36 שנה אחרי הפציעה בלבנון - ליאון נפגש עם המתנדבת שהצילה אותו
מפגש מרגש: ד"ר ליאון לוי, ניורוכירורג ועוזר רפואי למנכ"ל בית החולים רמב"ם, היה רופא חטיבת גולני במהלך הלחימה בלבנון. הוא נפצע ברגלו, אולם למרות הפציעה המשיך לטפל בחיילים עד שפונה במצב אנוש. היום, ייפגש עם המתנדבת הנורווגית, סולווי בראון, שעסקה ברפלקסולוגיה וסעדה אותו
36 שנה אחרי שנפצע קשה בקרב בלבנון, זכה באחרונה ד"ר ליאון לוי, ניורוכירורג ועוזר רפואי למנכ"ל בית החולים רמב"ם, לפגוש לראשונה מתנדבת מנורווגיה, שעסקה ברפלקסולוגיה וטיפלה בו בעת הפציעה.
הוא סיפר כי הקשר שלו איתה אבד לאחר שעזבה את הארץ, אולם היא המשיכה לפעול למען בית החולים הישראלי במהלך השנים שחלפו מאז.
היום (ה') יציין ד"ר לוי את היום בו נפצע בג'יפ בביירות כאשר נקלע למארב. העיתונים דיווחו אז כי ד"ר לוי, אז רופא חטיבת גולני שנפצע באורח קשה ברגלו, התקין לעצמו חוסם עורקים, הזריק מורפיום והמשיך לטפל בשאר החיילים הפצועים.
בסופו של דבר הוא חולץ במסוק לבית החולים רמב"ם, ומצבו הוגדר אנוש, היות שאיבד דם רב.
לאחר שהרופאים הצליחו להציל את חייו, היה ד"ר לוי מאושפז בבית החולים ארבעה חודשים. הוא הכיר בבית החולים את סולווי בראון, שהייתה כבת 36, מתנדבת מנורווגיה. היא סייעה בטיפול בפצועים באמצעות רפלקסולוגיה, קיימה איתו שיחות רבות, והייתה חלק ממערך שיזם פעילויות לעידוד הפצועים.
"הסתכלה עלינו לא כפצועים אלא כבני אדם"
"היא עזבה בסוף שנת 82', ומאז לא היה בינינו קשר. בכלל לא ידעתי שהיא עוד בקשר עם הארץ. אני עוד הייתי בשיקום, ולא ידעתי מה עלה בגורלה", סיפר ד"ר לוי.
בראון היא זו שבסופו של דבר הצליחה ליצור מחדש את הקשר. בשנים מאז שעזבה את ישראל, היא מגיעה בקביעות לארץ וממשיכה לקיים פעילות התנדבותית במהלך שהותה כאן.
בנורווגיה היא ובעלה, וויליאם, פעילים מאוד למען בית החולים רמב"ם ולמען ישראל. במהלך השנים, שמרה על קשר עם כמה וכמה גורמים בבית החולים, ולאחרונה ראתה תמונה בה הופיע ד"ר לוי, המטופל שלה מיוני 82' וזיהתה אותו.
לאחר בירור, הבינה שהמטופל הפך לרופא פעיל ברמב"ם וביקשה לפגוש אותו. כך נוצר החיבור המחודש בין השניים. המפגש יצא לפועל במסגרת אירועי ה"סאמיט" שנערכו במלאות 80 שנה לבית החולים. היא סיפרה כי המפגש ריגש אותה מאוד. "שמחתי לראות אותו אחרי כל השנים הללו, כשהוא עומד על הרגליים ופעיל", אמרה.
ד"ר לוי סיפר גם הוא כי: "המפגש הזה היה מרגש לא רק לשנינו, אלא גם לאשתי. עוד לא היינו נשואים אז, והיא מצאה בה גם תמיכה, עוד מישהו שיכול היה לעזור לה באותה תקופה ולהגיד לה שאהיה בסדר".
הוא סיפר כי למרות עיסוקה ברפלקסולוגיה, תחום שאינו מזוהה עם הרפואה הקונבנציונלית, ידעה בראון לעזור למטופליה באופן מיוחד. "היא ידעה להסתכל על כל אחד כבן אדם, דווקא בגלל שלא הייתה עסוקה כל הזמן באנטיביוטיקה", הוא אומר בחיוך ומוסיף, "היא ידעה ללחוץ במקומות מסוימים ולהגיד למטופל ממה הוא סובל, לא רק בתחום של הפציעה, שגלוי לעין, אלא בדברים נסתרים יותר. לפעמים אפילו המטופל לא ידע שהוא סובל מהם, והיא פתרה את הקושי. היא הסתכלה עלינו כבני אדם וזה מה שהיה יפה. בשלב מסוים הייתי בטוח שהיא נזירה", סיפר.
הוא הוסיף כי בתקופת שהותה בישראל טיילו עמה בחיפה וכעת הוא מקווה שהקשר יישמר.