יהודי בחלקו הגדול ביישובים אשר נבנו ללא תכניות מתאר מסודרות ולכן לא נאכפה עליהם חובת בניית מקלטים ציבוריים שהחלה עוד בשנות ה50'. צירוף שתי סיבות אלו - יישובים ותיקים ובניה ללא תוכנית מתאר הובילו לפערי מיגון של 50-70% בגזר שאיננו יהודי".
לפנייה לכתב/ת 
