שתף קטע נבחר

 

רעידת האדמה הקטלנית ביולי 1927: "מרבית האזורים בארץ פגיעים"

השבוע יצויינו 91 שנים מאז רעידת האדמה הגדולה שפקדה את ישראל וגרמה למאות הרוגים ואלפי בתים שנהרסו. "מה שמעניין זה שהנזקים לא היו פונקציה של מרחק, כי ברמלה הנזק היה יותר גדול מאשר בבית שאן"

 

בחזרה לרעידת האדמה של 1927    (צילום: אלי סגל, משי בן ארי)

בחזרה לרעידת האדמה של 1927    (צילום: אלי סגל, משי בן ארי)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

רעידות האדמה שפוקדות בימים האחרונים את צפון הארץ הן תזכורת לכך שמחרתיים (יום ד') יצויין "יום הולדת" 91 לרעידת האדמה הגדולה שפקדה את ישראל ב-1927. ברעידה, שזכתה לכינוי "רעידת יריחו", נהרגו 285 בני אדם ואלפי בתים קרסו. בריאיון לאולפן ynet מזכיר פרופ' משה ענבר, מומחה לאסונות טבע מאוניברסיטת חיפה, כי במקרה של "רעידת אדמה חזקה בעוצמה 6 ומעלה, מרבית האזורים בארץ יהיו פגיעים".

"נפגעו קרוב לאלף איש". מלון "ארמון החורף" ביריחו שנהרס כליל ב-1927 ()
"נפגעו קרוב לאלף איש". מלון "ארמון החורף" ביריחו שנהרס כליל ב-1927
 

"הנזקים לא היו פונקציה של מרחק". בית שחרב ב-1927 ברובע היהודי בירושלים ()
"הנזקים לא היו פונקציה של מרחק". בית שחרב ב-1927 ברובע היהודי בירושלים

הרעידה של 1927 התרחשה בשעה 15:00 אחר הצהריים. "נפגעו קרוב לאלף איש בכל מיני מקומות בארץ", אמר פרופ' ענבר. "מה שמעניין זה שהנזקים לא היו פונקציה של המרחק, כי ברמלה למשל הנזק היה יותר גדול מאשר בבית שאן, שזה לאורך הבקע. הסיבה לכך זה מבנה המסלע. כנראה שהגלים של הרעידה עברו הגברה בהתאם למסלע שהבתים בנויים עליו, וזה גרם לנזקים הגדולים".


פרופ' ענבר הוסיף כי "מהעדויות אנחנו יודעים שמרבית הבתים שנהרסו היו בתים ערביים, שאז עוד לא נבנו בעזרת בטון אלא טיט - דבר שלא החזיק מעמד. בכפר ריינה שליד נצרת כמעט כל הבתים נהרסו".

 

לשאלה מה ניתן ללמוד מרעידת האדמה ההיא על מה שקורה היום, השיב פרופ' ענבר כי "אם תהיה רעידה בעוצמה 6 ומעלה, מרבית האזורים בארץ יהיו פגיעים, בהתאם כמובן למרחק מהמוקד, שבמקרה זה זה הכינרת. אבל הפגיעה הממשית תהיה באזורים הקרובים יותר".

בית חרב בהר הזיתים בירושלים ב-1927 ()
בית חרב בהר הזיתים בירושלים ב-1927

 (באדיבות אוניברסיטת חיפה) (באדיבות אוניברסיטת חיפה)
(באדיבות אוניברסיטת חיפה)

 (באדיבות אוניברסיטת חיפה) (באדיבות אוניברסיטת חיפה)
(באדיבות אוניברסיטת חיפה)

 (באדיבות אוניברסיטת חיפה) (באדיבות אוניברסיטת חיפה)
(באדיבות אוניברסיטת חיפה)

 (באדיבות אוניברסיטת חיפה) (באדיבות אוניברסיטת חיפה)
(באדיבות אוניברסיטת חיפה)

מפת רעידת האדמה שפורסמה ב-1927, לפי הגיאולוג נתן שלם (צילום: נתן שלם) (צילום: נתן שלם)
מפת רעידת האדמה שפורסמה ב-1927, לפי הגיאולוג נתן שלם(צילום: נתן שלם)

לדברי פרופ' ענבר, היישוב היהודי דווקא לא כל כך נפגע ברעידה של 1927. "פרט מעניין הוא שהבית של הנציב העליון הבריטי, הרברט פלומר, נהרס - והוא עבר לגור בביתו של אוסישקין, שהיה צריך לעזוב את ביתו משום כך. עוד פרט מעניין זה שאת מרבית הסיוע העניק היישוב היהודי. הגופים הערביים לא נחלצו לעזרת התושבים הערבים, שהם היו עיקר הנפגעים, אלא העזרה באה דווקא מהמוסדות היהודיים שהמרכז שלהם היה אז תל אביב, מלבד ירושלים".

 

הלילה בשעה 00:42 הורגשה רעידת אדמה בעוצמה 3.3 בצפון הכינרת, ובשעות 23:03 ו-22:00 אמש הורגשו רעידות משנה בעוצמה של 3.2 ו-3.1 (בהתאמה).

 

הרעידה המשמעותית האחרונה נרשמה אתמול סמוך לשעה 16:30 באזור הכינרת. מנהל אגף סיסמולוגיה במכון הגיאופיסי, דב זאקוסקי, ציין כי מדובר ברעידה בעוצמה של 3.9 דרגות, ובעומק של 4 קילומטרים. המוקד היה כ-8 קילומטרים צפונית-מזרחית לטבריה. גם מעט אחרי השעה 14:00 הורגש רעש אדמה קל באזור הכינרת. לפי המכון הגיאופיסי, עוצמת רעש האדמה אז הייתה בסביבות 3 דרגות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
באדיבות אוניברסיטת חיפה
רעידת האדמה ב-1927
באדיבות אוניברסיטת חיפה
מומלצים