הורים לילדים עם צרכים מיוחדים הפגינו: "אל תפגעו בהם"

כ-150 הורים לילדים עם צרכים מיוחדים הפגינו הערב (יום א') בכיכר הבימה בתל אביב במחאה על התיקון לחוק החינוך המיוחד. התיקון לחוק צפוי לעלות להצבעה במליאת הכנסת עד תום המושב הנוכחי, לאחר שאושר בשבוע שעבר בוועדת החינוך של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית. המפגינים אחזו בשלטים שעליהם נכתב, בין היתר "רפורמת סיר הלחץ" ו-"בנט, אל תפגע בילדים שלנו ושלך".

"הצעת החוק יוצרת אפליה תקציבית בין ילד לילד", אומרת עו"ד רויטל לן כהן מקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. "משרד החינוך ממשיך להשקיע במבנים ובכוח אדם של מנגנון במקום להעביר את הכספים עבור הילדים בתוך מסגרות החינוך. הם משאירים את החינוך הרגיל חסר כלים, משאבים וידע ומשאירים את התלמידים גם למעט סיוע - בלי סיוע בכלל וכיתות הטרוגניות מרובות בעיות יהפכו לסיר לחץ".

המפגינים נגד הרפורמה בחינוך המיוחד(צילום: מוטי קמחי)

(צילום: מוטי קמחי)

(צילום: מוטי קמחי)

(צילום: מוטי קמחי)

בשבוע שעבר אושר כאמור לקריאה שנייה ושלישית התיקון לחוק החינוך המיוחד. החוק מעורר מחלוקת עזה בין ההורים לתלמידי החינוך המיוחד לבין משרד החינוך, אשר מקדם אותו. לפעי התיקון לחוק, הורים לילדים עם צרכים מיוחדים יוכלו לבחור אם לשלוח את ילדיהם למסגרות החינוך המיוחד או לשלבם בחינוך הרגיל, ברוח חוות הדעת של "ועדת דורנר" שהמליצה על שילוב מיטבי של ילדי החינוך המיוחד במסגרות החינוך הרגיל.

ואולם, לקראת אישור החוק, המחלוקת המרכזית בין הצדדים כרגע נוגעת לשירותים שאותם יקבלו ילדי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל. אחת המחלוקות, למשל, נוגעת לעובדה שבחינוך המיוחד יום הלימודים, כמו גם שנת הלימודים - ארוכים יותר מאשר בחינוך הרגיל.

בנוסף, ההורים טוענים כי על מנת להביא לשילוב מיטבי ומלא של ילדיהם בחינוך הרגיל - יש צורך בתוספת תקציבית של יותר ממיליארד שקלים.עוד טוענים ההורים כי קיים מחסור אדיר בכיתות חדשות בחינוך המיוחד.

מנגד, במשרד החינוך מציינים שהתיקון לחוק יביא עמו תוספות תקציביות משמעותיות. לטענת המשרד, 300 מיליון שקלים יושקעו בבינוי כיתות חדשות, ויוקצו סכומים משמעותיים גם לטובת הכשרת מורים בחינוך הרגיל לצורך קליטת ילדים עם צרכים מיוחדים. עוד אומרים במשרד כי לצורך החלת החוק יוסיפו 170 תקנים חדשים.

"הסללת תלמידים עם אוטיזים לחינוך המיוחד" 

"המשמעות של הרפורמה הזאת היא הסללה של תלמידים עם אוטיזם לחינוך המיוחד, שהמסגרות בו מפוצצות ממילא", אומרת עו"ד עדי עזוז, מנהלת אגף קידום זכויות באלו"ט. "משרד החינוך אינו ממפה את השטח, לא יודע מה הצרכים ולא מבהיר מהם היעדים ברפורמה הזו. מדובר ברפורמה שיש בה יותר שאלות מתשובות וככזו היא לא ראויה לעבור בכנסת".

גבי שיין הרשקוביץ', אם לילדה עם צרכים מיוחדים: "יש לי ילדה משולבת בחינוך הרגיל. היא פורחת בגלל התמיכה שהיא קיבלה ויש לה את כל היכולת להיות בבית ספר רגיל. הרפורמה רוצה לשלוח אותה בחזרה לבית ספר נפרד ולחינוך נפרד. אם מחר היא תלך לחינוך המיוחד - היא תקבל את הכול בחינם, אבל תחזור אחורה".

כ-245 אלף תלמידים, המהווים 11 אחוזים מכלל התלמידים בישראל, משתייכים לחינוך המיוחד. בשנים האחרונות צמח מספרם, ולטענת גורמים במערכת החינוך, זוהי הסיבה לתיקון בחוק. כאמור, ברקע החוק - המלצות "ועדת דורנר", שקבעה בשנת 2009 כי יש להגביר את המאמצים לשילוב ילדי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל. עם זאת, בתחילת יוני אמר ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), המכהן כיו"ר ועדת החינוך של הכנסת, כי התיקון לחוק לא יתבסס על מסקנות הוועדה.